מחלוקת באופוזיציה הרוסית: מי היה ראוי יותר לזכות בפרס נובל?
תומכיו של מנהיג האופוזיציה אלכסי נבלני הביעו תסכול נוכח הבחירה בדמיטרי מורטוב כזוכה בפרס, מה שנראה כמו ניסיון של הוועדה הנורווגית להעדיף עיתונות על פני פוליטיקה. "צביעות ויומרנות"
כיממה לאחר זכייתו של העיתונאי דמיטרי מורטוב בפרס נובל לשלום - באופוזיציה הרוסית חלוקים לגבי החלטת הנורווגים לתת את הפרס היוקרתי הנובל דווקא לעיתונאי ולא למנהיג האופוזיציה וחושף השחיתותיות אלכסיי נבלני? - מה שנראה כמו העדפה ברורה של העיתונות על פני הפוליטיקה. "אני צוחק, לא ציפיתי לזה. זה משוגע כאן", אמר מורטוב.
כידוע, מנהיג האופוזיציה נבאלני שכלוא כעת בכלא מרוחק מהבירה מוסקבה ושהורעל בשנ שעברה על ידי חומר קטלני, היה בין המועמדים לקבל את הפרס אך לבסוף הוא הוענק כאמור למורטוב, "שמגלם במציאות את חופש הביטוי", כפי אמר עיתונאי עצמאי אחר ברוסיה. בעקבות ההחלטה להעניק את הפרס למורטוב, תומכיו נשארו מאוכזבים וטענו כי "במקום לשאת נאומים יומרניים וצבועים על 'חופש הביטוי', הם יכלו להגן על אדם ששרד ניסיון חיסול ועכשיו נלקח כבן ערובה על ידי רוצחים".
בד בבד, העיתונאי החוקר מורטוב טען לאחר זכייתו בפרס כי "אם הדבר היה תלוי בי - נבאלני היה זוכה בפרס עבור האומץ שלו". "ההחלטה להעניק את הפרס למורטוב, ולא לנבאלני, היא ניסיון לשמור מרחק מקסימאלי מהפוליטיקה המקומית", כתב אבאס גליאמוב בפייסבוק, אנליסט פוליטי וכותב נאומים לשעבר בקרמלין. "אנחנו', הם אומרים, לא מתערבים בפוליטיקה, אלא רק תומכים בעקרונות של חופש הביטוי", הוסיף לומר גליאמוב על הוועדה שמקבלת את ההחלטה על הענקת פרס הנובל.
מיהו זוכה פרס נובל לשלום דמיטרי מורטוב?
מורטוב נולד בדרום מערב רוסיה בשנת 1961, הפך לעיתונאי בתקופת "הגלסנוסט" שהוביל המנהיג הסובייטי לשעבר מיכאיל גורבצ'וב, שאפשר לראשונה פתיחות חסרת תקדים לכלי התקשורת. מורטוב החל את דרכו העיתונאית בעיתון הקומוניסטי "קומסומולסקאיה פראבדה" בשנת 1987, ועזב את העיתון בשנת 1993 עם חבריו בשביל להקים את העיתון "נובאיה גזטה", זאת עקב חוסר הסכמות על רקע מקצועי עם העורך של היומון הפופוליסטי.
גורבצ'וב, זוכה פרס נובל בעצמו, תרם מכספי הזכייה שלו ומימן תחילה רכישת מחשבים ומשכורות לעובדי העיתון הטרי שנולד. "זכייתו של מורטוב הן חדשות טובות, זה מעלה את החשיבות של התקשורת בעולם המודרני לגבהים חדשים", בירך גורבצ'וב אתמול.
החל משנת 1995, שימש מורטוב כעורך הראשי של העיתון עד שפרש בשנת 2017. "מורטוב הוא אגדה חיה. הוא דורש המון אבל הוא גם הוגן. הוא תמיד רוצה שנלך את הקילומטר הנוסף, הוא מלא בתשוקה לעבודתו", טען עיתונאי שעובד עימו בעיתון.
מורטוב, העורך הוותיק של עיתון חסר הפחדים והמעצורים, הבטיח למנף את הפרס שזכה עבור כל העיתונאים המדוכאים במדינה. מאז ייסד כאמור מורטוב את העיתון בשנת 1993 יחד עם שותפיו, נחקרו במסגרתו פרשות שחיתות בתוך ומחוץ לרוסיה, כולל מלחמת הדמים בצ'צ'ניה. במהלך שנות קיומו של העיתון נרצחו 6 עיתונאים שביצעו נאמנה את עבודתם, בהן אנה פוליטקובסקאיה תוך כדי שהגנה על זכותם של האנשים לחופש הביטוי.
בעוד שהעיתונות החופשית ברוסיה החלה להיסדק באופן מואץ יותר תחת שלטונו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, עובדי העיתון של מורטוב מהווים מטרות קבועות של השלטונות הרוסיים. בשנת 2018, ראש כרות של כבש נשלח למשרדי המערכת העיתונאית ועליו פתק שמכוון לאחר העובדים שהכין תחקיר על שכירי החרב של "קבוצת וגנר" הסודית. כמו כן, עובדי העיתון דיווחו כי מוקדם יותר השנה משרדי העיתון היו מטרה "למתפקה כימית".
למרות זאת וברקע האיומים הבלתי פוסקים, "נובאיה גזטה" המשיכה בחקירותיה, ובין היתר חשפו במסגרת מסמכי פנמה את אחזקותיהם הכלכליים של גורמי ממשל רשמיים ברוסיה המקורבים לנשיא פוטין, וכן את רדיפת קהילת הלהט"ב בצ'צ'ניה. בכך, העיתון "נובאיה גזטה" הוא מכלי התקשורת העצמאיים האחרונים שפועלים ברוסיה וכזה שטרם הוגדר כ"סוכן זר", כאשר עובדיו מקווים שזכייתו של מורטוב תגן עליהם מפני מתקפות עתידיות.