שנה לטבח באורלנדו: "ההעדפה המינית נחשפה רק במותם"

שנה חלפה מאז הטבח במועדון ה-Pulse באורלנדו שבפלורידה בו נרצחו 50 בני אדם, ומשפחות הקורבנות עדיין מתקשות לעכל את גודל האסון. עשרות ההורים ממשיכות להיזכר ברגעי האימה כשהטלפון חייג אך אף אחד לא ענה בצד השני, אך חלקם לא רק מתקשים להתאבל על האובדן - אלא בעיקר מלאי זעם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המועדון בו התרחש הפיגוע עליו נטל אחריות דאע"ש זוהה עם הקהילה הגאה והרוב המוחלט של הקורבנות, לרבות המחבל עצמו, השתייכו לקהילת הלהט"ב. בשל כך, הורים רבים התקשו להתמודד לא רק עם האובדן, אלא גם עם הגילוי שילדיהם הומוסקסואלים. "זה אחד הדברים שמתאר הכי טוב את מה שקרה ב-Pulse", סיפרה העיתונאית מריה פדילה, מהקהילה הפורטוריקנית באורלנדו. "ההעדפה המינית הפרטית של כמה אנשים נחשפה רק במותם".

חברת מועצת העיר של אורלנדו פטי שיהאן סיפרה כי נאלצה לנהל שיחות טלפון עם הורים מבולבלים ששאלו "מה הבן שלי עשה במועדון הזה?". בשיחה שניהלה עם אב של אחד הנרצחים, היחיד ששמו עדיין לא פורסם, גילתה שיהאן כי המשפחה כלל לא ידעה על העדפותיו המיניות של הבן עד שנודע לה כי נרצח במועדון. "הידיעה קרעה את המשפחה שגם כך התקשתה להתמודד עם המוות הלא צפוי", סיפרה שיהאן.

לדבריה, המשפחה זעמה על כך שהבן המנוח היה הומוסקסואל והחליטה להשאיר את גופתו בחדר המתים גם לאחר שהבולשת שחררה את גופתו של המחבל, עומאר מאטין. שיהאן היא זו שלבסוף ארגנה את הלווייתו של הצעיר.

קורליס תומלינסון, אמו של הזמר שיין תומלינסון שהופיע במועדון במסגרת הערב הלטיני המיוחד ונרצח, סיפרה לרשת CNN כי הכנסיות בעיר המזוהות עם הקהילה הלטינית סירבו לערוך לזמר המנוח טקס הלוויה מכיוון שהיה הומוסקסואל. במקרה אחר, אב של אחד הנרצחים סיפר לרשויות על כוונתו לקחת את גופת בנו לקבורה בפורטו ריקו, אך במקום זאת בחר לפזר את אפרו בשטח חקלאי.

שיהאן סיפרה כי לעשרה מהנרצחים ישנם הורים גרושים שלא הצליחו להסכים ביניהם כיצד להיפרד מבנם. "זה מלווה בדרמה, במיוחד בקרב הורים גרושים", ציינה שיהאן. לדבריה, אחד הסיפורים הבולטים שמציגים את מורכבות התופעה הוא זה של ברנדה מרקז מקול, שהגיעה למועדון עם בנה ההומוסקסואל ונרצחה תוך שהיא מנסה להגן עליו. אביו של הנער בחר שלא הגיע לאסוף את הגופה, ואחותו הצעירה של הבן נאלצה להתמודד לבדה עם הבירוקרטיה של הטרגדיה.

"אנחנו שוב מסתכלים מעבר לכתף"

הדי ההשפעה של הפיגוע במועדון לא פסקו בקרב משפחות הקורבנות, וגרמו לערעור תחושת הביטחון בקרב רבים בקהילת הלהט"ב ברחבי ארצות הברית. "שהמוות לא יתפוס אותי עם עקבים שגובהם פחות מחמישה סנטימטרים", התלוצצה פיפי, טרנסג'נדרית בת 50 ממדינת לואיזיאנה.

אך לצד הצחוק, סיפרה פיפי כי בעקבות הפיגוע באורלנדו היא מרגישה שחזרה לארון. "קל לי יותר להציג את עצמי היום כג'יימס - השם איתו נולדתי", היא מספרת. "נאבקנו כל כך הרבה, הגענו רחוק, אבל בכנות, מאז האירוע, אנחנו שוב מסתכלים מעבר לכתף כל הזמן".

אצל פיפי, הפחד החל יום אחרי הפיגוע כששמעה אנשים במסעדת מזון מהיר צוחקים על הקורבנות מהקהילה שרצו החוצה מהמועדון. "מאז הירי, אני לא מזדהה כגבר גאה", סיפר צעיר בשם זק. "לפעמים אני נאלץ לשקר, לשקר מתוך פחד. אני לא חושב שלמישהו באמת אכפת עם ירו בי".