חבית חומר הנפץ שעשויה להתפוצץ במדינה עם היסטוריה מדממת

לפני 24 שנים, ב-10 באפריל 1998, הושג בבלפסט אחד ההישגים הדיפלומטיים החשובים ביותר בעידן החדש: "הסכם יום שישי הטוב". ההסכם שם קץ, לפחות כלפי חוץ, לסכסוך המדמם בצפון אירלנד, בין שני הפלגים – הפרוטסטנטיים תומכי האיחוד עם הממלכה המאוחדת, והקתולים תומכי ההצטרפות לרפובליקה האירית.

"הסכם יום שישי הטוב" הוא הדוגמה השחוקה שאותה נותנים מרצים בלימודי סכסוכים ברחבי העולם. הנה כך ניתן להתגבר על איבה דתית-לאומנית של עשרות שנים שהביאה למותם של כ-3,500 איש, לשבת סביב שולחן אחד ולהגיע לפשרה שעליה יסכימו כל הצדדים (כמעט, למעט המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית ה-DUP, שסרבה לחתום על ההסכם).

אלא שגם אחרי ההסכם השברירי, מתחת לפני השטח וגם מעליו, המתח בין שני הצדדים, תומכי ההישארות בבריטניה ותומכי ההיפרדות ממנה וההצטרפות לאירלנד, עודנו מבעבע. בסוף השבוע המתח הזה קיבל ביטוי כשהמפלגה הלאומנית האירית, השין פיין, השיגה ניצחון היסטורי בבית המחוקקים של צפון אירלנד, והפכה למפלגה הגדולה ביותר, ובכך שמה קץ ל-100 שנה של שליטת מפלגות פרו בריטיות.

במשך עשרות שנות מלחמת האזרחים בצפון אירלנד הייתה השין פיין ה"זרוע המדינית" של ה-IRA, המחתרת האירית האלימה שאחראית למתקפות טרור קטלניות ורצחניות בבריטניה. גם אחרי סיומו של השלב האלים של המאבק הצפון אירי, במפלגה קידמו ועדיין מקדמים בהתלהבות את רעיון ההיפרדות מהממלכה המאוחדת.

כבר בנאומי הניצחון, בכירי המפלגה לא הסתירו את שאיפתם. מישל אוניל, סגנית יו"ר שין פיין שצפויה להתמנות לשרה הראשונה (תפקיד המקביל לראש ממשלה), אמרה כי "עכשיו זה הזמן לערוך דיון על קידום עיקרון האיחוד באירלנד". יש לציין שאחד הסעיפים ב"הסכם יום שישי הטוב" כולל אפשרות למשאל עם על עתידה החוקתי של צפון אירלנד.

מעל השינויים הפוליטיים שחווה צפון אירלנד מרחף גם הברקזיט – היפרדותה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי. אירלנד הייתה אחת מהמהמורות הקשות ביותר בדרך להיפרדות, שכן מחד, "הסכם יום שישי הטוב" לא מאפשר הצבת גבול קשיח בין אירלנד העצמאית שנשארה באיחוד לצפון אירלנד, מאידך הבריטים דרשו גבולות קשיחים וברורים. הפתרון, בדמות הסכמי סחר שונים ומשונים, הגביר את המתיחות ושוב הוציא את ההמונים למחאות אלימות בבלפסט בשנה שעברה, ובכך הזכירה פעם נוספת עד כמה נפיץ המצב.

חשוב לומר כי גם אם יצליחו הלאומנים האירים להביא למשאל עם זה צפוי לקחת עוד כמה שנים. בטווח הקרוב לא ברור עד כמה ההישג יתורגם להרכבת ממשלה יציבה, לאחר שב-DUP סרבו להצהיר שישתתפו בממשלה החדשה. רבים כעת חוששים שהשינוי הפוליטי יגרום שוב להבערת השטח ובמקרים קיצוניים גם לאלימות בין הצדדים, תזכורת לכך שחרף ההישג ההיסטורי בבלפסט לפני כמעט חצי יובל, העויינות בין הצדדים עדיין קיימת.