נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, מת ממחלת הסרטן
לאחר מאבק ממושך במחלה, צ'אבס עבר לאחרונה ניתוח קשה שבעקבותיו החלה בריאותו להידרדר במהירות. אמש הוא מת בבית חולים בקראקס בגיל 58, אחרי יותר מ-13 שנים בשלטון. "קיבלנו את ההודעה הכי טראגית שיכולנו לקבל", בישר סגנו, ניקולאס מדורו, שמונה למחליפו. הנשיא השנוי במחלוקת נחשב למבקר חריף ביותר של המערב וישראל

(2:24 דקות)
סופו של עידן: נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, מת אמש (שלישי) בבית חולים צבאי בבירה קראקס והוא בן 58. סגנו של צ'אבס, ניקולאס מדורו, הודיע על המוות במסיבת עיתונאים מיוחדת. "קיבלנו את ההודעה את ההודעה הכי טראגית שיכולנו לקבל", הכריז מדורו, שימלא בינתיים את מקומו של צ'אבס.
צ'אבס נאבק בשנים האחרונות במחלת הסרטן, שבגינה עבר מספר ניתוחים וטיפולים רפואיים מסובכים. לאחרונה הוא עבר ניתוח קריטי בקובה שלאחריו הסתבך מצבו, ואתמול התקבלה ההודעה הרשמית על מותו. הנשיא הסוציאליסטי, ששלט בונצואלה יותר מ-13 שנה, מינה לאחרונה את מדורו ליורשו, והוא יעמוד בראש המפלגה בבחירות שאמורות להתקיים בתוך 30 יום. מפקדי הצבא נשבעו למדורו נאמנות בשידור חי בטלוויזיה.
למרות שהמדינה בדרום אמריקה איננה עולה הרבה לכותרות, צ'אבס ידוע מאז עלייתו לשלטון בשנת 1999 כאחד המנהיגים הצבעוניים והפרובוקטיביים בעולם. הוא הסתבך לא פעם באמירות שנויות במחלוקת, והיה ידוע בקשרים חמים עם מדינות עוינות למערב, כמו איראן וקוריאה הצפונית. ה"אויבת" הגדולה שסימן במהלך כהונתו הייתה דווקא ארצות הברית, שאת נשיאה לשעבר, ג'ורג' בוש, כינה באחד מנאומיו "שטן".
צפו בניקולאס מדורו מכריז על מותו של צ'אבס:
הבטיח מלחמה בשחיתות, והרחיב את סמכויותיו
צ'אבס נולד בשנת 1954, לאב שהיה בכיר במפלגה הסוציאליסטית בוונצואלה. בשירותו הצבאי הוא היה צנחן, ועוד לפני כן החל ללמוד לימודי תואר שני במדעי המדינה בקראקס.
בשנת 1992 ניסה צ'אבס, אז גנרל בן 38, לבצע ניסיון הפיכה של המשטר בוונצואלה שהתאפיין בחוסר יציבות גדולה. הניסיון נכשל, וצ'אבס נכנס לכלא לתקופה קצרה, אך הצליח כבר אז להיחרט בתודעה הלאומית של ונצואלה. עם צאתו מהכלא הוא הקים מפלגה חדשה שקראה לשנות את החוקה ולהילחם בשחיתות, וכך, 6 שנים לאחר צאתו מהכלא, עשה היסטוריה ונבחר לנשיא.
הנשיא החדש, ששבה בהבטחותיו ובכריזמה שלו את כל בני המעמד הנמוך בוונצואלה, מיהר לערוך עם כניסתו לתפקיד שורה של משאלי עם וחוקים חדשים שהרחיבו מאוד את סמכויותיו, ואפשרו לו להאריך את הקדנציה שלו לתקופה של 6 שנים ולהיבחר לכהונה נוספת.

הדרמה הגדולה ביותר בתקופה נשיאותו החלה באפריל 2002, עם פרוץ גל הפגנות שקראו להדחת שלטונו של צ'אבס. המפגינים כללו אז אנשי עסקים, אנשי ימין וגם עיתונאים רבים. הם הצליחו להצר על ארמונו של צ'אבס ואף איימו להפגיז אותו, והנשיא נאלץ להסגיר את עצמו ונעצר. עם זאת, הוא הצליח להפעיל את תומכיו ועוד באותו השבוע שב לארמון והודיע כי הוא מעולם לא עזב את השלטון. לאחר מכן, מיהר להאשים את סוכנות הביון האמריקנית CIA ואפילו את המוסד בניסיון הפיכה נגדו.
רק בחודש אוקטובר האחרון נבחר נשיא ונצואלה לכהונה נוספת, אחרי קרב צמוד ביותר מול המועמד מהאופוזיציה, אנריקה קפרילס, שבשלבים מסוימים נדמה היה שמסוגל לקחת את השלטון. בנאום ההפסד שלו לצ'אבס אמר המועמד הצעיר כי הוא "מקווה שבשלטון מבינים שחצי מהעם לא מסכים איתם".
צ'אבס מציג: תכנית טלוויזיה בכיכובו של הנשיא
למרות שתקופת שלטונו של צ'אבס לא התאפיינה בדמוקרטיה יתרה, דבר אחד לא ניתן היה לקחת ממנו - הקרבה לעם. בכל יום ראשון היה מופיע בתכנית טלוויזיה מיוחדת, ובמשך שעות שמע פניות של אזרחים, דיבר על כל נושאי השעה, וכהרגלו לא חסך גם באמירות פרובוקטיביות. התכנית הפכה ל"שואו" של ממש בו הוא לעיתים גם שר, מבצע חיקויים ומספר בדיחות.
צפו בצ'אבס פוצח בשירה בשידור חי:
"מודל החיקוי" של צ'אבס היה נשיא של מדינה לטינית אחרת, הלא הוא שליט קובה פידל קסטרו. צ'אבס אימץ רבות מעמדותיו של קסטרו, בהן העוינות למערב, וליווה את השליט הקובני שגם כן סבל ממחלה קשה והתמודד עם שמועות רבות בנוגע למצב בריאותו ולכשירותו להישאר בשלטון. במשך הזמן רבים ראו בצ'אבס כממשיך דרכו של קסטרו המזדקן.

חבר של איראן, שנא את המערב
מאז עלה לשלטון גילה צ'אבס עוינות גדולה כלפי המערב בכלל וארצות הברית בפרט. באחד מנאומיו הזכורים, בשנת 2006, התייצב הנשיא על בימת האו"ם וכינה את מקבילו האמריקני דאז, ג'ורג' בוש, "שטן", ואדם ש"בטוח שהוא הבעלים של כל העולם". על ארצות הברית עצמה אמר כי היא "מסכנת את כל עמי העולם", והאו"ם לדבריו הוא "מערכת מיושנת וחסרת כל ערך". לכל האמירות האלה לא הפריעה העובדה שעד היום ארצות הברית היא מייבאת הנפט מספר אחת של ונצואלה.
גם ישראל לא נמלטה ממוצא פיו של השליט הססגוני, שהגדיר אותה כ"מדינה ארורה ורוצחת". במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009 כינה את צ'אבס את פעולותיה של ישראל בעזה כ"רצח עם" ו"שואה". הוא גם גירש ממדינתו את הדיפלומטיים הישראלים כאקט של מחאה, ומאז למעשה נותקו כל היחסים הדיפלומטיים בין ירושלים לקרקאס. יחסיו מול איראן היו הדוקים מאוד, כמו גם עם רוסיה, והוא תמך ברפובליקה האסלאמית בין היתר על רקע הסנקציות שהטיל עליה המערב.

בשנת 2011 הודיע המנהיג הסוציאליסטי כי הוא סובל ממחלת הסרטן. צ'אבס עבר מספר טיפולים וניתוחים, שבסופם יצא אל התקשורת והודיע רשמית כי הוא הבריא. עם זאת, לפני כמה חודשים הוא הודה כי המחלה חזרה, מה שאילץ אותו לטוס לקובה ולעבור ניתוח בהול - הרביעי בתוך שנה וחצי.
למרות שאחרי הניתוח הודיעו בסביבתו של צ'אבס כי הוא עבר בהצלחה, הנשיא הוונצואלי סבל מסיבוכים וזיהומים ומצבו החל להידרדר במהירות. היום, בסופו של דבר, נכנע למחלת הסרטן אחד המנהיגים הססגוניים והזכורים ביותר בהיסטוריה של אמריקה הלטינית ואולי של העולם כולו.



