המשבר בחבל קשמיר: הסלמה במתיחות ההיסטורית בין הודו ופקיסטן
השבוע הכריזה ניו דלהי על ביטול המעמד המיוחד של האזור, המצוי במרכז המחלוקת בין המדינות זה עשרות שנים. ההחלטה עוררה סערה - שצפויה עוד להחמיר. "הכוחות לא יוכלו לעמוד בזעם של עם שלם"
המתיחות בין הודו ופקיסטן הגיעה השבוע לשיא, לאחר שניו דלהי הכריזה ביום שני על ביטול המעמד המיוחד של האזור, שהעניק אוטונומיה יחסית למדינת ג'אמו וקשמיר. ההחלטה עוררה סערה באזור הסובל זה שנים רבות ממתיחות בין שלוש המדינות הסובבות אותו – הודו, פקיסטן וסין.
הודו שולטת על כ-45% מג'אמו וקשמיר, בדרום מזרח האזור, בעוד שפקיסטן חולשת על כ-35% מהשטח – בצפון ובמערב. שתי המדינות טוענות לבעלות מוחלטת על האזור כולו. שולטת על כ-20% נוספים מהשטח, בטריטוריה המכונה אקסאי צ'ין.
עוד בחדשות 13:
בצעד חריג: הודו מבטלת את המעמד המיוחד של חבל קשמיר
דיווח: פקיסטן הציעה להודו להחיל הפסקת אש בחבל קשמיר
ב-1947, לאחר שהודו קיבלה עצמאות מבריטניה, היא חולקה לשתי מדינות – הודו ופקיסטן. החלוקה הובילה להגירה המונית, כאשר מיליוני הינדואים ומוסלמים חצו את הגבול בין שתי המדינות. מאז, חבל קשמיר הפך למוקד המחלוקת המתמשכת בין שתי המדינות.
המושל לשעבר של ג'אמו וקשמיר קיבל את האפשרות להצטרך להודו או פקיסטן – והוא בחר בהודו. עם זאת, לחוקה ההודית נוספו הוראות מיוחדות להגנה על זכויות תושבי האזור. ב-1949 נחתם סעיף 370 שהקנה למדינה את הסמכות לכונן חוקה עצמאית. פקיסטן גינתה את הצעד, וכינתה אותו בלתי חוקי.
הודו, ההינדואית בעיקרה, ופקיסטן בעלת הרוב המוסלמי, נאבקו בשתי מלחמות עיקריות מאז 1947, ובשנת 1999 היו קרובות למלחמה נוספת. מאז 1989, 47 אלף בני אדם נהרגו כתוצאה מהאלימות באזור.
ביום שלישי הפרלמנט ההודי הכריע על חלוקה מחודשת של מדינת ג'אמו וקשמיר, במטרה להעניק לממשלה המרכזית בניו דלהי סמכות רבה יותר באשר לאזור השנוי במחלוקת. החלוקה המחודשת של המדינה תשנה את הסטטוס שלה ממדינה לטריטוריית איחוד. ככזאת, היא תפוקח על ידי גורם שימונה על ידי ניו דלהי.
ממשלת הודו הצדיקה את החלטתה להסיר את המעמד המיוחד של חבל קשמיר תוך ציון הצורך המיידי ברפורמות כלכליות באזור. ביום חמישי טען מודי כי הצעד ישחרר את קשמיר מטרור ויביא ליציבות באזור. "עשינו צעד היסטורי", אמר ראש הממשלה. "בשל המערכת הקודמת, נמנעו מתושבי ג'אמו וקשמיר ולדאק זכויות רבות, דבר שהיווה מכשול משמעותי להתקדמותם. עכשיו זה נגמר".
פקיסטן וסין, כאמור, גינו את הצעד של הודו. אסלאמבאד הודיעה ביום רביעי כי תוציא מהמדינה את הנציב העליון של הודו, תשנמך את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ותשהה את המסחר עמה. ראש הממשלה אימראן חאן האשים את מפלגתו של מודי באמונה לפיה "צריך לטהר את הודו ממוסלמים". הודו השיבה בתגובה כי מדובר בעניינים פנימיים.
סין, שכאמור חולשת על כ-20% משטח האזור ובעלת קשרים חזקים עם פקיסטן, מחתה גם כן נגד הצעד. בייג'ין הזהירה את הודו כי עליה "לקיים בקפידה את ההסכמים אליהם הגיעו שני הצדדים, ולהימנע מנקיטת פעולות שיסלימו עוד יותר את המתיחות בגבול".
עם ביטול המעמד המיוחד של חבל קשמיר, תיפתח בפני הציבור הרחב האפשרות לרכוש נכסים במקום, לעבוד ולהגיש בקשות – זכויות שעד כה, היו שמורות לתושבים בלבד. מומחים חוששים כי השינויים הללו יובילו לשינוי דמוגרפי נרחב.
האזור ההררי של לדאק, שכיום מהווה חלק מג'אמו וקשמיר, יופרד גם כן לטריטוריית איחוד. מומחים טוענים כי השינויים בסטטוס של חבל קשמיר עלולים להחמיר את המתיחות באזור שכבר היום סובל ממתיחות.
בינתיים, קשמיר נתונה תחת מצור. טרם ההודעה על ביטול סעיף 370, הודו השעתה את התקשורת באזור, וכל החיבורים הקווים והאינטרנטיים הפסיקו לעבוד. עשרות אלפי כוחות הודים הוצבו באזור על מנת למנוע את התסיסה.
שאה פסל, פוליטיקאי בכיר בקשמיר, סיפר ל-CNN כי ההאפלה מנעה מרבים מתושבי האזור להבין את המצב לאשורו. "כאשר התקשורת תשוב ואנשים יבינו מה קרה בימים האחרונים, אני חושב שהמצב יהפוך למאוד לא יציב", אמר לרשת האמריקנית. "כוחות הביטחון לא יוכלו לעמוד בזעם קולקטיבי של עם שלם".