"לא האמנו שזה יקרה": רחוב בקרקוב ייקרא על שם רב שנרצח בשואה
אלתר דוד קורצמן, שניהל בית יתומים בעיר, הלך עם חניכיו למחנה ההשמדה, למרות שיכול היה להינצל. מדריכת טיולים מקומית שמעה על הסיפור, יזמה את ההצעה ואף פגשה את נכדו: "התרגשה יותר ממני"
(בווידאו: ההצבעה על הרחוב בעיריית קרקוב)
רחוב בעיר הפולנית קרקוב ייקרא על שם הרב אלתר דויד קורצמן, שנרצח בשואה יחד עם 300 חניכים בבית היתומים שהיה נשיאו. לקורצמן ניתנה ההזדמנות להינצל כאשר חניכיו פונו למשרפות במחנה ההשמדה בבלז'ץ, אך הוא בחר ללכת איתם. בפי חניכיו הוא נקרא "אבי היתומים". הסיפור הזה נשמע מוכר ולא בכדי. כינויו של קורצמן הוא גם "יאנוש קורצ'אק הקרקובאי", אך כמו סיפורי גבורה רבים ממלחמת העולם השנייה, הוא לא זכה לחשיפה כה רחבה.
יוזמת ההצעה לקרוא על שמו רחוב היא מדריכת טיולים פולנייה נוצרייה, אליציה ז'יולו, ששמעה על סיפורו של קורצמן, ללא קשר אישי למשפחה או ליהדות בכלל. היא התרשמה מסיפור הגבורה שלו, וגייסה את חבריה לעבודה לנושא. יחד הם אספו חתימות מתושבי העיר, והעלו את הרעיון לקרוא לרחוב חדש בעיר על שמו.
כתבות נוספות בנושא:
זיכרון להמונים: כך עברה הנצחת השואה מהמוזיאון לסלולרי
"נלחמים עבור אלה שהיו פה": המסע העוצמתי של משלחת צה"ל לפולין
"לא נשלם על מלחמה שלא התחלנו": מה גרם למשבר ישראל-פולין?
הם הגישו את ההצעה לעירייה, שדנה על כך בשידור חי באינטרנט. בתום הדיון כל 41 חברי המועצה תמכו בה - והיא אושרה. בהצעה נכתב כי "רבות סופר על יאנוש קורצ'אק, איש החינוך מוורשה, אך לא סופר ולא ידוע על הדמות הכה ראויה להערכה והוקרה בעירנו, שתרמה רבות לקהילה המפוארת שגרה כאן לפני השואה".
קורצמן נולד ב-1865 ונשלח אל מותו ב-1942 בהיותו בן 77. הוא היה ממייסדי "אגודת ישראל העולמית", חבר בוועד הפועל העולמי ונשיא "אגודת ישראל" בקרקוב. כמו כן, הוא כיהן שנים רבות כפרנס הקהילה היהודית בעיר. הוא השקיע רבות בניהול בית היתומים, פיתוחו ושכלולו. באקציה שערכו הגרמנים בגטו קרקוב ב-1942, ציוו הגרמנים על ילדי בית היתומים ללכת עם שיירת המשלוחים לתחנת הרכבת ולמחנה ההשמדה. לקורצמן ולמנהלת הנוספת של המוסד הוצע להישאר בגטו ולהינצל, אך שניהם סרבו והלכו בראש שיירת הילדים אל המוות במחנה ההשמדה.
שניים מבניו של קורצמן נרצחו גם הם בשואה, ואחד מהם עלה לארץ אחרי המלחמה והקים משפחה. 70 שנים מאוחר יותר, אותה משפחה ענפה הגיעה לקרקוב, שם מדריכת הטיולים שיזמה את הרעיון פגשה אותם לגמרי במקרה. "היא התרגשה מאוד כשפגשה אותנו בקרקוב", סיפר מרצל קורצמן, נכדו של דויד קורצמן וניצול שואה בעצמו. "היא סיפרה לי שהם עובדים במרץ על הפרויקט. לא כל כך האמנתי שזה באמת יקרה. לזכות בדבר כזה - זה באמת כמו לזכות בפייס בשבילנו".
\
"כשהיא המליצה על כך לעירייה הם אמרו שגם אם ההצעה תעבור, זה עניין של כמה שנים עד שימצאו את הרחוב המתאים. אז הם החליטו למצוא בעצמם את הרחוב והגישו לעירייה", הוסיף.
"מוקדם יותר החודש, היא התקשרה אליי ואמרה לי שהם אמורים לדון בזה היום, היא הייתה מלאת התרגשות, האמת היא שהיא התרגשה יותר ממני", הוסיף מרצל וצחק. לדבריו, "היא נשאה נאום במועצת העיר, וזה אושר ללא מתנגדים – הסכמה של 100%. אמורים להסיר את הלוט באופן רשמי בחודש הבא".
"זו שמחה גדולה - נקרא לזה אהבת חינם", סיפר מרצל על התחושות נוכח אישור ההצעה, "זה בולט היום במיוחד לנוכח האנטישמיות שמתעוררת מחדש ומרימה ראשה. הרבה אנטישמים באירופה מקבלים רוח גבית, אבל בהחלט לא כולם כאלה".
מלבד הרחוב שיקרא על שמו, בספטמבר האחרון ילדי בית ספר יסודי פולני-נוצרי בעיר הפיקו הצגה שלמה על חייו של קורצמן. המופע, שהוצג במהלך כנס על ילדות בשואה שנערך בעיר, עוסק במעבר לגטו וההליכה למשרפות. יוזמה פולנית נוספת היא של חוקר מקומי שכתב ספר בשם "אנושיות" אודות חייו של קורצמן, ואפילו טס לישראל במטרה לראיין את נכדו.