היועמ"שית לבג"ץ: הכריעו בעניין יחסי האמון בין ראש שב"כ לרה"מ

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שלחה היום (רביעי) לבג"ץ את תגובתה בנוגע לבקשת למחיקת העתירות בעניין הדחת ראש שב"כ רונן בר - ואמרה כי יש לקבל הכרעה עקרונית בעניין יחסי האמון בין ראש הממשלה לראש שב"כ.

"ראש שב"כ אינו משרת אמון אישית של הדרג הפוליטי", כתבה היועמ"שית, "ההכרעה בעתירה חיונית במיוחד לקראת כניסתו של ראש שב"כ הבא לתפקידו ולהבטחת יכולתו לעמוד בפני לחצים פסולים".

בשבוע שעבר השבוע ביטלה הממשלה את ההחלטה על הדחת בר, אחרי שהודיע כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני. לאחר מכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח לבג"ץ בקשה למחוק את העתירות: "הן הפכו לתיאורטיות, והסעד שהתבקש - ביטול ההחלטה כאמור - אינו נדרש עוד". בג"ץ דרש את עמדות הצדדים עד היום.

בהחלטת הממשלה נכתב: "ביום 20.3.2025 התקבלה החלטת ממשלה להפסקת כהונתו של ראש השירות ביום 10.4.2025 או כשימונה ראש שירות קבוע, לפי המועד המוקדם. במסגרת עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה, ולאחר שהתקיים דיון בעתירות ביום 8.4.2025, ניתן צו ביניים לפיו ראש השירות ימשיך לכהן בתפקידו עד למתן החלטה אחרת".

"במשך 20 הימים שחלפו מאז מועד הפסקת כהונתו לפי החלטת הממשלה, ממשיך בר לכהן כראש השירות מכוח צו שיפוטי וללא אמון של הממשלה. ביום 27.4.2025 הודיעה הממשלה לאחר הצבעה פה אחד כדלקמן: 'הימשכות צו הביניים שכופה על ממשלת ישראל את רונן בר כראש השב"כ פוגעת בביטחון המדינה בכל יום שעובר, פוגעת בניהול המלחמה בעיצומה של מלחמה רב זירתית, פוגעת בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות ומעבירה סמכות ואחריות ביטחונית לבית משפט שנעדר מנדט בחוק וכלים לממש אחריות כבדה זו'".

"ביום 28.4.2025, למחרת היום שבו הגיש ראש הממשלה לבג"ץ את תצהירו, שיגר רונן בר מכתב לראש הממשלה שבו הודיע לו על החלטתו לסיים את תפקידו כראש שירות הביטחון הכללי ביום 15.06.2025. ראש הממשלה סבר מלכתחילה כי מן הראוי שרונן בר יפרוש בצורה מוסכמת ומכובדת מתפקידו כראש השירות כפי שפרש הרמטכ"ל. התפטרותו של רונן בר מגיעה במועד מאוחר מדי, חמישה שבועות לאחר שהממשלה החליטה על הפסקת כהונתו וגם מועד סיום כהונתו שצוין במכתב ההתפטרות מאוחר מאוד".

לסיכום נכתב: "עם זאת, תהליך מינויו של ראש השירות הבא יארך זמן ותקופה זו תנוצל להעברה מסודרת של התפקיד. נוכח המשבר המתמשך בין רשויות המדינה בעיצומה של מלחמת התקומה, המצב הקשה בתוך שירות הביטחון, הימשכות ההליך המשפטי, רצונה של הממשלה למקד את המאמץ הלאומי בענייני ביטחון, הצורך בלכידות פנימית בייחוד בימי הזיכרון והעצמאות ומתוך אחריותה העליונה של הממשלה לביטחון המדינה; מוצע לבטל את החלטת ממשלה מס' 2904 לאחר שהיא התייתרה".