אז נאשים את בג"ץ: הסיבות שבגללן פסל ביהמ"ש את מתווי המדינה

הכאוס השתולל אתמול ברחובות תל אביב, והמהומות תפסו כרגיל את הממשלה לא מוכנה. אבל הכל בסדר, כרגיל יש את מי להאשים. בג"ץ כמובן. מבחינת הממשלה, בג"ץ, בגדול, אשם בכל הדברים הרעים.

אז ראשית, נכון, בג"ץ דאג במהלך העשור וחצי האחרונים לזכויות האדם של המסתננים, כי אתם יודעים, הם בני אדם. אבל הטענה שבג"ץ מנע מהממשלה לממש מדיניות הגירה היא טענה שקרית.

בתחילת 2012 חוקק חוק שמאפשר החזקת מבקשי מקלט במשך שלוש שנים במתקן סגור. אין מדינה מערבית בעולם ששוללת חירות בצורה כזאת ללא משפט, פשוט אין. לכן, בספמטבר 2013 קבע בג"ץ כי החוק הזה לא חוקתי. בג"ץ לא שלל את האפשרות של המדינה לגרש מסתננים כל עוד הגירוש נעשה במסגרת הדין הבינלאומי, אבל הוא קבע שלכלוא אותם ולשלול את החירות שלהם ללא משפט - זה פתרון שמדינה דמוקרטית לא יכולה לקבל.

גם הקיצור ב-2014 להחזקה במשך שנה במתקן סגור לא עבר את בג"ץ, אבל שוב בג"ץ לא פסל את האפשרות של המדינה לפעול באמצעי גירוש חוקיים על פי הדין הבינלאומי. בגלגול השלישי, בשנת 2015, דחה בג"ץ את האפשרות להחזיק אדם ללא משפט למשך עשרים חודשים גם במתקן חולות הפתוח יותר, וקבע כי הכליאה המקסימלית בו צריכה לעמוד על 12 חודשים.

אז מה עם האפשרות להוציא מהארץ מסתננים? ב-2018 הודיע נתניהו ברוב הוד והדר כי מצא פתרון ביחד עם האו"ם. מיד אחרי ההצהרה התהפך, יש שאומרים בעקבות לחץ מבית, והיום, אופס, ההיסטוריה שוכתבה. "שקלנו את הצעת האו"ם", אמר היום נתניהו לפני עלייתו על הטיסה לביקור מדיני בקפריסין, "אם היינו הולכים עם הצעת האו"ם, היינו עומדים בפני אסון".

אז בניגוד לפייק הידוע, מי שאחראי למה שקרה כאן אתמול זה לא בג"ץ שדאג לזכויותיהם של בני אדם, אלא ממשלת ישראל שלא סיפקה במשך כל השנים הללו מתווה הגיוני והומני להוצאת מבקשי המקלט מישראל, ומשטרה כושלת שהתעלמה מהתרעות מודיעיניות ולא נערכה בזמן למנוע את ההתפרעויות.