בנימוק שהוגשו מוקדם מדי: בג"ץ דחה את העתירות נגד פיטורי רונן בר

השופטים נעם סולברג, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן דחו על הסף את העתירות שהוגשו נגד כינוס ישיבת הממשלה שצפויה לאשר את הדחת ראש שב"כ בטענה כי אלו הוגשו בטרם זמנן: "זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה, ולא לפניה"

ראש שב"כ רונן בר
ראש שב"כ רונן בר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בג"ץ דחה היום (שלישי) על הסף את העתירות שהוגשו נגד כינוס הממשלה בה צפויים השרים לאשר את הדחתו של ראש שב"כ רונן בר, בהמשך להודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לפטרו בעקבות "חוסר אמון".

את החלטתם נימקו השופטים נעם סולברג, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן כי בכך שהעתירות הוגשו מוקדם מדי. "הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא ייזקק לעתירה אשר הוגשה בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין", כתבו השופטים, שהבהירו: "זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה, ולא לפניה".

עוד נכתב בהחלטה בנוגע להדחתו הצפויה של בר כי "טרם התקבלה החלטה על-ידי הממשלה", וכי בישיבת הממשלה שתתכנס לצורך דיון בסוגיה "תוכל היועצת המשפטית לממשלה לפרוש לפני חברי הממשלה את מכלול השיקולים המשפטיים הדרושים לשם קבלת החלטתם, ואין זה מן הנמנע שלאחר שתישמע עמדתה – לא תתקבל החלטה". לסיום נכתב: "מכל מקום, על העותרים להמתין לקבלת החלטה סופית של הממשלה, היא הגורם המוסמך, ורק לאחר מכן תוכל להיפתח לפניהם הדרך להעמדת ההחלטה לביקורת שיפוטית. העתירה דנן הקדימה את זמנה, ולפיכך, במתכונתה הנוכחית דינה להידחות על הסף. ".

בית המשפט העליון והכנסת בירושלים
בית המשפט העליון בירושלים

בעתירה שהגישה אתמול התנועה לאיכות השלטון נכתב כי בית המשפט מתבקש להוציא צווים על תנאי וצו ביניים בהול או צו ביניים ארעי, וכן לקיים דיון דחוף ביותר בנושא, "לנוכח החשש הכבד שמא החלטת ראש הממשלה להביא להצבעה בממשלה את פיטורי ראש השב"כ מקורה בשיקולים זרים, בחוסר ניקיון כפיים, בחוסר תום לב קיצוני, בשרירות, בחוסר סבירות קיצונית ותוך ניגוד עניינים חמור".

עוד ציינה התנועה בעתירתה כי החלטת נתניהו התקבלה בניגוד לחוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה, לפיה לא ניתן לפתוח בהליך סיום הכהונה של ראש השב"כ עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית. עוד טענה התנועה, כי נתניהו מחויב בהסדר ניגוד עניינים, לפיו הוא מנוע מלעסוק במינויים ופיטורים במערכת אכיפת החוק.

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, מסר: "מה שאנו רואים כאן הוא ניסיון בוטה של ראש ממשלה לסכל חקירות שנוגעות לסביבתו הקרובה באמצעות פיטורי ראש הארגון המופקד עליהן. לא ניתן להשלים עם מצב בו ראש ממשלה, הכבול בהסדר ניגוד עניינים ומנוע מלעסוק בענייני אכיפת החוק, מתערב באופן כה בוטה ופסול בחקירות המתנהלות נגד מקורביו. בימים קשים אלה, כשמדינת ישראל נמצאת במלחמה, ביטחון האזרחים והמדינה חייב לעמוד מעל כל שיקול פוליטי ואישי. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית ולשלטון החוק".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון 40 חתימות בכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בתוך כך, סיעות האופוזיציה מפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים הגישו לראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה מכתב התראה לפני הגשת עתירה בעקבות ההודעה על הדחתו של בר. במכתב המשותף של האופוזיציה נכתב: "מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, כל הנתונים מצביעים כי ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בין היתר בחקירות שב"כ בעניין עובדי לשכת ראש הממשלה".

עוד כתבו מפלגות האופוזיציה במכתב ששיגרו כי "מהודעת ראש הממשלה עולה כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית מוצקה וכבדת משקל, שיש בה להצדיק מהלך תקדימי ודרמטי מסוג זה. וכי ראש הממשלה יזם את פיטורי ראש השב"כ במהלך תקדימי, מבלי שהוא מתייעץ עם היועצת המשפטית לממשלה".

עוד כתבו סיעות האופוזיציה: "מדובר בניצול מובהק לרעה של סמכות שלטונית, וכי השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה הם שיקולים זרים ופסולים, העומדים בסתירה מובהקת לשיקולים המנחים את עבודת שירות הביטחון הכללי בהתאם לחוק". לסיום הובהר: " ככל שיתקדם הליך הפיטורין, ותקודם החלטת ממשלה שתממש ותוציא אל הפועל את החלטת ראש הממשלה - יפנו הסיעות בעתירה לבג"ץ".