הצגה מתוזמרת ותוכנית סדורה: גורל אוקראינה נותר בידיו של פוטין
עם נאום שהזכיר את דברי היטלר בתחילת מלחה"ע השנייה, נשיא רוסיה הבהיר אמש כי הוא לא מוכן להתפשר ומחפש כניעה מוחלטת. מטרת פוטין כעת: לנסות לכתוב מחדש את המפה הגיאופוליטית של אירופה כולה, אך התשובה לשאלה אם יפלוש לבסוף לאוקראינה נמצאת רק אצלו. הפרשנות של עורך חדשות החוץ גיל תמרי
אירועי היממה האחרונה באירופה הוכיחו את התזה כי המשבר שמתנהל כעת בגבולות אוקראינה נשלט על ידי אדם אחד - נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהוכיח כי הוא עובד לפי תוכנית סדורה ומסודרת, שאת שלביה הוא מוציא לפועל שלב אחר שלב.
ההצגה המתוזמרת שכינס אתמול פוטין תחת השם "המועצה לביטחון לאומי" הובילה את המערב למסקנה אחת ברורה - פוטין הולך להכיר בעצמאותם של שתי הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוהנסק, שנשלטות על ידי בדלנים פרו-רוסים מאז 2014, אז קבעו לעצמם את מעמדם באופן בלתי חוקי שמנוגד לחוקים הבינלאומיים ולחוקי אוקראינה עצמה.
[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2102222007' autoplay='0' credit='' desc='גיל תמרי מדווח מאוקראינה' poster='' kid='1_cs6jdegy' duration='335']
נאומו בן השעה אמש של הנשיא הרוסי חשף את תפיסת עולמו, שלפיה אוקראינה היא מדינה מומצאת וכי היא הייתה מאז ומתמיד חלק מרוסיה והעם הרוסי תמיד ראה אותה כך, כאשר רוסיה יצרה את אוקראינה במתכונת הנוכחית שלה אחרי מלחמת העולם השנייה. בהמשך, תיאר פוטין כיצד לדבריו אוקראינה גנבה את רוסיה, פעלה נגדה וחתרה תחתיה.
הנאום של פוטין הזכיר למי שצפה את נאומו של מנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר על פולין בשנת 1939, כשבמקביל נוצרה ההשוואה לתכנון לפלישה לוורשה, כשהפעם דבריו של פוטין מהווים תירוץ מקדים לקראת אפשרות לפלישה. מה שפוטין עשה בעצם הוא שהוא לא פולש מיד, למרות שהוא יכול, מכיוון שהוא יצר משוואה חדשה, שלפיה אם היריות על שתי הרפובליקות העממיות יימשכו, אז האחריות היא על היורים. מכיוון שמרבית התקריות מפוברקות, אז הוא זה שפותח את השאלטר ומחליט מתי תוקפים ומתי לא. הוא שומר לעצמו את כל הקלפים והאפשרויות.
השאלה הגדולה היא האם נסתם הגולל על האפשרות של פתרון דיפלומטי כזה או אחר? למשל, האם מחר תתקיים פגישת שרי החוץ של ארה"ב ורוסיה, בלינקן ולברוב, שכולם מדברים עליה ככזו שהייתה יכולה להוביל לפסגת ביידן-פוטין? כרגע, כשרוסיה הלכה למהלך חד צדדי, הפסגה בין ביידן לפוטין לא תתקיים. אם זה יקרה זה יהיה ויתור לפוטין וניצחון עבורו.
שאלה נוספת היא שאלת הסנקציות, כשארה"ב בינתיים הטילה סנקציות מאוד מוגבלות על שתי הרפובליקות העממיות. זה לא שהיו עסקים משגשגים ביניהם כך שזה יותר במישור ההצהרתי ופחות במישור הפרקטי והמשמעותי. השאלה היא אילו סנקציות יהיו בסופו של דבר על הכלכלה הרוסית? כולם יודעים שהם הולכים לשלם מחיר, גם המערב וגם פוטין. ברגע שיהיו סנקציות על פוטין, כלכלת רוסיה תפגע קשה וגם המערב.
כעת האוקראינים משלמים מחיר כלכלי כבד, כשהמשבר במדינה השפיע לרעה על הכלכלה שלהם בזמן שמשקיעים זרים עוזבים את המדינה ומושכים את השקעותיהם, הצריכה הפרטית ירדה, כל האינדיקטורים הכלכליים בירידה ומתנהלת מלחמת התשה נגד הכלכלה. הם משלמים מחיר עם הרצון להיות דמוקרטים ולהיות חלק מהמערב. כמה זמן זה עוד הולך להימשך? הכל תלוי באיש אחד, שכרגע עושה רושם שפתח לעצמו אפשרות לפלישה כשבאוקראינה עדיין ישנם 200 אלף חיילים רוסים.
כמו כן, פוטין לא מוכן לפשרות והוא רוצה מחויבויות כתובות שאוקראינה לא תהפוך לעולם להיות חלק מברית נאט"ו. הוא אומר שהצעות ארה"ב וגרמניה זה סוג של הסכמה בשתיקה, ושזה לא יהיה בשנים הקרובות, אך זה עשוי להשתנות ואירופה תגיד שכן מתאים לנו ואז טוען פוטין כי כוחות המערב יכבשו חזרה את חצי האי קרים ואת שתי הרפובליקות הבדלניות מתוך תפיסה שהן חלק משטחה של אוקראינה ואז זו סכנה לביטחון הלאומי הרוסי. הוא מחפש כניעה מוחלטת של נאט"ו וצמצום היכולת וההשפעה של הכוח של הברית וזה במסגרת הניסיון לכתוב מחדש את המפה הגיאופוליטית של אירופה.
גיל תמרי הוא עורך חדשות החוץ ושליח חדשות 13 לאוקראינה