אגדת הקאנטרי דולי פרטון הלכה לעולמה בגיל 80
הזמרת, היוצרת ואייקון התרבות האמריקני, שהותירה מורשת מוזיקלית עצומה וזכתה להצלחה חסרת תקדים לאורך עשורים רבים, הלכה לעולמה בגיל 80
דולי פרטון, מהיוצרות והמבצעות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הקאנטרי, הלכה היום (שלישי) לעולמה בגיל 80.
לצד הקריירה המוזיקלית הענפה שכללה זכייה בשבעה פרסי גראמי, 25 תקליטי זהב ופלטינה ו-110 שירים במצעדים, פיתחה פרטון קריירת משחק מצליחה וכיכבה בסרטי קולנוע בולטים כמו "9 עד 5" מ-1980, שעליו הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב, וכתבה את שיר הנושא שזכה בשני פרסי גראמי. היא גם הקימה את פארק השעשועים "דוליווד" בעיירה פיג'יון פורג' שבטנסי, וייסדה את תוכנית האוריינות הארצית "ספריית הדמיון של דולי פרטון" שחילקה מיליוני ספרים לילדים. ב-1966 נישאה לקארל דין, והשניים נותרו נשואים עד יום מותו. במהלך חייה זכתה לאותות הוקרה רבים, בהם מדליית האמנות הלאומית וקבלת הכרה ממרכז קנדי לאמנויות.
פרטון, שנולדה בעיירה סביירוויל שבטנסי כבת רביעית למשפחה קשת יום בת 12 ילדים, החלה את דרכה המוזיקלית כבר בילדותה, הופיעה בתוכניות רדיו וטלוויזיה מקומיות בטנסי, ובגיל 13 כבר הקליטה בחברת תקליטים קטנה והופיעה על בימת הגרנד אול אופרי. עם סיום התיכון בשנת 1964 עברה להתגורר בנאשוויל, שם החלה את דרכה המקצועית - תחילה כפזמונאית שכתבה להיטים עבור אמנים אחרים.
הצלחתה הראשונה של פרטון הייתה כפזמונאית, כשכתבה להיטים עבור הזמרים הנק ויליאמס הבן וסקיטר דייוויס. היא חתמה על חוזה הקלטות בחברת התקליטים Monument Records בסוף שנת 1965, שם קודמה כזמרת פופ לבני נוער, אך אף שיר שהקליטה בחברה זו לא הגיע לרשימת 100 הגדולים. בעקבות הצלחתו של השיר Put it Off Until Tommorrow שכתבה עבור ביל פיליפס, הסכימה החברה לדולי להקליט שירי קאנטרי.
שיר הקאנטרי הראשון שהקליטה נקרא Dumb Blond, אותו לא כתבה בעצמה, והשיר הגיע למקום ה-24 במצעד שירי הקאנטרי של שנת 1967. באותה שנה הקליטה את השיר Something Fishy שהגיע למקום ה-17. באותה שנה יצא גם אלבומה הראשון, Hello, I'm Dolly, שם הופיעו שני השירים.
בשנת 1967 הוציאה את אלבומה הראשון והחלה בשיתוף פעולה מוצלח בן 7 שנים עם פורטר ואגוניר במסגרת תוכנית טלוויזיה וצמד מוזיקלי שהניב להיטים רבים. פרטון כתבה והלחינה קרוב ל-600 שירים במהלך חייה, ובהם היצירות הקלאסיות "Coat of Many Colors", "Jolene" - והשיר "I Will Always Love You", שהגיע לראש מצעד הפזמונים האמריקני ב-1974 וזכה מאוחר יותר לקאבר בידי ויטני יוסטון.
שיר הקאנטרי הראשון שהקליטה נקרא Dumb Blond, אותו לא כתבה בעצמה, והשיר הגיע למקום ה-24 במצעד שירי הקאנטרי של שנת 1967. באותה שנה הקליטה את השיר Something Fishy שהגיע למקום ה-17. באותה שנה יצא גם אלבומה הראשון, Hello, I'm Dolly, שם הופיעו שני השירים.
על אף שבתחילת דרכה דבקה בסגנון הקאנטרי, בהמשך זכתה להצלחה אדירה גם כזמרת פופ, כשאלבומה "Here You Come Again" משנת 1977 נמכר ביותר ממיליון עותקים, לצד סדרת אלבומי בלוגראס שזכו בפרסי גראמי. פגישה מקרית עם המוזיקאי פורטר וואגונר, שגייס אותה לעבוד לצידו כצמד בשלהי שנות ה-60, העניק לה לראשונה בחייה פלטפורמה לבצע את שיריה שלה. במהרה הבינה סצינת הקאנטרי הנוקשה והמיזוגנית שיש לה כאן עסק עם מוזיקאית אחרת. לא לקח זמן רב עד שאמריקה כולה - וגם העולם - הבינו זאת גם.
עם שירים שרחוקים מאותה גישה של "עקרת בית כנועה וטובה" שהייתה נפוצה באותו הז'אנר עד אותה העת (כדוגמת "Stand by Your Man", שיר הדגל של זמרת הקאנטרי הגדולה תמי וויינט), כדוגמת "Jolene" (דיאלוג מדומיין בין פרטון לאישה יפהפייה ומסתורית שמאיימת על נישואיה) ו"I Will Always Love You" - שיהפוך כאמור כ-20 שנה מאוחר יותר ללהיט עצום בביצועה של וויטני יוסטון - שעליו אמרה פרטו כי היא מעדיפה אותו מאשר את הביצוע המקורי שלה - הזמרת הציגה לאמריקה דימוי חדש, לא מוכר מדי, של אישה לבנה דרומית, עצמאית ומשוחררת, שאוחזת בדעות פרוגרסיביות, וששומרת על המסורת המוזיקלית שממנה צמחה. כך, הייתה לבין היחידות (או היחידים כלל) שחצו את הקווים מהמוזיקה של אמריקה אחת (הדרומית והשמרנית) למוזיקה הפופולרית של אמריקה כולה.
גישה זו בהחלט השתלמה לה - במרוצת השנים, הפכה פרטון למעצמה של אישה אחת: 49 אלבומי אולפן (מהם מכרה יותר מ-100 מיליון ברחבי העולם, שהפכו אותה לאחת המוזיקאיות המצליחות ביותר אי פעם); 25 סינגלים שהגיעו לצמרת מצעד הבילבורד; 11 פרסי גראמי (אחד מהם פרס למפעל חיים); 3 פרסי אמי; פרס מרכז קנדי היוקרתי; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; פארק שעשועים בהנהלתה בשם "דוליווד"; שתי מועמדויות לפרסי האוסקר (נגיע גם להישגיה הקולנועיים) ופרס לשם כבוד מטעם האקדמיה לקולנוע שהוענק לה בנובמבר האחרון.