כשהנשיא בכה: אירוע הירי בבי"ס שטלטל את ארה"ב • מסכמים עשור

הטבח בסנדי הוק ב-2012, שבו נרצחו 26 ילדים ואנשי צוות, הציף את מערכת היחסים הסבוכה של האמריקנים עם השימוש בנשק. עם זאת, ניסיונות החקיקה לא הצליחו לגבור על ה-NRA והמיתוס המקדש אלימות

זמן צפייה: 01:35
בדצמבר 2012 היה נדמה שארצות הברית הגיעה לנקודת מפנה ביחסה לאירועי ירי המוניים, ולזכות האזרחים לשאת נשק. בשני העשורים שקדמו לירי בבית הספר היסודי סנדי הוק בניוטאון, קונטיקט, נהרגו עשרות נערים באירועי ירי בית ספריים, אך רצח 20 בני השש והשבע, ושישה מורים ואנשי צוות – הסעיר את המדינה והביא לדרישה לשינוי חוקי נשיאת הנשק במדינה. ב-14 בדצמבר בשעות הבוקר, נטל אדם לנזה בן ה-20 את הרובה החצי-אוטומטי של אמו, ירה בה למוות במיטתה ולאחר מכן נסע ברכבה למוסד החינוכי סנדי הוק ופתח בירי חסר הבחנה לעבר מורים ותלמידים. מרבית ההרוגים נמצאו בכיתה אחת: מורתם ניסתה להחביא את הילדים בשירותים צדדיים, אך לנזה הצליח לפרוץ את הדלת ולירות בה וב-15 התלמידים שהיו עמה. ילדה אחת בת שש שהעמידה פני מתה הייתה הניצולה היחידה בכיתתה. לאחר שחולצה על ידי השוטרים אמרה הילדה לאמה "אני בסדר אבל כל החברים שלי מתים". את היורה היא תיארה כ"איש כועס מאוד". לכתבות נוספות בפרויקט מסכמים עשור על פי הערכות, כעשר דקות לאחר שנכנס לבית הספר, ודקות ספורות לפני שהגיעה המשטרה – התאבד לנזה בירייה. לגופו נמצאו עוד שני אקדחים שלא היו בשימוש באירוע ועשר מחסניות. לנזה היה תלמיד בית הספר למשך ארבע שנים בילדותו, אך בהמשך הועבר על ידי אמו לבית ספר אחר – שם סיים את לימודיו בהצטיינות. בהיעדר מכתב התאבדות בזירה או בביתו – נסיבות הרצח והבחירה בבית הספר היסודי נותרו עמומות עד היום.
אישה באנדרטה לזכר הילדים שנרצחו בבית הספר סנדי הוק
אישה באנדרטה לזכר הילדים שנרצחו בבית הספר סנדי הוק | צילום: רויטרס
כשהנשיא בכה לאחר הירי מסר נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה, הצהרה יוצאת דופן באופייה. הנשיא הרהוט שהיה ידוע בנאומים משלהבים, נראה על סף ייאוש. לימים, יתאר אובמה את יום הטבח כיום הגרוע ביותר של כהונתו. בעיניים בורקות מדמעות, שאותן מחה תדירות בהיסח הדעת, ובקול נמוך ומקוטע, הספיד הנשיא את 26 הילדים ואנשי הצוות. "כאומה, ספגנו יותר מדי טרגדיות מסוג זה בשנים האחרונות. עלינו להתאחד ולנקוט צעדים משמעותיים שימנעו אירועים כאלו בעתיד", אמר. "היום אני ומישל עושים את מה שהורים רבים ברחבי המדינה יעשו, ומחבקים חזק יותר את בנותינו. עלינו לזכור שאותם הורים בקונטיקט, כבר לא יזכו לחבק את ילדיהם". בימים שלאחר הירי הקים הנשיא אובמה ועדה שבה נציגים מסוכנויות ממשלתיות וארגונים אזרחיים, במטרה לגבש חקיקה נרחבת שתפקח על נשיאת נשק בקרב אזרחים. חודש לאחר מכן הוצגה לקונגרס התוכנית, שכללה חקיקה בארבעה נושאים: התקנת בדיקות רקע מקיפות למבקשים לרכוש נשק, הגבלת מכירת נשקים חצי-אוטומטיים, אבטחת בתי ספר ושיפור מערך בריאות הנפש הלאומי. לפי סקרי גאלופ, לאחר אירועי ירי חל זינוק בשיעור התמיכה בחקיקה מגבילה יותר, ששוכך במהירות לאחר תום העיסוק התקשורתי בנושא. עם זאת, לאורך העשור האחרון חלה עלייה הדרגתית בשיעור התמיכה בחקיקה הקשורה בנשק, שכיום עומד על 60%. למרות זאת, לאחר הירי בסנדי הוק – וגם לאחר אירועי הירי הבאים, לא הצליח הממשל להעביר חקיקה משמעותית בנושא. מאז 2013 נרשמו בארצות הברית יותר מ-2,100 אירועי ירי המוניים – אירועים שבהם נפגעו לפחות ארבעה בני אדם. הירי לא מוגבל רק לבתי ספר, ונוכח בכל תחומי החיים: ממקומות עבודה, דרך מוקדי בילוי ועד בתי תפילה. בעשור האחרון התרחשו שניים מאירועי הירי הקטלניים ביותר בתולדות ארצות הברית: ביוני 2016 נכנס עומר סדיק מאטין למועדון הלילה הגאה Pulse שבאורלנדו, פלורידה, וירה למוות ב-49 בליינים, מרביתם חברי קהילת הלהט"ב. 53 נוספים נפצעו. שנה לאחר מכן, התרחש ירי קטלני אף יותר בלאס וגאס, כשסטיבן פאדוק ירה למוות ב-58 בני אדם ופצע יותר מ-850 נוספים שהגיעו לפסטיבל מוזיקה בעיר. פאדוק שכר חדר באחד המלונות בשדרה הראשית בעיר, ומחלון החדר פתח בירי לעבר באי הפסטיבל. כעבור 20 דקות איתרו אותו אנשי היחידה ללוחמה בטרור, והוא התאבד לנגד עיניהם. לצדו בחדר נמצאו יותר מעשרים רובים חצי-אוטומטיים ומחסניות מלאות רבות, שהיו מאפשרות לו להרוג רבים נוספים אם לא היה נתפס. שני המקרים הקשים נחקרו כאירועי טרור: לאחר הירי בלאס וגאס קיבל דאע"ש אחריות על האירוע, אך החקירה לא גילתה קשרים לארגוני טרור מחוץ לגבולות המדינה.
עצרת זיכרון להרוגי אירוע הירי במועדון Pulse
עצרת זיכרון להרוגי אירוע הירי במועדון Pulse | צילום: רויטרס
נגד כל הסיכויים, מול הטבע – והממשל האהבה של ארצות הברית כלפי הנשק נראית אבסורדית לצופה מבחוץ, בעיקר נוכח המחיר שהיא גובה, וכדי להבין את האבסורד צריך להבין את המיתוסים עליהם נוסדה ארצות הברית. מיתוסים אלו, כך מסביר ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארצות הברית באוניברסיטת תל אביב, מבוססים על אלימות מהרגע שנחתו רגליהם של האנגלים על אדמת יבשת אמריקה במאה ה-17. "המיתוס האמריקני מתבסס על רעיון כיבוש 'ארץ נטולת בעלים', וזה כרוך באלימות רבה – כלפי הטבע וכלפי הילידים". "מבחינה גיאוגרפית זאת מדינה אדירה, ויש אזורים שעד היום אין שם נוכחות של שלטון החוק. רואים את זה במערבונים, מקומות שהממשל הפדרלי והריבונות שלו לא מגיעים אליו – אז האדם נשאר להגן שם על עצמו", הוא אומר. "לישראלים קל לשכוח שכל מה שבין החופים של ארצות הברית הוא אזור שאין משטרה זמינה במרחק קריאה, וזה יצר מצב שאנשים היו תלויים בעצמם כדי להגן על עצמם מחיות טרף ומפורעי חוק". "המיתוסים מעצבים את האמריקנים יותר מכל מדינה מודרנית אחרת, ובאמצעות האחיזה בנשק הם נאחזים במיתוס הספר, על האדם שמצליח נגד כל הסיכויים לשמור על עצמו ועל המשפחה שלו נגד איתני הטבע ונגד הממשלה", הוא מוסיף. "התרבות האמריקנית מקדשת את האינדבידואליזם וחשדנות כלפי הממשל. למעשה החוקה האמריקנית ועשרת התיקונים הראשונים שלה נוגעים בהגבלות של הממשל הפדרלי לעומת זכויות המדינות". את החשדנות עליה מדבר פרומר הנוגעת לחוקי הנשק ניתן לראות בתיקון השני של החוקה, שיחד עם התיקון השלישי נועדו להגן על האזרח מפני הממשל, ובצורה ממוקדת יותר: מפני אפשרות של הפיכה או רודנות צבאית. התיקון השני לחוקה, שעבר ב-1791, מאפשר לאזרחים לשאת נשק כדי לא לאפשר למיליציות צבאיות להטיל טרור על האזרחים. התיקון השלישי, שהגיע בסמוך לקודמו, מגן מפני השתלטות צבאית על רכוש – שריד לתקופה שבה ביתם של אזרחים "הולאם" כדי לשכן חיילים.
נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון
נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון | צילום: רויטרס
האמריקנים של המאה ה-21 מתגאים בצבא שלהם, אך לא תמיד היה כך. קשה לדמיין זאת כיום, אך האמריקנים הראשונים היו חשדניים כלפי צבאות סדירים, רעיון שהיה חדש יחסית במאה ה-17. את החשדנות הזאת הביאו האנגלים ליבשת החדשה, לאחר הפיכה צבאית שהורידה את השלטון המלוכני למשך כמה שנים באמצע המאה ה-17, והיא נטועה גם באירוע הטבח בבוסטון ב-1770. בליל 5 במארס, במהלך עימות בין חיילים אנגלים שהוצבו בבוסטון, נהרגו חמישה אזרחים. אירוע זה, היה אחד הזרזים לפרוץ מלחמת העצמאות האמריקנית באותה שנה, ותחת צילו נכתב התיקון השני לחוקה. התיקון השני, כאמור, נועד לאפשר לאזרחים להגן על משפחותיהם, אך כותביו לא יכלו לחזות את האתגרים שתציב המאה ה-20 והנשקים המודרניים שמסוגלים להרוג עשרות ולפצוע מאות בפרק זמן קצר. את פער המודרניזציה ניסה לפתור הנשיא ביל קלינטון, באמצעות שני חוקים משמעותיים: "ב-1994 עשה הקונגרס מאמצים אדירים כדי להעביר חוק שיגביל את היכולת של האמריקנים לשאת נשקים חצי-אוטומטיים", אומר פרומר. "אבל הדמוקרטים נאלצו לעשות הרבה פשרות עד שקשה לומר אם החוק הצליח לחולל שינוי בשטח". התנגדות לנשק מחסלת קריירות פוליטיות לאחר כל אירוע ירי המוני המתרחש בארצות הברית, מפרסם האתר הסאטירי "The Onion" כתבה מזויפת וכותרתה: "אירוע הירי היה בלתי נמנע – טוענת האומה היחידה שבה הם מתרחשים תדירות". אירועי ירי המוניים אינם תופעה ייחודית לארצות הברית, אך מרבית האירועים השנתיים מתרחשים בשטחה. בצל אירוע הירי שהתרחש השנה בקרייסטצ'רץ' שבניו-זילנד, שבו נרצחו 51 מתפללים מוסלמים, ראתה המדינה את המחיר הכבד של חופש נשיאת הנשק. שבועיים לאחר הטבח הודיעה ראש הממשלה, ג'סינדה ארדרן, על איסור החזקת נשקים חצי-אוטומטיים ורובי סער. החוק לא נתקל בהתנגדות משמעותית, ועבר בקונגרס בוולינגטון ברוב של 119 תומכים מול מתנגד אחד. עיניים אמריקניות רבות נישאו לעבר ניו-זילנד כשעבר איסור נשיאת הנשקים החצי-אוטומטיים בחודש מארס, אך עבורם המציאות מעבר לאוקיינוס צפויה להישאר כחלום רחוק. "בשנות ה-60 הימין האמריקני המציא את עצמו מחדש כמוביל ההתנגדות לכוחו של הממשל הפדרלי. זה מתבטא בהתנגדות למסים ולחוקים כלכליים נוספים, וגם להגבלות על נשיאת נשק", מסביר פרומר את הפער בין שתי המדינות. "בארצות הברית גם יש השפעה כבדה של ארגונים כמו ה-NRA (ארגון הרובאים האמריקני), שכמעט בלתי אפשרי לצאת נגדם".
כנס של ארגון הרובאים האמריקני
כנס של ארגון הרובאים האמריקני | צילום: רויטרס
בשנות ה-70 החל ארגון ה-NRA לפעול כלובי נגד חוקים שבאים לאתגר או להגביל את התיקון השני לחוקה. הארגון נחשב לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על החקיקה האמריקנית, בעיקר על צידה הרפובליקני. לארגון לובי חזק ומיומן שנוהג לאיים על פוליטיקאים רפובליקנים המתנגדים לו, לממן את הקמפיין של מי שיאתגר אותו בתוך המפלגה. עבור מחוקקים בעלי קמפיינים קטנים, שלא יוכלו להתחרות בתקציב השמן של ה-NRA, משמעותו של מהלך כזה תהיה הרסנית. ב-2016 קיבל קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ תרומה בסך 30 מיליון דולר, וסך הכול השקיע ה-NRA יותר מ-50 מיליון דולר במועמדים שונים במערכת הבחירות. מבקריו של טראמפ מותחים קו ישיר בין תרומת הארגון לקמפיין הבחירות לבין תגובותיו לאחר שני אירועי ירי שהתרחשו השנה תוך יממה אחת באל-פאסו, טקסס ובדייטון, אוהיו, במהלכם נהרגו 30 בני אדם ונפצעו עשרות נוספים. טראמפ התעקש כי משחקי מחשב אלימים ומחלות נפש הם שמלבים את אירועי הירי, ועל אף שבתקופת כהונתו התרחש הטבח הרצחני ביותר בהיסטוריה האמריקנית, אף חקיקה פדרלית משמעותית לא התבצעה בשנים אלו בתחום. "אני פסימי לגבי שינוי בעתיד", אומר פרומר. "רפובליקני שירצה לצאת נגד ה-NRA ילך נגד רצון בסיס הבוחרים שלו, וגם ייפגע כלכלית. מי שיעשה את  זה – הקריירה שלו תיגמר תוך עשר דקות".