חשש מהכרזת טראמפ: מהו הסכם פריז?

הערב (חמישי) צפוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להודיע במסיבת עיתונאים בבית הלבן לגבי הכרעתו בנושא הסכם האקלים שנחתם לפני שנתיים בפריז על ידי כ-200 ראשי מדינות. אמש דווח כי מקורבי הנשיא מעריכים כי טראמפ החליט לסגת מההסכם, אפשרות שרבות מבנות בריתה של ארה"ב באירופה רואות כפגיעה קשה במאמצי הפחתת גזי החממה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לקראת ההחלטה הגורלית של הנשיא האמריקני, חזרנו לפרטי ההסכם, שנתפס כהישג בינלאומי גדול ומהווה ניסיון שאפתני ראשון מסוגו לאחד בין אומות העולם - החזקות והחלשות כאחד - ולמזער את הפגיעה הסביבתית בהיקף גלובלי. ההסכם נועד להעביר את העולם כולו לכלכלה דלת פחמן, להפסיק את התלות בדלקים מאובנים, כגון פחם, נפט או גז טבעי - שמכילים כמות גדולה של פחמן. 195 המדינות החתומות מתחייבות לקבוע יעדים לצמצום פליטת גזי החממה לטווח הרחוק.

המדינות החתומות בהסכם מתחייבות למלא את חלקן במסגרת מאמץ משותף להיאבק בהשלכות החמורות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ. גם ממשלת ישראל חתומה על ההסכם, היא בירכה עליו ואף רואה בו הזדמנות. "ההסכם מסמן עבור משקיעים ושווקים פתיחת הזדמנויות עסקיות בתחומי התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ותחליפים לדלקים מזהמים", אמר השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי, לאחר החתימה על ההסכם בדצמבר 2015. "מדינת ישראל יכולה לקחת חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שיסייעו לעולם להגיע ליעדים עליהם הוסכם בפריז".

בניסיון להבין מהן ההשלכות של בחירתו של טראמפ, תהא אשר תהא, להלן תזכורת של הנקודות המרכזיות שנכללות בהסכם:

בלימת/האטת קצב ההתחממות הגלובלית: ההסכם מגדיר יעד גלובלי לבלימת קצב עליית הטמפרטורות בכדור הארץ, כך שעד שנת 2050 יעלו בלא יותר משתי מעלות צלזיוס, בשאיפה שהעלייה תוגבל ל-1.5 מעלות. הנחת העבודה של המדינות החתומות היא שבלימת קצב ההתחממות תמזער חלק ניכר מההשלכות החמורות ביותר של שינויי האקלים, בדגש על אסונות טבע. יחד עם זאת, רק בשנת 2014, שנחשבת לשנה החמה ביותר מאז החלו המדידות במאה ה-19, הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה ב-0.85 מעלות.

צמצום פליטת גזי החממה: כל המדינות החתומות על ההסכם, למעט העניות ביותר, התחייבו להגדיר עד סוף 2018 יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ולהגישם למזכירות האמנה שאמונה על ההסכם. החל משנת 2023, בכל חמש שנים תיערך ביקורת על היקף יישום ומימוש היעדים שהוגדרו.

שוויון: הסכם פריז הוא ההסכם הראשון שמחייב את כל המדינות החתומות בו. בהסכם קיוטו משנת 1997, המדינות המתפתחות לא התחייבו להפחית את פליטת הגזים, ובכך רוקן ההסכם מתוכן. בהסכם הנוכחי התחייבו המדינות המפותחות להעביר מדי שנה סכום כולל של 100 מיליארד דולרים למדינות המתפתחות עד שנת 2020, כדי לסייע להן לקדם כלכלה ירוקה יותר.

שקיפות: כאמור, כל מדינה שחתומה על ההסכם מתחייבת להגיש למזכירות האמנה מדי כמה שנים דיווחים, אודות קצב יישום התכניות הלאומיות השונות להפחתת פליטת גזי החממה.

טכנולוגיה: בישראל מקווים שמחויבות המדינות המפותחות להעניק סיוע טכנולוגי למדינות המתפתחות, יסייעו להפיץ ואף לממן פיתוחים ישראליים שונים. זאת, כי בהסכם ניתן דגש מיוחד לפיתוח ושיתוף פעולה טכנולוגי שיגמלו את העולם מהתלות בשלל הדלקים המזהמים.

מאזן נייטרלי של חנקן עד שנת 2050: בהסכם מופיעה גם מטרה שאפתנית במיוחד: לאזן את פליטת הפחמן ואת מידת ספיגתו בקרקע ובאוקיינוסים עד שנת 2050. המדינות החתומות בהסכם מתחייבות להגביל את היקף הפליטה של גזי החממה, שנגרמת כתוצאה מפעילות אנושית, לרמת יכולת הספיגה הטבעית של הטבע. מדובר ביעד שעל מנת להגשימו, על מדינות העולם לשנות באופן דרמטי את מערכות הייצור וצריכת האנרגיה, דבר שעשוי לגרור עמו שינויים משמעותיים במבנה הכלכלה ובמרכזי הכוח הקיימים בה.