אוחנה על גורמי מערכת המשפט: "יש להם סמכויות, אך אין אחריות"

שר המשפטים אמיר אוחנה פרסם הבוקר (שישי) מאמר לכתב העת "עורך הדין" לרגל פתיחת שנת המשפטים החדשה, ובו העביר ביקורת על מערכת המשפט. תחת הכותרת "להעמיד את השופטים לבחירת הציבור", כתב השר כי "כשהמחוקק טועה, במעשה או במחדל, יש לציבור הכוח להחליף אותו בכל ארבע שנים. אין מקבילה ליכולת הזאת ככל שהדבר נוגע לגורמי מערכת המשפט. בידיהם של הגורמים השונים במערכת המשפט יש סמכויות לרוב – אך אחריות – אין. זהו איננו מצב תקין או רצוי לעניות דעתי".

"אינני יודע כמה זמן אכהן כשר המשפטים", המשיך אוחנה, "אך בין שאכהן פרק זמן של חמישה חודשים ובין של חמש שנים – אם היו שואלים אותי מהו הדבר האחד שברצוני להגשים, הייתי עונה מיד וללא היסוס - לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. אפשר שנודה – יש מה לתקן. איננו אומרים זאת כמי שמערכת המשפט אינה יקרה לליבם והם מעוניינים להחריב אותה – כפי שממהרים בעלי העניין השונים להאשים אותנו, אלא דווקא כמי שרואים בעצמם בניה ובנותיה של מערכת המשפט, ומתוך שהיא אהובה עליהם מאוד, תחלואיה ראויים לריפוי".

לכתבות נוספות בנושא >> 

בג"ץ הקפיא את מינוי המועמד מטעם אוחנה למנכ"ל משרד המשפטים

אוחנה בטקס הפרידה מפלמור: "מעולם לא אמרתי את המילה הדחה"

השר אמיר אוחנה: "לא בטוח שללהט"בים יש מאפיינים של קהילה"

אוחנה הוסיף ותקף את ראשי המערכת המשפטית ,וביקש ש"ביום מן הימים הם יחדלו להתבצר ולצופף שורות, תוך שילוח חיצים בוערים באמצעות כלי התקשורת, כל אימת שבא מי שמבקש לשנות. אם חלקכם הקוראים שומעים זאת ומתפלאים, הלוא היו גם לי וגם לחלק מחבריי אמירות שאינן מפארות את מערכת המשפט על זרועותיה, הרי שאציע לכם לשאול את עצמכם ביושר: האם אמירותיהם הביקורתיות של אנשי הציבור כלפי מערכת המשפט הן שחוללו את הירידה באמון הציבור כלפי מערכת המשפט, או שהן למעשה מבטאות אותה? האם שורה של משפטנים בכירים ובעלי שם, ענקי המשפט שחלקם כיהנו בימי הזוהר של בית המשפט – האם מישהו יכול לטעון ברצינות כי נעדרי השכלה משפטית המה וכי רעת מערכת המשפט לנגד עיניהם?".

אוחנה מתח ביקורת גם על "גרירת הרגליים" לדבריו של הכנסת וטען כי "יש לי הרבה ביקורת על הכנסת ועל חלק מחבריה. בהחלט אני ער לעובדה המצערת שבחלק מהמקרים המערכת המשפטית רואה לעצמה חובה, בעיקר כשהמחוקק גורר רגליים ונמנע מלעסוק בסוגיות כאלה ואחרות מסיבותיו, לקבל את ההחלטה במקומו. אלא שכשהמחוקק טועה, במעשה או במחדל, יש לציבור הכוח להחליף אותו בכל ארבע שנים. יש, כפי שהורנו מורנו ורבנו מנחם בגין, שופטים בירושלים. אך יש בה, בכל הכבוד הראוי, גם מחוקקים".

עוד טען השר כי ישנה אדישות לקלקולי המערכת: "מי מאיתנו לא ראה, כעורך דין צעיר שזה עתה התקבל למשפחת עורכי הדין, את מה שנראה בעיניו התמימות, אז, כשורה של קלקולים? ועכשיו, האם לא קהו חושינו לאורך השנים, האם לא צמחנו אל תוך קלקוליה של המערכת עד שנדמו בעינינו כנפלאות?". כמו כן, הוא הוסיף וסיפר על חווייתו האישית ממנה: "את תמימותי המשפטית איבדתי כשראיתי הרכב שופטים שגזר מאסר עולם על אדם שלעניות דעתי יש יותר מספק סביר באשמתו, לאחר שבזמן שהעיד וזעק לחפותו הרשה לעצמו ההרכב לנמנם, להירדם, לגלוש באינטרנט, ובלבד שלא לשמוע את זעקתו. חשבתי אז, לו היו הדיונים מצולמים ומתועדים ודאי לא היו השופטים מרשים לעצמם לנהוג כפי שנהגו. בשנים שבהן הופעתי בבתי המשפט הרבים ברחבי הארץ, שבתי והרהרתי ברעיון לתעד חזותית וקולית את דיוני בתי המשפט".

"ראיתי גם איך בעלי דין ונציגיהם עורכי הדין ממתינים שעות ארוכות, שורפים שעות יקרות שיכולות היו להיות להם לתועלת, מחוץ לאולמות, משום שבית המשפט הזמין עשרות דיונים – כולם לשעה 08:30", המשיך אוחנה, "כמובן, הדבר נועד לחסוך שעות שיפוט יקרות, כך נוצר רצף שאיננו נקטע אך בשל עורך דין שאיחר כי הגיע מבית משפט אחר, למשל. אך האם זו באמת הדרך הטובה ביותר למצות את שעות השיפוט – עם כל המחירים הנלווים לה, ובהם גם תחושת אי האכפתיות של בית המשפט כלפי הציבור הבא לפניו?".

לבסוף, פנה השר לעורכי הדין וביקש מהם "לפנות אליי ולהציע כל הצעה לשיפור ולתיקונים מערכתיים שאתם מאמינים שישפרו את השירות המשפטי שאנו נותנים לאזרחי ישראל. העירו את פרח המשפטים הצעיר שהייתם פעם ושאלו אותו איזו מערכת משפט היית רוצה. אני מאחל לכם בכל ליבי שנת משפט טובה ומוצלחת, שנה שבה נפעל יחד לצמצום בין המושגים 'צדק' ו'משפט', שנה שבה נדע שפעלנו כדי להגשים את מה שבשמו באנו למקצוע הזה, לעולם המשפט".