במשרד המשפטים סבורים: השימוע לא ישנה עמדת היועמ"ש בתיק 1000
בפרקליטות מיסוי וכלכלה ובמשטרה מאמינים כי הראיות בעניין טובות ההנאה, שקיבל רה"מ נתניהו במסגרת הפרשה, יביאו להרשעה בתיק. מנגד, הטיעונים בתיקים 2000 ו-4000 עשויים לערערם
השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אפקטיבי, אך עם זאת, לא ישנה ככל הנראה את עמדת היועץ המשפטי בנוגע לתיק 1000. מדובר בתיק שבפרקליטות מיסוי וכלכלה ובמשטרה מאוד בטוחים בו. טובות ההנאה שהועברו לנתניהו, לכאורה, הן מאוד ברורות ומוחשיות. כמו כן התיק כולל את עדותה של הדס קליין, הנתפסת בעלת אמינות גבוהה, ואת עדותו החשובה של מילטשיין.
בתיקים 2000 ו-4000 המצב הוא שונה. לאורך הפרשה היועץ המשפטי לממשלה היה קרוב לסגור את תיק 2000 בכל הקשור לראש הממשלה נתניהו וחלק מטיעוניו של עורך הדין עמית חדד, עלולים לערער מחדש את המחלוקות בתיק. תיק 4000 הוא תיק מורכב מאוד. גורמים במשרד המשפטים אינם משוכנעים אם התיק מחזיק סעיף שוחד, אך ביניהם יש שסבורים שאפשר להגיש את תיק 4000 בגין הפרת אמונים, שהיא עבירה חמורה פחות.
לפני שבוע, לאחר השימוע בתיק 4000, אמרו גורמים בפרקליטות לחדשות 13 כי דברי עורכי דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליחו לשכנע אותם שאין עבירת שוחד בהתנהלותו. עם זאת, הוסיפו כי הדיונים היו ענייניים וטובים על אף שלא הצליחו להפריך את החשדות לקבלת שוחד מצד נתניהו. עם זאת, ההכרעה לא תינתן על ידי הפרקליטות, אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
כזכור, ביום רביעי וחמישי בשבוע שעבר נערכו היומיים הראשונים בשימוע של ראש הממשלה נתניהו בתיק 4000, כאשר שניהם נערכו במשך כ-11 שעות. ביום הראשון לשימוע, פרקליטי רה"מ טענו כי "אם נתניהו קיבל סיקור חיובי, מה שלא קרה, לא הייתה לו כוונה או מודעות". טענותיהם של הפרקליטים מתייחסות בעיקר לעניין הכוונה והם טוענים בנוסף כי "אי אפשר ללכת במנהרת הזמן חמש שנים אחורה ולהגיד שעבר עבירה תקדימית".
פרקליטי נתניהו התייחסו בין היתר למקרה מסויים שלטענתם הופעל לחץ מאוד גדול על אחד מעדי המדינה. לטענתם, כל המהלכים האלה היו לא לגיטימיים. עוד סוגייה מרכזית שהפרקליטים התייחסו אליה היא הסיקור בוואלה, שלעטנתם - לא היה חיובי.
החשד נגד נתניהו בתיק 2000 מתייחס לעסקת שוחד שנרקמה לכאורה בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. במסגרת העסקה ביקש נתניהו סיקור אוהד בעיתון בתמורה לשורה של פעולות כלכליות שייטיבו עם מוזס, ובראשן קידום חוק "ישראל היום", שמטרתו הגבלת הפצתו של העיתון המתחרה, הנושא את שם החוק.
הראיה המרכזית שמובילה את התיק היא השיחה שהתקיימה בין השניים והוקלטה ע"י ארי הרו, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה. הרו, כזכור, העביר את השיחות למשטרה וקיבל מעמד של עד מדינה. קו ההגנה המרכזי של פרקליטי רה"מ מתייחס לכך שנתניהו לא התכוון למה שנאמר בשיחה. נוסף על כך, הם טוענים כי מתבצעת אכיפה בררנית. הפרקליטים תוהים למה לא חוקרים את מי שקידם את חוק "ישראל היום" וקיבל באמת סיקור חיובי מידיעות אחרונות?