נכי צה"ל, הלומי קרב ובני 75 ומעלה: מדיניות החנינות החדשה של הרצוג
ערב יום הכיפורים, נשיא המדינה הכריז על שימוש רחב מהרגיל בסמכות החנינה, בין היתר עבור מבקשים שתרמו באופן ייחודי לביטחון המדינה ותהליכי שיקום של בגירים-צעירים - זאת עד לתום שנת ה-75 למדינת ישראל. "מבקש לקחת חלק במסורת - הזדמנות להושיט יד"
ערב יום הכיפורים, נשיא המדינה יצחק הרצוג הכריז היום (ראשון) על מדיניות החנינות המיוחדת לקראת שנת ה-75 למדינת ישראל, כאשר השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מהרגיל ביחס למבקשי חנינה מעל גיל 75, נכי צה"ל, הלומי קרב, ומי שתרם תרומה ייחודית לביטחון המדינה, וינתן משקל מיוחד לתהליכי שיקום של בגירים-צעירים.
בשיתוף שר המשפטים גדעון סער ומחלקת חנינות במשרד המשפטים, הכריז הרצוג בכנס בנושא חנינות שנערך בבית הנשיא, "בין כסה לעשור - סליחה שיקום חנינה ומה שביניהם", על המדיניות החדשה, שתחול לגבי בקשות החנינה שיוגשו עד לתום שנת ה-75.
במסגרת המדיניות האמורה, השימוש בסמכות החנינה ייתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות ולתהליכי שיקום ביחס למבקשי חנינה בטווח הגילים האמור, כולל אלו שנדונו בפלילים בהיותם קטינים ועלו על דרך הישר. יודגש כי מדובר במדיניות כללית, לאורה יפעיל נשיא המדינה את שיקול הדעת שלו בבואו לדון בבקשות חנינה. החלטת הנשיא תינתן לאחר שקילת כל בקשת חנינה שתוגש לגופה, על בסיס נסיבותיה, זאת, לאחר קבלת חוות דעת של כל הגורמים המוסמכים.
מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה, נתונים מספריים אודות ההחלטות שניתנו על ידי הנשיא והמאפיינים העיקריים להחלטותיו - מתפרסמים באופן תקופתי באתר בית הנשיא, במסגרת מדיניות השקיפות עליה הכריז הנשיא, בסמוך לאחר כניסתו לתפקידו.
בנאומו אמר הנשיא: "חנינה לרגל מאורע לאומי מיוחד היא מסורת מוכרת בחברות רבות וגם בישראל. חנינות ניתנו על ידי נשיאי המדינה לרגל חגיגות ה-30 למדינת ישראל, 15 שנים לשחרור ירושלים, 40 שנים להקמת המדינה יובל להקמת המדינה, ועוד. גם אני מבקש לקחת חלק במסורת הזו, להעלות על נס את הערכים החשובים לנו, ולראות בשנת השבעים וחמש למדינת ישראל, הזדמנות להושיט יד ארוכה ותומכת. הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק. להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו גם את מי שיצא ממנו - ועשה תיקון אמיתי ובונה".
"הם ראויות וראויים לכך כיחידים, אבל מעבר לזה, אנו זקוקים לכך כחברה. חברה צודקת נושאת באחריות גם למי שנמצאים בשוליהּ, למי שמעדו ונמצאו ראויים לעונש, וכעת, ובכפוף כמובן לתנאים הכרחיים ומחייבים, זכאים לרחמים ולחמלה; לדלת פתוחה".
שר המשפטים גדעון סער מסר: "ישנה שותפות אמיצה ביני לבין נשיא המדינה, וגם הסתכלותנו על הנושא דומה מאוד. גם בשלב הזה, לאחר שהועמד אדם לדין פלילי, הוסרה ממנו חזקת החפות, והוא החל בריצוי עונשו – יש מקום לגילויי חמלה מצדנו כחברה. לא אחת, אנו נחשפים למקרים אנושיים קשים, אשר לעמדתי ולעמדת נשיא המדינה – יש מקום לגלות בהם רחמים ולחון את אותו אדם. חברה אנושית, ולטעמי במידה רבה חברה יהודית, נמדדת ביכולתה לחוס גם על האנשים שפגעו בערכיה המוגנים, וביסודותיה הערכיים. אני חושב שמוטב לדעת לגלות מעט גמישות, הכלה ואמפטיה".