המדינה אסרה על הפלות - אז ההורים נטשו את ילדיהם מאחור: הסיפור מאחורי ילדי צ'אושסקו
כדי לעודד ילודה ולהניע את הכלכלה, החליט הממשל ברומניה של שנות ה-60 לצאת למלחמת חורמה בהפלות: רופאים נכלאו, אמצעי מניעה נאסרו - וכל אישה עברה בדיקה גינקולוגית אקראית; אז, נולדו מאות אלפים של ילדים לא-רצויים שהועברו לבתי יתומים, שם הם גדלו בתנאים מחפירים. את הצלקות הם נושאים עד היום - וסיפורם יובא בהרחבה בפתיחת העונה של "אבודים"
אף אחד לא באמת יודע כמה ילדים חיו בבתי יתומים ברומניה הקומוניסטית. ההערכות - שלא מגובות בנתונים רשמיים משום שלא ניתן להשיג כאלה מימי המשטר - מדברות על כ-100 אלף ילדים, אחרות על מספר כפול. מאות אלפי ילדים שננטשו מאחור ולא תמיד כי לא היה מי שיגדל אותם. לפעמים, לא הייתה ברירה אחרת. קראו להם "ילדי צ'אושסקו".
אחד מהם הוא ארז פרץ בן ה-34 מהוד השרון. הסיפור שלו יהיה זה שיפתח את העונה החדשה של אבודים. הוא, שלא זוכר דבר מעברו, מחפש את אימו ואביו הביולוגיים. הוא רוצה לדעת היכן נולד, באיזה גיל נשלח לבית יתומים ומדוע. ולמה, למרות שהוא אומץ ע"י זוג ישראלים עוד כשהיה בן כמה שבועות, משטרו של צ'אושסקו החליט שוב ושוב לעכב את שחרורו.
הצו הדרקוני שאסר על הפלות
עוד לפני שניחשף לסיפורו של ארז, קצת היסטוריה: כשניקולאה צ'אושסקו עלה לשלטון ב-1965, הוא תכנן לנהל מלחמת חורמה בשיעור הילודה הנמוך ברומניה של אותה תקופה. מה שעמד לנגד עיניו של השליט היא ההנחה לפיה גידול באוכלוסין בהכרח יתדלק את הצמיחה הכלכלית ויתרום להתפתחות המדינה כולה.
צ'אושסקו, שגדל בעצמו במשפחה מרובת ילדים, החל להזרים כספים לסרטים, הצגות תיאטרון ויצירות אומנות שעודדו ילודה. אחר כך, הוא גם החל להדיח או להוריד בדרגה בעלי תפקידים במפלגה הקומוניסטית שהיו גרושים או בעלי אורח חיים מתירני. בהמשך, שנה לתוך כהונתו הדיקטטורית, הוא כבר הוציא את צו 770.
תחילה, הצו הדרקוני אסר על נשים מתחת לגיל 40 שלהן פחות מארבעה ילדים לבצע הפלות. כמה שנים לאחר מכן, הוא הוחמר וקבע כי על כלל האזרחים הרווקים וחסרי הילדים לשלם מס חודשי נוסף. בהמשך, גם אמצעי המניעה נאסרו לשימוש באופן אבסולוטי, ומלבד זאת - רופאים שנתפסו מבצעים הפלות בניגוד לחוק נכלאו בבתי הסוהר.
כמו שהם נדרשו לשלם מיסים, כך הם אולצו להביא ילדים. הילודה הפכה לחובה של ממש ולא זכות או בחירה עצמאית. וכך זה עבד: בכל שלושה חודשים נערכה בדיקה גינקולוגית לנשים במקום עבודתן לזיהוי סימני היריון. מי שאכן נמצאה עם עובר ברחמה ולא ילדה חודשים לאחר מכן, הייתה עלולה לעמוד לדין.
שיעורי הילודה אומנם עלו בצורה משמעותית, אך כך גם מניין הילדים הלא-רצויים והנטושים שהועברו לבתי יתומים שאותם הפעילה המדינה. אותם ילדים כונו, כאמור, "ילדי צ'אושסקו". "העובר הוא רכושה של החברה כולה", אמר השליט של רומניה בזמנו. "כל מי שנמנע מהבאת ילדים נוטש את חוק ההמשכיות הלאומית".
בלי אוכל, בלי חשמל - ובלי חום אנושי
הבעיה היא, שבתי היתומים לא בדיוק היו ראויים למגורי אדם. מאז שצ'אושסקו הפנה את רוב תקציב המדינה לפירעון החוב הלאומי, הכלכלה צנחה ובהתאם גם התנאים במוסדות הללו. האוכל לא תמיד הספיק לכולם, החשמל הופיע לסירוגין וגם בקרב אנשי הצוות נרשם מחסור חמור בעובדים - ולא הזכרנו את ההזנחה בכל הנוגע לחינוך ולימודים.
בכלי התקשורת אשר סיקרו את הפרשה, נטען כי הילדים הוזנחו וחוו התעללות מינית. המטפלים בעיקר דאגו "לתפעל את המכונה" וזנחו את כל מה שקשור במגע, רגש וחום אנושי. לא זו בלבד, אלא שאפילו הטיפול הרפואי היה לוקה בחסר. יתומים רבים חלו במחלות מידבקות בין היתר בשל שימוש חוזר במזרקים. ההתפתחות של אחרים התעכבה משמעותית.
רק אחרי המהפכה הרומנית שבאה 24 שנים מאז עלייתו של צ'אושסקו לשלטון, גילה העולם את גודל הזוועה: תמונות מבתי היתומים חשפו את מה שהתחולל בין כותלי המעונות. ילדים נכים נקשרו למיטותיהם, תינוקות סבלו מתת-תזונה וחלו במחלות שונות. כשפסיכולוגים נכנסו לתמונה, הם מצאו קשר ישיר בין בעיות בהתפתחות לבין היעדר יחס אנושי נורמלי.
מחקר בן 12 שנים שנערך בקרב 136 תינוקות וילדים שגדלו באותם בתי יתומים, מצא כי הם רכשו מיומנויות שפה בקצב איטי יותר מאשר ילדים שגדלו בבתי אומנה. לאותם ילדים, היו גם בעיות בהתנהגות וחוסר כישורים בפיתרון בעיות. המחקר ציין גם כי מנת המשכל של אותם יתומים הייתה נמוכה יותר בהשוואה לאחרים, לעומת שיעור גבוה יותר של הפרעות פסיכיאטריות ורגשיות.
****
בסופו של דבר, בשנת 1989 משטרו של צ'אושסקו הופל ויחד עימו גם צו 770. הוא ואישתו - שנמלטו תחילה מבוקרשט אך בהמשך נלכדו והועמדו למשפט - הואשמו בין היתר בעבירות של רצח עם והוצאו להורג. גזר הדין, שניתן בתום משפט בזק שנמשך פחות משעה וחצי, יצא לפועל דקות אחדות מסיום המשפט.
ארז פרץ הגיע ארצה יחד עם 18 יתומים נוספים שאומצו על ידי זוגות ישראלים. כעת, כאמור, הוא מנסה לאתר את שורשיו ולקבל, אולי, תשובות לתהיות שאופפות אותו מהיום שהוא זוכר את עצמו.
סייעה בהכנת הכתבה: שיילב יוגב