כשפגשתי את המתפלל היהודי בן ה-90 - יומיים אחרי שניצל מטבח

כשפגשתי את ד"ר יוג׳ין צ׳רני, הוא עדיין היה נסער מהטבח שאירע רק יומיים קודם לכן בבית הכנסת שבו הוא מתפלל - "עץ החיים" שבפיטסבורג. צ׳רני, פסיכיאטר בן ה-90, הסכים שאבוא לפגוש אותו בדירתו, מרחק של כחמש דקות הליכה ממקום הטבח. הוא סיפר לי שביום הטבח הגיע כמו בכל שבת אל בית הכנסת כדי להתפלל. "ראיתי את הרוצח במו עיניי, שמעתי אותו יורה וראיתי את האקדח", אמר לי.

צ'רני חש כי הוא חב את חייו לרב בית הכנסת, שללא מילים, במבט אחד שלו לעיניו הבהיר לו שהוא חייב להימלט ולהציל את חייו. צ׳רני הצליח למצוא מקום מחבוא, למשך כחצי שעה שהרגישה כמו נצח. במשך כל אותן דקות, את צ'רני העסיק רק דבר אחד – הפחד.

לכל כתבות "רגע אחד מתשע"ט" - כתבי חדשות 13 חוזרים אל הרגע המשמעותי שלהם במהלך השנה החולפת

זה הרגע שנחרט בזיכרוני מהשנה החולפת, רגע מצמרר, שבו יהודי בן 90 בארה"ב, ארץ החופש והאפשרויות, צריך להימלט על חייו ואז להסתתר בתא קטן - ולפחד "פחד מוות".

11 ממכריו וחבריו של צ׳רני נטבחו בבית הכנסת, בהתקפה האנטישמית הרצחנית ביותר שהייתה אי פעם בארה"ב. אבל הטבח בפיטסבורג לא היה מקרה בודד השנה. שנה שבה האנטישמיות והשנאה בארה"ב הרימו ראש. ביום השביעי של חג הפסח, זה קרה שוב, בבית כנסת בפאווי, בפרברי סן דייגו. שם תושייתם של כמה מתפללים, בהם גם ישראלים, מנעה אסון כבד עוד יותר, אבל לא הצליחה להציל את חייה של המתפללת לורי גילברט קיי בת ה-60 שנרצחה ע"י היורה.

במהלך תשע"ט הגזענות הלבנה בארה"ב, שמרימה בשנים האחרונות את ראשה המכוער, רשמה שנת שיא. הנתונים של הליגה נגד השמצה על עלייה של עשרות אחוזים בפשעי שנאה נגד יהודים מהדהדת ומסכמת את המציאות: גילויי אנטישמיות בארה"ב הפכו לדבר יומיומי - התנכלויות רבות לחרדים בניו יורק, פגיעה במבנים השייכים ליהודים או המשמשים לתפילה, וכמובן ציור צלבי קרס שהפך לדבר שכיח ביותר. עד כדי כך שאפילו, לא הרחק משכונת מגוריי, נתקלתי בכמה צלבי קרס שרוססו על מסלול הליכה ועל פח אשפה.