סוחרת הילדים מברזיל: "מה הם רוצים? הצלתי תינוקות ממוות"

מאת: אביטל בבני ודוד דרעי

עשרות רבות של צעירים הנושקים לגיל 30, פנו למערכת הסדרה התיעודית "אבודים", והחלו מגלים – אחרי שנים ארוכות של חוסר ידיעה מוחלט - כי סיפור חייהם שונה מזה שהכירו.

המתווה פחות או יותר זהה, כשתחילתו בזוגות הורים ישראלים שהתקשו להיכנס להריון ולהביא ילד לעולם, ונתקלו בקשיים בירוקרטיים באימוץ ילדים מקומיים מישראל. היו אלה שנות ה-80 וה-90, והשמועה בדבר אימוץ מהיר וקליל ממדינות דרום-אמריקה עשתה לה כנפיים ועוררה את תשומת ליבם.

בשיטת 'חבר-מביא-חבר', יצרו קשר עם מתווכים ועורכי דין ישראלים, שבעצמם ייצגו מתווכים גדולים בהרבה שנמצאו מרחק עשרות אלפי קילומטרים - בפבלות של ברזיל, שכונות העוני והכאוס. תפקידם, בין היתר, היה לאתר 'לקוחות פוטנציאליות', אמהות שאולי כבר בעצמן חשבו למסור את פרי בטנן, או שבשל התנאים הסביבתיים והסוציו-אקונומיים היה ברור שלא יוכלו להמשיך ולשמור עליו, גם אם יתעקשו.

"סחר בסמים זה מעשה הרבה יותר חמור מסחר בילדים"

ברזיל הייתה פרוצה בשנים אלו מבחינת חוק, ועל כן כנופיות רבות ניצלו את הקרקע הפורייה, איך לא - להתעשרות. זאת לצד היעדר אמצעי מניעה וחינוך מיני, בתוספת אמונות קתוליות חזקות, מה שהביא לאינפלציה במספר ההריונות הבלתי מתוכננים בקרב השכבות החלשות. היחסים הדיפלומטיים עם ישראל וצמצום הגבלות על אימוצים בינלאומיים הפכו אותה למטרה נוחה לאותם תינוקות.

בראיון ראשון שקיימה בשנת 2016 ארלט הילו, מי שידועה כאחת מסוחרות הילדים הגדולה בהיסטוריה, היא עונה לכתבת הברזילאית כי אין לה כל בעיה עם התווית הנ"ל שהוצמדה לה, ושלטעמה – לסחור בסמים זה מעשה הרבה יותר חמור והרבה פחות מוסרי.

היא לא הייתה היחידה שעסקה בתיווך במסגרת האימוצים הללו, אך כאמור – היתה המוכרת, המפורסמת והחזקה ביותר ב'ענף', מן הצד הלא-חוקי. הפעילה תחתיה אנשים רבים, גם בישראל, החל בפקידים זוטרים ועד לשוטרים, עורכי דין ושופטים מכובדים ששיתפו פעולה תמורת סכום הגון מן הרווחים. היא נידונה על חטיפה וסחר בקטינים ועל הקמת כנופיה, וריצתה על כל פשעיה שנתיים של מאסר בכלא המחוזי במדינת פאראנה.

[brightcove_iframe video_id='news-avudim-season-09-articels-ep01-promo-soon' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_lqmaqwox' duration='1929']

המאפיה הברזילאית שידלה בכוח מסירה של תינוקות

כאמור, ארלט ושאר דומיה ובאי חזקתה זיהו את הביקוש וההיצע, ובדומה לכל עסקה כלכלית בנוגע לכל מוצר - ביצעו הליך של מכירה וקנייה. המוכרים, במקרים רבים, היו האמהות שסבלו מעוני קשה ומתת תזונה, והקונים, בעקיפין ולעיתים ללא ידיעה ברורה – הזוגות המאמצים מישראל שהשתוקקו להקים משפחה.

נדמה כי כל צד עשוי היה להגיע לסיפוקו בעסקה שכזו, אך היכן בכל זאת הסתתרה הבעיה? כאשר לא תמיד היתה זו הסכמה דו-צדדית מוחלטת, והמתווכים, או בכינוים מפי ארלט עצמה – "המאפיה", שידלו בכוח מסירה של תינוקות עד כדי מקרים של חטיפות מתחת לרדאר הרשויות והרווחה.

התינוקות היו שוהים לא פעם בבתיהם של חברי הכנופיה, כפי שהתברר לנו במהלך המסע. מריבל דה רוסה פריירה, למשל, דרשה מאחיותיה הנערות שישגיחו בכל פעם במקביל על כעשרה תינוקות, וכמובן – ישמרו על הסוד מפני השכנים, שמא יעוררו את חשדם. הן מספרות: "ידענו שזה היה אסור, אז כשהתינוקות בכו היינו מכניסות אותם למזוודות, ויוצאות מהר מהבית. התינוקות היו נשארים כל פעם בערך שבוע, ואז הגיעו אחרים במקומם". הקשר בינן לבין אחותן הגדולה נותק על רקע ניסיונותיה של זו לקחת בכוח את בנה של אחותה ולמכור אותו. "רק כסף היה מעניין אותה", וכמו רבים אחרים – גם היא ממשיכה להכחיש מכל את מעורבותה בפרשה.

חוליה אחרת בשרשרת, בנקודה בה כבר 'שודך' התינוק להוריו המאמצים, היה אדם בשם ולדמר היינרט. זה היה אמון על זיוף הדרכונים, לפיהם התינוק הרך הוא הבן הביולוגי של המאמצים, מה שאפשר את יציאתם של השלושה ביחד מברזיל אל ארץ היעד ללא קושי או חשש, ללא צורך במתן הסבר לסמכויות החוק והאכיפה, שכפי שהוזכר כבר קודם – גם כן פעלו בשחיתות ונטו להעלים עין.

_________________________________________

החוקרת הפרטית של אבודים, נתי להב: "אי אפשר לכנות אותם מלבד סוחרי ילדים"

צופית גרנט: "גיליתי את הסוד לאושר"

אבודים בעולם | צאו למסע מסביב לעולם בעקבות צופית גרנט

_________________________________________

"מה הם רוצים? הייתי סוחרת בילדים והיום הילדים במצב נפלא"

אך ברגע שהרשויות הפכו לערות יותר ויותר לסחר שהתבצע במחשכים, מתחת לאפן, החלו המתווכים 'לייצא' את התינוקות דרך מעברי הגבול למדינות השכנות, ולעיתים אף נסעו הם עצמם עם הילודים אל עבר משפחתם החדשה. ארלט, לדוגמא, הגיעה לישראל כ-5 פעמים, כך לדבריה, בכל פעם כאשר התינוקות היו נרשמים על שמה, כאמם, או על שם אחד מחברי הצוות שלה. ב-1986 היא אף נעצרה בחשד לעבירות מרמה בהליך האימוץ, וכניסה בלתי חוקית לישראל. כעבור כשבוע שוחררה בערבות, ובתום החקירה הוחלט שבהתאם לנסיבות, מוטב לגרשה ולא להעמידה לדין.

הכנופיה חייבה זוגות זרים עד 25 אלף דולר בעבור התיווך. בתמורה, כאמור, היו מקבלים אלה תינוק, לעיתים קרובות מדרום ברזיל (אזור בו אוכלוסיה גדולה של יוצאי אירופה, כך שהמאפיינים החיצוניים יתאימו לסביבת מחייתו החדשה), ואיתו - מסמכי אימוץ נלווים. אלו, המחויבים בכל הליך שכזה הן במדינת המקור והן במדינת היעד, נראו לעין בלתי מקצועית כשרים ונורמטיביים, אך מחקירותינו עולה כי רבים מן הפרטים בהם, אם לא כולם, זויפו בשיטתיות מופתית (שמות בדויים\מספרי זהות שגויים ועוד), וזאת בכדי שאיש לא יצליח 'לעלות' על דרך הפעולה, טשטוש כל עקבה העלולה להפליל את כל הקשורים. וכמו כן, בכדי שהאשמה גם לא תגיע מהכיוון השני – אמהות שמסרו את ילדם תמורת כסף, ולא יוכלו להתחרט ולהחזירו לחזקתן.

כ-3,000 ילדים אומצו מברזיל והובאו לישראל במהלך אותו עשור, ומתוכם, על פי הערכות – כשני שליש בהליך שאינו מהימן, תקף וחוקי. משמע, שסיכוייהם להתחקות אחר שורשיהם ולמצוא את משפחותיהם הביולוגיות – נמוכים עד אפסיים. כשנשאלה על כך ארלט, ענתה בזעם ובהפגנתיות: "אני כל-כך כועסת על האנשים האלה שיש להם חיים טובים, שקיבלו תמיכה ושהזוג המאמץ נתן להם הכל. מה הם רוצים מההורים שזרקו אותם לזבל? אני הייתי סוחרת ילדים, והיום הילדים האלה במצב נפלא. נפלא". במהלך שהותה בארץ, התראיינה לערוץ הראשון וטענה: "בכל שנה מתים בברזיל המוני תינוקות ברעב. אמנם עשיתי מה שעשית גם כדי להתפרנס, אבל בעיקר מתוך מניע הומניטרי. הצלתי תינוקות ממוות בברזיל, והסבתי אושר לזוגות חשוכי ילדים בישראל". השאלה הגדולה שנשארת תלויה באוויר, היא האם אותם מאומצים שמחפשים באינטנסיביות אחר זהותם יהיו מוכנים, אי פעם, להסתפק בתשובה זו.

[brightcove_iframe video_id='news-avudim-season-09-articels-ep01-promo-soon' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_lqmaqwox' duration='1929']

אבודים חוזרת בתחקיר פתיחת עונה, רביעי הקרוב, 15.3, מיד אחרי החדשות