שופטת העליון הליברלית בארה"ב רות ביידר גינסבורג מתה בגיל 87

גינסבורג מתה לאחר מאבק ארוך בסרטן. המשמעות על מערכת המשפט האמריקנית עלולה להיות אדירה: הנשיא טראמפ יבקש למנות שופט שמרן ובכך ליצור רוב שמרני ברור למשך עשרות שנים קדימה

זמן צפייה: 04:20

טלטלה במערכת המשפט האמריקנית: שופטת בית המשפט העליון, רות ביידר גינסבורג, מתה בלילה (שבת) בגיל 87, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. המשמעות היא כעת שעוד בטרם הבחירות, טראמפ ישאף למנות שופט שמרן, ובכך לקבע רוב שמרני ברור בבית המשפט העליון האמריקני למשך עשרות שנים, שכן שופטים אמריקנים בעליון מכהנים בו עד ליום מותם אם יחפצו בכך. עוד בטרם מותה של זינסבורג מנה העליון חמישה שופטים שמרנים מול ארבעה ליברלים.

מבית המשפט מסר כי "גינסבורג היא אלופת זכויות הנשים שהפכה לסמל של ליברלים אמריקנים, מתה בביתה בוושינגטון מסיבוכים של מחלת הסרטן". גם הנשיא טראמפ התייחס למותה בהצהרה רשמית שנשא, ובה כתב: "היא חיה חיים מדהימים. מה עוד אני יכול לומר. היא הייתה אישה מדהימה, ואני עצוב לשמוע את זה".

המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב ג'ו ביידן צייץ בחשבון הטוויטר  שלו כי גינסבורג היתה "גיבורה אמריקנית, ענקית באמונות החוק וקול עיקש בחתירה אחר האידיאל האמריקני הגבוה ביותר: צדק שיוויוני תחת החוק". כעת צפויים הדמוקרטים להיאבק בכוונה של טראמפ והרפובליקנים לבצע מהלך בחירת שופט שמרן מהיר, לפני הבחירות בנובמבר

גינסבורג שנולדה בשנת 1933, גדלה בברוקלין ניו יורק, בת למהגרים יהודים. תמיד הצטיינה בלימודים, ופילסה את דרכה לאוניברסיטת הרווארד, בתקופה בה מקצוע המשפטי נחשב לגברי במיוחד. בהרווארד גם פגשה את מי שיהיה בעלה, ויילחם יחד עמה על זכויות הנשים, מרטי גינסבורג.

שופטת העליון היהודיה אמריקנית, רות ביידר גינסבורג
''גיבורה אמריקנית''. רות ביידר גינסבורג | צילום: Getty Images

גינסבורג חשה את הקושי על בשרה, כשניסתה למצוא עבודה אחרי שסיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים. במסגרת האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, עירערה לבתי המשפט הפדרליים על אפלייתם של נשים וגברים, רק בשל מינם ונטלה חלק בתביעה החשובה מכל, על זכותה של האישה על גופה - לבצע הפלה, במשפט המפורסם של רו נגד ווייד.

ב-1980, מינה אותה הנשיא ג׳ימי קרטר, לאישה הראשונה שתשמש שופטת בבית המשפט לערעורים בוושינגטון, ערכאה אחת מתחת לבית המשפט העליון, וב-1993, מינה אותה ביל קלינטון, לבית המשפט העליון. בעליון, היתה גינסבורג מי שהובילה את הפסיקה שהפסיקה את האפליה נגד נשים, שנמשכה תשעים שנים באקדמיה הצבאית בוירג׳יניה, ובכל יום מאז שמונתה לעליון היא נאבקת למען זכויות האדם בכלל וזכויות הנשים בפרט.

בשנים האחרונות, כשבית המשפט העליון הלך מאוד ימינה, עם מינויים של שופטים שמרנים על ידי הנשיאים ג׳ורג בוש הבן וטראמפ, גינסבורג הפכה לקול הליברלי הצלול והברור של בית המשפט, כשלרוב היא מוצאת עצמה בדעת המיעוט. לכן, היא הפכה למושא העוינות של הימין האמריקני השמרני.

לפני הבחירות האחרונות, עשתה מעשה שנוי במחלוקת, כשלא הסתירה את סלידתה מטראמפ. טראמפ תבע אז כי תעזוב את בית המשפט העליון כיוון שלדבריו איבדה את צלילות דעתה. אחרי הבחירות נזהרה שלא להזכיר את טראמפ בשמו, אבל לא הסתירה את דעתה עליו, על הדרך שבה הולכת ארה"ב, לדעתה. על פי דיווחים בכלי תקשורת אמריקניים, בתקופה שקדמה למותה היא אמרה לבתה ש"היא מקווה שהיא לא תוחלף עד שימונה נשיא חדש לארצות הברית".