חיים לאחר המוות? מדענים הצליחו להחיות איברי חזיר
בניסוי ראשוני של חוקרים מאוניברסיטת ייל, הם הצליחו לשקם את מחזור הדם ופעילות תאית באיברים חיוניים בחזירים, כשעה לאחר שנקבע מותם. כל הפרטים
חוקרים בארצות הברית הצליחו לשקם את מחזור הדם והפעילות התאית באיברים החיוניים של חזירים, כמו הלב והמוח, שעה אחת לאחר מותם - כך פורסם אתמול (רביעי) בכתב העת המדעי "נייצ'ר". בכך, המחקר למעשה מערער על הרעיון שלפיו מוות לבבי, המתרחש כאשר זרימת הדם והחמצן נעצרים, הוא בלתי הפיך - ומעלה שאלות אתיות לגבי הגדרת המושג "מוות".
המחקר החדש עוקב אחר ניסויים משנת 2019 של אותם המדענים, שבהם החיו את מוחותיהם, נטולי הגוף, של חזירים כארבע שעות לאחר מותם, והעמידו בספק את הרעיון שמוות מוחי הוא סופי. "הניסויים האחרונים הם מדהימים", אומרת ניטה פרהאני, חוקרת מאוניברסיטת דיוק בדורהאם, צפון קרוליינה. למרות שהמחקר ראשוני, לדבריה הוא מצביע על כך שכמה תפישות שלנו לגבי מגבלות גוף האדם עשויות להשתנות עם הזמן.
במחקר הנוכחי, חוקרים חיברו חזירים שהיו מתים למשך שעה אחת למערכת בשם OrganEx, שהזרימה תחליף דם לגוף החיות. התמיסה שהוזרמה, שמכילה את דם החיות ו-13 תרכובות כגון נוגדי קרישה, האטה את פירוק הגוף - והחזירה במהרה תפקוד כלשהו של האיברים, כגון התכווצות לב ופעילות בכבד ובכליות. למרות ש-OrganEx עזר במידה מסוימת לשמר את רקמת המוח, החוקרים לא צפו בפעילות מוחית מתואמת שתצביע על כך שהחיות חזרו להכרה או לתחושה כלשהי.
בדומה למאמר משנת 2019, המחקר העכשווי עשוי לעורר מחדש את הדיון לגבי הגדרת המוות והאתיקה של תרומת איברים לאחר המוות. החוקרים מזהירים כי תוצאות אלו אינן מראות שהחזירים הוחזרו איכשהו לחיים לאחר המוות, במיוחד בהיעדר פעילות חשמלית במוח. "גרמנו לתאים לעשות משהו שהם לא היו מסוגלים לעשות כשהחיות היו מתות", אומר חבר הצוות זוונימיר ורסליג'ה, מדען מוח באוניברסיטת ייל שבקונטיקט. "אנחנו לא אומרים שזה רלוונטי מבחינה קלינית, אבל זה מתקדם בכיוון הנכון". חוקר נוסף מאוניברסיטת ייל, החבר בצוות, הסביר כי "אם אתה יכול להחזיר תפקוד כלשהו במוח של חזיר מת, אתה יכול לעשות זאת גם באיברים אחרים".
צוות המחקר השיג חזירים ממגדל חווה מקומי, ועקב אחריהם במשך שלושה ימים לפני שהרדים אותם, הכניס אותם למכשיר הנשמה וגרם לדום לב, על ידי מתן הלם לליבם. לאחר שאישרו חוסר דופק, החוקרים הוציאו את החיות ממכשירי ההנשמה. שעה לאחר שהחזירים מתו, הם הפעילו מחדש את מכשירי ההנשמה וההרדמה. חלק מהחזירים הוצמדו אז למערכת OrganEx, ואחרים לא קיבלו טיפול או חוברו לאקמו.
לאחר שש שעות הבחינו החוקרים כי מחזור הדם החל מחדש, ביעילות רבה יותר בחזירים שקיבלו את תמיסת OrganEx, לעומת בחזירים שקיבלו אקמו או היו ללא טיפול. חמצן החל לזרום לרקמות בכל גופם של חיות ה-OrganEx, וסריקת לב גילתה פעילות חשמלית והתכווצות מסוימת.
החוקרים גם שמו לב שהכבד של חזירי ה-OrganEx מייצר הרבה יותר חלבון בשם אלבומין מאשר הכבד של חזירים בקבוצות האחרות, ותאים בכל אחד מהאיברים החיוניים של חזירי OrganEx הגיבו לגלוקוז הרבה יותר מאשר החיות בקבוצות האחרות, מה שמצביע על כך שהטיפול הניע את חילוף החומרים.
אחד החוקרים הסביר כי "תוך דקות מרגע שהלב נעצר, הגוף לא מקבל חמצן, ואנזימים מתחילים לעכל את קרומי התא - מה שמוביל לאיברים המאבדים במהירות את שלמותם המבנית". החוקרים מצאו גם שיותר גנים האחראים לתפקוד התא ולתיקונו היו פעילים בכל האיברים המרכזיים בקבוצת OrganEx, בהשוואה לקבוצות שקיבלו אקמו או לא קיבלו טיפול כלל.
בנוסף, באופן מוזר למדי, רק חזירי OrganEx החלו לטלטל באופן לא רצוני את ראשם, צווארם ופלג גופם העליון, לאחר שקיבלו זריקת צבע שעזרה למדענים לדמיין את המוח של החיות לאחר הטיפול. לחוקרים לא היה הסבר טוב לתנועות, והם ציינו כי לא סביר שהדחפים התעוררו במוח, לאור היעדר פעילות חשמלית. לדבריהם יתכן שהתנועות הופיעו בחוט השדרה, שיכול לשלוט בתפקודים מוטוריים מסוימים ללא תלות במוח.
אם ניתן יהיה לשכפל את הממצאים של שיקום תאים בבעלי חיים אחרים ובסופו של דבר בבני אדם, ההשלכות על אורך החיים האנושי עשויות להיות "עמוקות", טען אחד החוקרים. הסיבה לכך היא שהטכניקה יכולה לשמש יום אחד לשימור איברים להשתלה, כאלו שיש בהם מחסור, או אפילו לצורכי החייאה.