פרו פלסטיני ותומך באיראן: הדרך של לולה מהכלא לנשיאות ברזיל

לואיז אינסיו "לולה" דה סילבה, הנשיא לשעבר ומועמד מפלגת הפועלים הברזילאית, ניצח הלילה (שני) בבחירות לנשיאות ברזיל. לפי רשות הבחירות במדינה, לולה השיגה 50.9 אחוזים מהקולות לעומת 49.1 אחוזים לעומת הנשיא המכהן ז'איר בולסונארו. למרות ההבדל הדק באחוזים - מדובר בפער של כמעט 3 מיליון קולות.

לפני ארבע שנים וחצי, לולה החל לרצות את מאסרו לאחר שהואשם והורשע בעבר בעבירות שחיתות. לאחר שהרשעתו בוטלה, והוא שוחרר מהכלא בחודש נובמבר 2019, לולה נתפס כ"מנודה" פוליטי בברזיל. בתוך כמעט 3 שנים, הוא הצליח לשוב לקדמת הבמה הפוליטית במדינה, והיום - חזר למשרד הנשיאות.

בכתבת פרופיל שפורסמה בסוכנות הידיעות הצרפתית, צוין כי לולה השכיל לנצל את כישלונותיו של הנשיא היוצא בולסונארו בכל הקשור למדיניות ממשלתו במאבק בנגיף הקורונה, הרס סביבתי ועוד. זאת, בנוסף לאמירות גזעניות, סקסיסטיות והומופוביות שהרבה בולסונארו להשמיע. כך למעשה, התברג לולה כמנהיג הגוש המתנגד לנשיא המכהן, וצבר פופולריות רחבה במדינה.

"היום המנצח היחיד הוא העם הברזילאי", אמר הבוקר דה סילבה להמונים שהתאספו במלון בסאו פאולו לחגוג את ניצחונו. "זה לא ניצחון שלי או של מפלגת הפועלים, וגם לא של המפלגות שתמכו בי בקמפיין. זה הניצחון של תנועה דמוקרטית שהתגבשה מעל מפלגות פוליטיות, אינטרסים אישיים ואידיאולוגיות, כדי שהדמוקרטיה תנצח". לולה הוסיף: "אנחנו צריכים לתקן את המדינה הזו כדי שהעם הברזילאי יוכל לחייך שוב".

דה-סילבה, שבעבר נחשב בברזיל למועמד שמאל רדיקלי, הבטיח בקמפיין הבחירות שלו להעלות את המיסים לעשירים, והבטיח מענק חודשי בסך 113 דולרים למשפחות נזקקות, בנוסף ל-28 דולרים שכל משפחת כזו תקבל על כל ילד מתחת לגיל 6. דה-סילבה שואף להעלות את שכר המינימום במדינה, "ליצר הזדמנויות עבודה ותעסוקה" ולהשקיע ב"כלכלה ירוקה". "המחויבות שלנו היא למאבק הבלתי פוסק נגד כריתת יערות בלתי חוקית", גרס.

פרו פלסטיני, תומך נלהב של איראן וב-BDS

דה סילבה נחשב לפרו פלסטיני וגם לתומך של תנועת ה-BDS. בעבר הוא חתם על מסמך התנועה הקורא להשית סנקציות על ישראל כדי לעצור את "האפרטהייד הישראלי". במהלך ביקורו בארץ בשנת 2010 (לאחר 150 שנים בהן מנהיגים מברזיל לא ביקרו בארץ), לאחר שנפגש עם רה"מ דאז בנימין נתניהו, דה סילבה ביקר בקברו של יאסר ערפאת, אליו הגיע כשהוא לבוש בכאפיה. לא זאת בלבד, בעבר לולה ניסה לקיים מפגש עם נציגי חמאס, אם כי לבסוף הפגישה לא יצאה אל הפועל.

ברשות הפלסטינית ובחמאס מיהרו לברך על היבחרו לנשיא, שם טענו כי לולה "ידוע במחויבותו לתמוך בעם הפלסטיני בפורומים הבינלאומיים". בחמאס הדגישו כי הם מצפים ש"ברזיל תחזור בה מתמיכתה בישות הציונית". בכהונתו הקודמת, ברזיל פתחה נציגות דיפלומטית ברמאללה, והפלסטינים פתחו נציגות דיפלומטית בבירה ברזיליה. כמו כן, בשלהי כהונתו הוא הכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967.

יצוין כי בניגוד מוחלט לעמדותיו הפוליטיות, תקופת כהונתו, אופיינה בחוסר מעורבות משמעותית מצד מדינתו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוא נמנע לקדם יוזמות שלום כאלו ואחרות. בכל הנוגע לאיראן, בעת כהונתו כנשיא (2003-2010), לולה אירח והתארח אצל נשיא איראן דאז מחמוד אחמדינג'ד, תוך שהוא מביע בשנים האחרונות, את התנגדותו לסנקציות שהושתו על איראן לאורך השנים, לרבות בעקבות הפרותיה הגרעיניות.

מעוני מכפיר לנשיא ברזיל

לואיז אינסיו דה סילבה נולד בשנת 1945 למשפחה ענייה בעיירה קאטס שבמדינת פרנמבוקו. הוא הילד ה-7 מבין 8 אחים, וכשהיה בן 7 בלבד, עבר יחד עם משפחתו להתגורר בפרברי העיר סאו פאולו. הוא נשר מבית ספר כשהיה בן 12 בלבד והחל לעבוד כמצחצח נעליים, מוכר בוטנים, צבע, כשבגיל 14 החל לעבוד במפעל מתכת, שם איבד אצבע במהלך תאונת עבודה. הוא מעולם לא השלים את לימודיו.

עוד בצעירותו, דה סילבה נמנה עם כמה איגודי עובדים שאת חלקם הנהיג, והוא הוביל כמה הפגנות נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה בין השנים 1964-1985 במדינה. בשנת 1980 ייסד את מפלגת הפועלים בה הוא עומד בראשה. 9 שנים לאחר מכן, התמודד לתפקיד הנשיא בפעם הראשונה ונחל כישלון מוחץ. כאמור, בשנת 2002, דה סילבה נבחר לתפקיד הנשיא בו כיהן עד שנת 2010.

בתקופת כהונתו כנשיא, לולה זכה לשבחים בינלאומיים על מדיניות החוץ והפנים שהוביל. בתקופת כהונתו, ברזיל נהנתה מקשרים טובים עם המדינות השכנות ביבשת, כמו גם מצמיחה כלכלית וצמצום שיעור האבטלה, העוני והאנאלפביתיות.