הסכמי מינסק והקשר שלהם למאמצים המערביים למנוע מלחמה באוקראינה • מדריך

ההסכמים שנחתמו בבירה הבלארוסית ב-2015 נועדו למתן את הקרבות הקשים בין אוקראינה לבדלנים שנתמכים על ידי הרוסים מאז 2014. אלא, נוכח המבוי הסתום שהגיעו אליו מנהיגי המערב - הם פונים כעת להסכמים שמשחקים לטובתו של הנשיא הרוסי, אך מהווים אסון פוליטי ודיפלומטי לממשל ולעם האוקראיני

Ukrainian Reservists Take Part In Military Exercises On The Outskirts Of Kyiv
חייל אוקראיני באימון | צילום: רויטרס

ההסלמה במזרח אירופה: בזמן שמנהיגי אירופה מנסים בכוחותיהם האחרונים למצוא פריצת דרך דיפלומטית למשבר הביטחוני החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ביבשת, נמצאה דרך נוספת לרסן את המתיחות בגבול אוקראינה באמצעות הסכמי מינסק שנחתמו ב-2015.

ההסכם, השני מסוגו שנחתם והיחיד שיש לו משמעות במשבר הנוכחי בין שתי המדינות, נחתם בבירה הבלארוסית בניסיון לסיים את מה שהיה אז קונפליקט מדמם שנמשך 10 חודשים במזרח אוקראינה. לצד זאת, הסכם "מינסק 2" מעולם לא יושם במלואו, כאשר לנקודות המרכזיות שבתוכו טרם נמצא פיתרון.

מי הם שחקני המפתח?

במהלך פברואר של שנת 2015 התקיים מפגש בין רוסיה, אוקראינה, גרמניה וצרפת במטרה להשכין שלום באזורים המזרחיים באוקראינה, שכזור נכבשו על ידי מורדים פרו-רוסיים בתמיכה רוסית במלאה כשנה אחת לפני כן. במסגרת המאבק של הבדלנים הפרו-רוסים הוקמו באזור דונבאס של אוקראינה שתי ישויות - LPR ו-DPR, מאין רפובליקות עממיות שאף מדינה מערבית לא הכירה בהן מלבד רוסיה. השיחות בין המדינות עסקו במציאת פיתרון פוליטי לסוגיה, מה שהוליד את הסכם "מינסק 2" עליו חתמו נציגים אוקראינים, רוסים ובדלנים, אותו אימצה גם מועצת הביטחון של האו"ם.

מה היו התנאים להסכם?

הפסקת אש. בפברואר 2015, עדיין היו חילופי אש כבדים באזורים מסוימים באוקראינה בין כוחות הצבא האוקראיני והבדלנים החמושים שנתמכו במלואם על ידי רוסיה, כשבמקביל האוקראינים ספגו אבידות כבדות ואלפים נהרגו. כמו כן, במסגרת ההסכם הצדדים הסיגו את כלי הנשק הכבדים והקטלניים מקווי החזית, כאשר ארה"ב וקנדה עקבו אחר הנסיגה.

בנוסף: דיאלוג בנוגע לבחירות מקומיות באזורים הנשלטים על ידי הבדלנים הרוסיים, שחזור היחסים הכלכליים בין הצדדים, כוחות אוקראינים ישלטו בגבולות עם רוסיה ונסיגת כל הכוחות הזרים ושכירי החרב מהשטחים ורפורמה חוקתית שתעניק אוטונומיה מסוימת לאזורים במזרח אוקראינה שלא נמצאים תחת השלטון האוקראיני המרכזי.

מה קרה לאחר החתימה על הסכם "מינסק 2"?

הלחימה הקשה בין אוקראינה והבדלנים הסתיימה, והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה החל בפעילות הפיקוח. עד עצם היום הזה, אניש הארגון מפקחים על קווי החזית ומדווחים על הפרות הפסקת האש. נכון להיום, הלחימה פחתה באופן משמעותי ומספר הקורבנות נמוך לעומת השנים 2015-2014. עם זאת, ההסכם לא מיושם במלואו ועדיין ישנם 1.5 מיליון אוקראינים שהפכו לפליטים וכמעט 14 אלף בני אדם נהרגו במסגרת הסכסוך שיצרו הרוסים עם הסיפוח האלים והבלתי חוקי של חצי האי קרים.

מה הקאץ'? 

הניסוח המעורפל. המעורבות הרוסית בסכסוך לא קיבלה הכרה, כאשר המילה "רוסיה" כלל לא הופיע בנוסח הסכם "מינסק 2" - דבר שמאפשר לרוסיה להכחיש כל מעורבות בסכסוך הכביכול פנים אוקראיני, ולטעון כי ההסכם צריך להחתם בלעדית בין הממשל האוקראיני לבדלנים הפרו-רוסים, וזאת למרות ההוכחות והעדויות כי הרוסים תומכים באופן גורף בבדלנים בשטח אוקראינה. כמו כן, האוקראינים מסרבים לנהל משא ומתן עם הבדלנים הרוסים. בנוסף, הן אוקראינה והן רוסיה מפרשות את ההסכם כרצונן.

למשל, אוקראינה דורשת להסיג את כל הכוחות הרוסיים משטחה ורוצה להחזיר את שליטתה בשטחים הכבושים, כשבמקביל הקרמלין טוען, מן הסתם, שאין כלל כוחות רוסיים באזורי הסכסוך במזרח אוקראינה. הקרמלין חפץ לקיים בחירות ביישויות המדיניות הלא מוכרות שהקימו הבדלנים הפרו-רוסים - כל עוד הן עדיין כאלה ולפני שאוקראינה תשתלט עליהן חזרה. גורמים במערב טרם מצאו פיתרון למחלוקת ונראה שהיגעו למבוי סתום.

מהן המחלוקות הנוספות?

הסטטוס של האזורים שמוחזקים כעת בידי הבדלנים הרוסים במזרח אוקראינה. בזמן שבאוקראינה טוענים כי האזורים הכבושים צריכים להיות בעלי אוטונומיה כמו יתר המחוזות באוקראינה, הרוסים דורשים להכיר באזורים אלו כ"מיוחדים", דבר שיאפשר להקים בתוכם כוחות משטרה נפרדים ומערכת משפט נפרדת מזו האוקראינית, וכן דברים נוספים אחרים. מה שברור הוא שכל ממשל אוקראיני שיסכים להכיר באזורים הכבושים כבעלי "סטטוס מיוחד" יספוג זעם ציבורי נרחב.

מדוע מייחס ולדימיר פוטין חשיבות גדולה להסכמי מינסק?

פרשנות רוסית מסוימת להסכם מעניקה לקרמלין יכולת ודאית להשפיע באוקראינה באמצעות בדלנים פרו-רוסים בשטחה. כמו כן, זה יעניק לקרמלין יכולת דה-פקטו לשלוט באזורים הכבושים במזרח המדינה - זאת מבלי לבצע סיפוח כפי שעשו לחצי האי קרים ב-2014, ולהשפיע על מדיניות החוץ האוקראינית.

בנוסף, רוסיה הוציאה מאות אלפי דרכונים רוסיים לבדלדנים הפרו-רוסים בשטחה של אוקראינה המתגוררים בחבל דונבאס המתועש, דבר שמעניק לרוסים תפקיד משמעותי בפרלמנט האוקראיני באמצעות שליחי הקרמלין - שהם הבדלנים הרוסים המתגוררים בישויות המדיניות הבלתי מוכרות על ידי אוקראינה והמערב. כמו כן, ישנו חשש כי מבחינה פוליטית הרוסים יסכלו כל ניסיון אוקראיני לחבור לברית נאט"ו באמצעות ההשפעה הפוליטית באוקראינה דרך הבדלנים. בסופו של דבר, המשמעות הישירה של הדבר היא שאנשים בעלי אזרחות רוסית שרצחו אוקראינים יגיעו לפרלמנט האוקראיני.