רצח קשיש - וניסה להצית גופתו: 28 שנות מאסר לטריקו ברהנו

בית המשפט גזר עונש מאסר כבד על צעיר שלפני כשנתיים נכנס לביתו של אדם כבן 80, המתגורר בסמוך אליו, ומסיבה שאינה ברורה הכה אותו למוות. "גזל ממנו את האפשרות ליהנות מיתרת חייו"

בית המשפט המחוזי בלוד גזר היום (שלישי) 28 שנים על טריקו ברהנו בגין רצח שכנו אלן פרנקלין קי לפני כשנתיים בנתניה. במסגרת ההסדר טיעון שהתקבל, ברהנו ישלם פיצויים על סך 258 אלף שקלים. ברהנו התגורר בבניין סמוך לקי, קשיש יליד 1939 כבד שמיעה, ולשניים לא הייתה הכרות מוקדמת. בסוף השבוע שבין ה-26 בינואר ל-27 בינואר 2018, ברהנו נכנס לדירתו של קי, בעוד שדלת ביתו הייתה פתוחה. בשלב כלשהו, מסיבה שאינה ברורה, בזמן שקי היה במקלחת, ברהנו היכה אותו בחוזקה באמצעות אגרופים בכוונה לגרום למותו. כתוצאה מהמכות, קי נפל על רצפת חדר המקלחת ונפטר תוך זמן קצר כתוצאה מנזק חמור למוח או מהתקף לב. הצדדים במשפט, יש לציין, הסכימו ביניהם כי החלטתו של ברהנו להרוג את קי הייתה החלטה ספונטנית. לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 12 שנה אחרי המעשה: הורשע באונס בזכות בדיקת DNA חשד לפשע שנאה בירושלים: צמיגים של כ-160 רכבים נוקבו בשועפאט גנב קורקינט חשמלי מחנות בירושלים – בזמן שהייתה פתוחה • צפו
זירת הרצח בנתניה
זירת הרצח בנתניה | צילום: חדשות 13
הנאשם לקח את המפתח לבית, ובמהלך סוף השבוע נכנס ויצא לדירה במספר הזדמנויות כשהוא מחפש רכוש בעל ערך. ברהנו לקח מהדירה את התיק של קי, שם היה בין היתר טלפון סלולרי, תעודת זהות, ארנק עם כרטיסים שונים, מכשיר אלקטרוני ועוד. נוסף לכך, ברהנו רצה להסוות את הרצח וניסה להצית את קי ואת הדירה עצמה. כמו כן הוא כיסה את חלון חדר המגורים באמצעות שקית אשפה שחורה, פיזר מזון כלבים על גופתו של קי, פרם את ריפוד כיסאות חדר המגורים ופיזר אותו במוקדים שונים בדירה. בשעות הערב של יום שבת, בזמן שברהנו היה בדירה, בתו של קי הגיעה למקום על כדי לבדוק לשלומו מאחר ולא השיב להודעות ששלחה לו. היא דפקה על הדלת מספר פעמים, אז פתח ברהנו את הדירה בפתאומיות והיכה את הבת ברגלה באמצעות פטיש. היא ניסתה לברוח, ובעודה זוחלת על בטנה ומדממת מראשה, ברהנו תפס את רגליה וניסה למשוך אותה לתוך הדירה. עם זאת, הבית הצליחה להשתחרר ולברוח מהמקום. בשלב זה, ברהנו נמלט מהבית לכיוון שטח פתוח סמוך, וביום למחרת אותר בסמוך לביתו. בגזר הדין נכתב: "הנאשם נטל את חייו של המנוח, גזל ממנו את האפשרות ליהנות מיתרת חייו בקרבת משפחתו, ופגע בערך המוגן והיקר מכל – חיי אדם. הדר כה ברורים, עד שאין עוד מה להוסיף בעניין זה