גאון מדיני או פושע מלחמה: הנרי קיסינג'ר חוגג יום הולדת 100
אי אפשר שלא להיות שנוי במחלוקת כשאתה מעורב בכל כך הרבה אירועים שהשפיעו על ההיסטוריה האנושית, ומי שכיהן כיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקני באחת התקופות הקריטיות ביותר בשנות ה-70 - בוודאי ייזכר ככזה. הנשיא הרצוג בירך: "תרומתו חסרת התקדים להתנעת התהליך המדיני במזרח התיכון ולשלום עולמי תיזכר לדורות"
אי אפשר שלא להיות שנוי במחלוקת כשאתה מעורב בכל כך הרבה אירועים שהשפיעו על ההיסטוריה האנושית, וכזה הוא גם ד"ר הנרי קיסינג'ר, מבכירי המדינאים של המאה ה-20, אשר חוגג היום (שבת) את יום הולדתו ה-100. חוקרים ואנשי אקדמיה רבים רואים בו את אחד ממזכירי המדינה המשפיעים ביותר בעת הזאת, אך קולם של פעילי זכויות אדם ואקטיביסטים, המגנים חלק מפועלו ורואים בו כאחראי לפשעי מלחמה - נשמע גם הוא לאורך השנים.
קיסינג'ר נותר בעל השפעה בממשל האמריקני גם הרבה אחרי שכבר לא היה חלק ממשי ממנו, אך הוא ייזכר במיוחד בזכות כהונתו כיועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ובהמשך כמזכיר המדינה מטעם המפלגה הרפובליקנית, שניהל את מדיניות החוץ האמריקנית בשנות ה-70 הסוערות לפי תפיסת הריאל-פוליטיק, גישה שבין היתר הובילה להתנהלות שנויה במחלוקת של ארצות הברית.
הוא נולד בשם היינץ אלפרד קיסינגר נולד ב-27 במאי 1923 במדינת בוואריה שבגרמניה, למשפחה יהודית מסורתית, בתקופת רפובליקת ויימאר. באוגוסט 1938, כשהיה בן 15, נמלטה משפחתו ללונדון בשל רדיפת המשטר הנאצי, ובהמשך הגיעה לניו יורק. לאחר הגעתו לארצות הברית שינה את שמו להנרי קיסינג'ר.
מהמבטא הגרמני הוא לא הצליח להיפטר לחלוטין, אבל מעטים המהגרים שהשתלבו והשפיעו על החברה האמריקנית יותר ממנו. בשנת 1943 גויס לצבא האמריקני ואז גם קיבל אזרחות אמריקנית. בשל שליטתו בגרמנית, הוא הוצב במחלקת המודיעין, ובשנותיה האחרונות של מלחמת העולם השנייה השתתף במבצעים רבים.
במהלך המלחמה החליט קיסינג'ר לנטוש את לימודי החשבונאות בהם החל לפני כן, ולפנות לעולם האקדמי תוך התמקדות בהיסטוריה פוליטית. בשנת 1950 הוא סיים לימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד, כעבור שנתיים השלים את לימודי התואר השני, ובשנת 1954 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו.
הוא פיתח קריירה אקדמית, אך בתחילת שנות ה-60 החל למלא תפקידים שונים בממשל האמריקני, ושימש בין היתר כיועץ מיוחד בנושאים של מדיניות חוץ לנשיאים ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון. בשנת 1969 מונה על ידי הנשיא הנבחר ריצ'רד ניקסון לתפקיד היועץ לביטחון לאומי.
בשנת 1973 מונה קיסינג'ר, במקביל לתפקידו כיועץ לביטחון לאומי, לתפקיד מזכיר המדינה, והיה היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה בארצות הברית, והראשון שכיהן בשני התפקידים במקביל. שבועיים אחרי שמונה לתפקיד פרצה מלחמת יום הכיפורים, ולאור העובדה שהנשיא ניקסון היה שקוע בפרשת ווטרגייט, ניהל קיסינג'ר את מדיניות החוץ האמריקנית כמעט לבדו.
קיסינג'ר התנגד לבואה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר לוושינגטון במהלך המלחמה, בטענה כי הדבר יתפרש כחולשה מצד ישראל, אך בהתאם לדרישותיה הוא פעל לזירוז הזרמת אספקת תחמושת ומטוסים לישראל. במהלך המלחמה הוא יצא ל"מסע דילוגים" דיפלומטי כדי להביא להפסקת אש, והיה ממנסחי הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ולסוריה. בהמשך הוא יצא למסע דילוגים נוסף בין ישראל למצרים, שבסופו נחתם הסכם הביניים המדינות.
כחלק מתפיסת הריאל-פוליטיק בה נקט, במסגרת תפקידו כיועץ לביטחון לאומי וכמזכיר המדינה בתקופת הנשיאים ניקסון וג'רלד פורד, הוביל קיסינג'ר את תהליך הפרשת היחסים בין הגוש המערבי לגוש המזרחי, וכך למשל פעל למיסוד היחסים הדיפלומטיים עם סין הקומוניסטית ולחתימה על הסכם פריז בשנת 1973, במטרה להביא לסיומה של מלחמת וייטנאם. גישה זו גם הובילה להתנהלות שנויה במחלוקת, כאמור, דוגמת התמיכה שהעניקה ארה"ב לפקיסטן במהלך מלחמת העצמאות של בנגלדש, ברקע רצח העם הבנגלי שבוצע על ידי הממשלה הפקיסטנית ללא כל התערבות אמריקנית.
לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים, בעקבות ניצחונו של ג'ימי קרטר הדמוקרטי בבחירות לנשיאות ב-1976, המשיך קיסינג'ר להשתתף בארגונים שונים שעסקו בהתוויית מדיניות חוץ, ובשנת 1982 הקים את חברת הייעוץ "קיסינג'ר ושות'" העוסקת במכירת שירותי ייעוץ מדיני ודיפלומטי לראשי מדינות וראשי תאגידים רב-לאומיים.
מנהיגים רבים מרחבי העולם בירכו את קיסינג'ר לכבוד יום הולדתו ה-100, וגם נשיא המדינה יצחק הרצוג עשה זאת אמש בחשבון הטוויטר שלו. "מזל טוב לאחד מענקי הדיפלומטיה, ד"ר הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה לשעבר, שיחגוג בסוף השבוע הקרוב את יום הולדתו המאה", כתב הרצוג, "תבונתו העמוקה העשירה אותי מאוד. תרומתו חסרת התקדים להתנעת התהליך המדיני במזרח התיכון ולשלום עולמי תיזכר לדורות. כה לחי".