ישראלי בבוסטון: "אנשים מסביבי בכו, חשבו שמדובר בעוד אסון התאומים"
יואב שפירא התנדב במרתון שנפגע בשני פיצוצים אשר גרמו ל-3 הרוגים ו-144 פצועים. "אנשים נכנסו להלם", הוא סיפר לחדשות 10. גם הערב אף ארגון לא לקח אחריות על הפיגועים. בערים נוספות בארה"ב העלו את הכוננות ושוטרים רבים נמצאים ברחובות מתוך חשש לפיגועים נוספים
(5:34 דקות)
בין 23 אלף הרצים במרתון בוסטון היו גם כאלה שבאו מישראל. "אנשים נכנסו להלם קצת, אלו שמסביבי, והתחילו לבכות כי הם חשבו שזה היה עוד אסון התאומים כזה", סיפר יואב שפירא, שהתנדב במרתון, בו נהרגו אתמול שלושה ועשרות נפצעו משני מטעני נפץ.
המטענים הוטמנו כך שיפגעו בקהל הרב שנאסף לאורך המסלול. שלושה מהצופים נהרגו במקום, בהם גם מרטין ריצ'רד בן ה-8, שבא לעודד את אביו בריצה. 144 איש נפצעו והובלו לבתי החולים, 17 במצב אנוש ו-25 במצב קשה. מהר מאד הגיעו הרשויות האמריקניות למסקנה שמדובר בטרור, אולם עדיין לא התברר אם זהו טרור מקומי כמו באוקלהומה סיטי או חיצוני, באחריות אל-קאעדה.
ד"ר דני טלמור, מנהל טיפול נמרץ בבית החולים "בית ישראל", סיפר לחדשות 10 כי ההבדל בין הפיגועים בבוסטון לאלו שהתרחשו בישראל שכנראה בגלל סוג הפצצות, הפגיעות היו רק ברגליים התחתונות.
בערים אחרות מורגשת גם הערב נוכחות משטרתית מוגברת ברחובות, מתוך חשש שיהיה מישהו שינסה להמשיך את פעולות הטרור ולהעבירן לערים נוספות. לפי שעה אין בידי ה-FBI עדויות מוצקות שישפכו אור על האנשים שעומדים מאחורי הפיצוצים. הסוכנים מנסים לאתר אדם אחד שנראה במצלמות האבטחה, אבל הבעיה שלהם היא שהוא נראה במצלמות רק בגבו. בכל מקרה, ב-FBI לא בטוחים שאותו אדם קשור כלל לאירוע.
עד שימצא שביב מידע בנושא, נותר לכוחות הביטחון האמריקנים רק לסרוק רק את אלפי שעות הווידאו ממצלמות האבטחה הסמוכות לאתרי הפיצוצים. דבר אחד שבטוח, הוא שהתמימות האמריקנית שאשפרה לעשרות אלפי בני אדם להתקהל בלא בדיקות ביטחון קפדניות פגה, והחיים הציבוריים ישתנו בעקבות אירועי בוסטון לבלי היכר.
יש הרבה מועמדים מרושעים שיכול לבצע פיגוע כזה. הם מצטמצמים לשתי אפשרויות: טרור ימני רדיקלי מהסוג של טימותי מקווי, שהיה אחראי לטבח נורא בשנות ה-90. העובדה שאין נטילת אחריות וסוג המטענים הם אינדיקציה שמדובר ככל הנראה בטרור מקומי. מצד שני, החשודים המיידים הם תאים המקורבים לאל-קאעדה. אירועים כמו מרתון הם יעד מצוין לפיגועים, כיוון שהם פרוסים לאורך קילומטרים רבים וקשה לאבטח אותם.