מלחמות קרות ופספוס אחד גדול בגלאזגו: סיכום שנת 2021

בדיוק לפני שנה, כשכדור הזכוכית המפורסם בכיכר טיימס ירד בניו יורק ובישר על תחילתה של 2021, כמה מן המנהיגים הבולטים במדינות הדמוקרטיות בעולם היו דונלד טראמפ (שזה עתה הפסיד בבחירות), אנגלה מרקל, בנימין נתניהו ויושידה סוגה מיפן.

עתה, בפתחה של 2022, העולם כבר הסתגל לפנים חדשות: ג'ו ביידן שנכנס לתפקידו בתרועה רמה עם ציפיות בשמיים והספיק בחודשים ספורים לאכזב את רוב האמריקנים, נפתלי בנט שכמו ביידן גם הוא סובל מבעיית פופולריות קשה, אולף שולץ שבשבועות האחרונים נכנס לנעליה המאוד גדולות של מרקל ופואימו קושידה שמתמודד עם בעיותיה הלא פשוטות של יפן.

מי נותרו? כצפוי, המנהיגים הלא-דמוקרטים – משי ג'ינפינג, נשיא סין, ועד לוולדימיר פוטין נשיא רוסיה, שניים שמשרטטים כרגע חלק ניכר מהאתגרים הבינלאומיים שילוו אותנו בשנה שאליה אנחנו נכנסים.

על סף מלחמה:

ארה"ב מודאגת וחוששת מאוד מכך שפוטין מתכנן פלישה צבאית לאוקראינה. הרקע למתיחות האחרונה ועיבוי הכוחות הרוסי בגבול האוקראיני הוא השימוש שאוקראינה עשתה במל"טים טורקים נגד הבדלנים הפרו-רוסים ששולטים באזור דונבאס (רוסים שנשלחו לחבל הארץ הזה עוד בימיו של סטלין). רוסיה טוענת שאוקראינה מתכוונת לכבוש את האזור והיא כמובן נחושה להגן על תומכיה ונחושה למנוע זאת.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-2-vod-the-main-edition-clips-part-0712212102' autoplay='0' credit='' desc='גיל תמרי על שיחת ביידן-פוטין בנושא אוקראינה' poster='' kid='1_mknzwbey' duration='82']

אבל הרקע לסכסוך הוא עמוק יותר כמובן ויוצא נגד הברית של אוקראינה ונאט"ו, שרוסיה מנסה כבר שנים רבות לטרפד. אוקראינה מחזיקה בידה הבטחה עקרונית להיות מצורפת מתישהו לברית נאט"ו, הבטחה שלחברות הברית לא מתאים אף פעם לממש. מה גם שרוסיה רואה בכל התקרבות של נאט"ו לגבולה המזרחי כאיום שלא יעבור בשתיקה.

בתום פסגת וידאו שנמשכה כשעתיים בין ביידן ופוטין בחודש האחרון, הבהיר ביידן כי אם אכן רוסיה תפלוש לחבל דונבאס יוטלו עליה סנקציות כלכליות "חסרות תקדים", כלשונו. באותה נשימה, ביידן מנסה למצוא גם כאן פתרון דיפלומטי אם אפשר, הצעה שעצם העלאתה עוררה חוסר נוחות בקרב חברות ברית נאט"ו האחרות. דו"ח מודיעין אמריקני מעריך בעקבות עיבוי הכוחות והאמצעים הצבאיים המאוד משמעותי שערכה רוסיה בגבול, שלרוסיה יש תוכניות קונקרטיות לפלוש לאוקראינה - ייתכן שכבר בראשית 2022.

הדו"ח טוען כי התוכנית של הקרמלין כוללת כ-175 אלף חיילים שיחולקו לכ-100 גדודים טקטיים וכן שימוש בציוד צבאי כבד - תרחיש שאם יתמשש, יגרור משבר דיפלומטי עולמי.

בין שתי מעצמות עם זווית ישראלית:

ארה"ב תחת ג'ו ביידן שונה מאוד מהממשל תחת טראמפ, חוץ מבנושא אחד - היחס לסין ותפיסתה של סין כאתגר ואיום אסטרטגי על ארה"ב. טראמפ התמקד בעיקר בנושאי סחר כשהכריז על סין מלחמת סחר. ביידן מתייחס בנוסף גם לאיום הגלובלי ורואה בסין יריבה, אך מקפיד שלא להפוך אותה לאויבת.

די אם נביט במגרש שלנו: ממשל טראמפ כבר הזהיר את ישראל מפני העמקת הקשרים עם סין וכניסתה של סין לתחום התשתיות הישראליות, אך בממשל ביידן העימות הרב-ממדי עם סין הפך לנושא המרכזי במדיניות החוץ. ארה"ב הגדירה את פעולותיה של סין "איום אמיתי על ביטחון אמריקה ובעלות הברית שלה". לכן, היא מזהירה את ישראל, שלא תוכל להמשיך בשיתוף הפעולה ההדוק בין המדינות, אם טכנולוגיות אמריקניות יוכלו לדלוף לסין, כתוצאה משיתוף הפעולה בין המדינות.

לא רק לישראל הובהרו הדברים. למדינות רבות, בהן איחוד האמירויות שחתמה בשלהי ממשל טראמפ על עסקת נשק דמיונית בסך 23 מיליארד דולר עם ארה"ב, שבמסגרתה היא אמורה לקבל גם מטוסי F-35. עכשיו אומרים באמירויות לארה"ב - לא תודה. הדרישות שאתם מציבים לנו כדי למנוע דליפה אפשרית של טכנולוגיה אמריקנית לידי הסינים הן פגיעה בריבונותנו. במקביל, הם גם מקדמים שיתופי פעולה רבים עם סין.

המשבר עם סין התעצם החודש כשארה"ב הטילה חרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף בבייג'ינג שתיפתח ב-4 בפברואר. הרקע המיידי להחלטת הבית הלבן - היעלמותה של הטניסאית הסינית פנג שוואי, אחרי שהאשימה בכיר במפלגה הקומוניסטית בתקיפה מינית.

לכך יש להוסיף את הפגיעה הסינית המתמשכת בזכויות אדם: דיכויים במחנות ל"חינוך מחדש" של מיליונים המשתייכים למיעוט האוגורי (המוסלמי) בשינג'יאנג, דיכוי ההפגנות של שוחרי דמוקרטיה בהונג קונג נגד "חוק הבטחון הלאומי" שסין הכילה על המדינה והחששות של טאיוואן מפני פלישה סינית עתידית לנוכח קידום הכוחות אל עבר האי.

אבל העניין הגדול באמת שנמצא בלב המלחמה בין ארה"ב לסין הוא סביב כלכלה וסייבר. ארה"ב מאשימה את סין בגניבה שיטתית של קניין רוחני - החוק הסיני מאפשר לחברות הסיניות להשתמש בלא רשות בטכנולוגיות אמריקניות, כלומר לגנוב אותן, להעתיק אותן ואפילו לשפר אותן.

נדבך חשוב נוסף - הוא מלחמת הסייבר. ארה"ב טוענת כי חברות סיניות כדוגמת Huawei מנצלות את מעמדן לריגול, ולכן נאסרה פעילותן בארה"ב והן הוכנסו לרשימת הסנקציות.

הגרעין האיראני שב לחיינו:

היריבות בין ארה"ב לבין רוסיה וסין מקשה גם על גיבוש חזית עולמית נגד איראן בדומה למה שהצליחה ארה"ב לעשות לפני עשור, חזית שהובילה את איראן להסכם הגרעין (JCPOA) שנחתם ב-2015.

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2112251630' autoplay='0' credit='' desc='בווינה מדברים, באיראן מתרגלים' poster='' kid='1_gi1gt49w' duration='77']

האסטרטגיה של הנשיא ביידן גורסת שאם המשא ומתן עם האיראנים על חזרה להסכם ייכשל, תנסה ארה"ב לשחזר את מהלך הסנקציות העולמיות מלפני עשור שחנקו את הכלכלה האיראנית באופן שאילץ אותם להגיע להסכם.

הבעיה היא שלנוכח היריבות והאתגרים ביחסי ארה"ב עם סין ורוסיה, חזית כזאת כרגע בלתי אפשרית, מה גם שהן לסין והן לרוסיה אינטרסים כלכליים משמעותיים עם איראן.

ושיהיה לנו בהצלחה

בחודש שעבר התכנס העולם בגלאזגו שבסקוטלנד לפסגת אקלים שהוגדרה "ההזדמנות האחרונה" להציל את כדור הארץ מהתחממות, שתוביל למשבר אקלים שיפגע קשות בכלכלה וברווחת החיים העולמית. ההזדמנות האחרונה – הוחמצה.

[brightcove_iframe video_id='news-news-flash-part-2111011803' autoplay='0' credit='' desc='נאום בנט בוועידת האקלים בסקוטלנד בחודש נובמבר' poster='' kid='1_wfimnncs' duration='343']

מדינות העולם לא לקחו על עצמן את המחויבות המתבקשת. בין המדינות שלא עשו זאת: סין, רוסיה והודו. כדי להמחיש עוד יותר את מדיניות ההתעלמות שלהן ממשבר האקלים, טרפדה רוסיה החודש באמצעות זכות הווטו שלה במועצת הביטחון של האו"ם קבלת החלטה (שזכתה לרוב גורף) שמתייחסת למשבר האקלים כאל גורם שיכול להיחשב "סיבת שורש לסכסוך או מכפיל סיכון לסכסוך".

בכך, נמנעה התייחסות של מועצת הביטחון לסכנות משבר האקלים במסגרת דיווחים שוטפים ומעקב אחר סכסוכים הנגרמים בעתיו. הרוסים טענו כי לא האקלים הוא שמהווה סיבה לסכסוכים. כשאלו הם פני הדברים, כל שנותר הוא לאחל לכולנו בהצלחה בהתמודדות עם ההשלכות של ההתחממות הגלובלית.

זו הסכנה של 2022?

שנת 2021 מסתיימת כשעננה של משבר כלכלי-עולמי מרחפת מעלינו. הרבה גורמים חוברים אליו - משבר הקורונה, בועות המניות והנדל"ן שמתנפחות בארה"ב, האינפלציה שם ועוד. אחרי שנים של גאות מטורפת בוול סטריט, מתחילים עכשיו חלק מהאנליסטים לחשוש.

כשהחשש יהפוך למוצק יותר, במצב הדברים העולמי, יהיה צריך רק טריגר, שעלול להוביל לקריסה דוגמת זאת שחווה העולם לפני עשור וחצי. כולנו כמובן מקווים שזה לא יתרחש, ושכל האתגרים שהזכרנו בכתבה זו ימצאו ב-2022 את פתרונם או לפחות יידחו, ולא יובילו למשברים של ממש.