דו"ח גרמני חושף: הריגול הטורקי הוא הפעיל והמסוכן ביותר בברלין
דו"ח מקיף בן 140 עמודים שפורסם על ידי משרד הפנים של גרמניה, מסמן באופן רשמי את ארגון המודיעין הלאומי של טורקיה (MIT) כאחד מארבעת שירותי הביטחון הזרים הפעילים והמאיימים ביותר הפועלים כיום על אדמת גרמניה, לצד רוסיה, סין ואיראן
ארגון המודיעין הלאומי של טורקיה (MIT) סומן כאחד מארבעת שירותי הביטחון הזרים הפעילים והמיימים ביותר הפועלים כיום על אדמת גרמניה, כך עולה מדו"ח משרד הפנים של הפרלמנט הגרמני, שחלק מפרטיו נחשפו היום (חמישי). לצד הארגון הטורקי גם סין, רוסיה ואיראן ממשיכות לפעול במדינה האירופית.
על פי פרטי הדו"ח שהודלף, הסנאטורית לענייני פנים של ברלין, איריס שפרנגר, סימנה עליית מדרגה דרמטית בטקטיקות המודיעין של אנקרה. לדברי שפרינגר, שירותי הביטחון של טורקיה השתכללו, ומעבר לריגול הקלאסי הם מפעילים כיום פעולות רחבות הכוללות מתקפות סייבר, קמפיינים של דיסאינפורמציה ומעשה חבלה.
ההכרה הרשמית ב-MIT כאיום ייחוס מרכזי לצד מעצמות כמו רוסיה וסין אינה מפתיעה את מי שעוקב אחר מערכת היחסים המתוחה בין ברלין לאנקרה בעשור האחרון. מסמכים רשמיים של הבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) חושפים כי כבר בשנת 2018 דרשו חברי פרלמנט מסיעת השמאל "DIE LINKE" תשובות מהממשלה הפדרלית לגבי היקף הריגול הטורקי, שהחל להאיץ מיד לאחר ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ביולי 2016.
הנתונים הרשמיים של התובע הכללי הפדרלי של גרמניה מאותה תקופה חשפו תמונה מדאיגה: בשנים 2017 ו-2018 לבדן, נפתחו בגרמניה לפחות 16 הליכי חקירה פליליים רשמיים בגין חשד לפעילות סוכנים חשאית עבור שירותי המודיעין הטורקיים. עם זאת, מרבית המידע המודיעיני הרגיש באותן שנים, כולל השאלה האם סוכנים טורקים חדרו למשרד הגרמני להגנת החוקה או האם הם משתמשים באיחוד הטורקי-איסלאמי של המסגדים (DITIB) לצורך גיוס והשפעה, סווג על ידי הממשלה הפדרלית כחסוי תחת סיווג מטעמי טובת המדינה ובטחון המולדת.
תוכנות הריגול ורדיפת אזרחים גרמנים
הדו"ח הנוכחי מדגיש את פוטנציאל האיום המתמשך, אשר בעבר התמקד ברדיפה ישירה של מתנגדי משטר, תומכי ואנשי האופוזיציה הכורדים החיים בגרמניה. במסגרת המאמץ הטורקי לסלק את מתנגדי מפלגת השלטון (AKP) והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, עלו בעבר חשדות כבדים כי ה-MIT עשה שימוש בתוכנת הריגול הסלולרית המתוחכמת "FinSpy", שיוצרה על ידי החברה הגרמנית FinFisher, והוברחה לטורקיה ללא אישורי ייצוא רשמיים.
במקביל לריגול על אדמת גרמניה, אנקרה הפעילה לחץ כבד על מערכות החוק הבינלאומיות. נתונים חסויים שנחשפו בעבר הראו כי במערכת אינטרפול נרשמו קרוב ל-600 צווי מעצר בינלאומיים פעילים שהוצאו על ידי טורקיה, לצד מאות בקשות שנתיות לעזרה משפטית שהופנו למשרד המשפטים הפדרלי בברלין, חלקן הגדול בעלות מניעים פוליטיים מובהקים של רדיפת מתנגדי משטר עם זיקה פוליטית לעבירות טרור לכאורה.
הלחץ הטורקי תורגם גם לפגיעה ישירה באזרחים גרמנים: עשרות אזרחים גרמנים (בהם בעלי אזרחות כפולה) נעצרו לאורך השנים בביקוריהם בטורקיה או שסורבה כניסתם למדינה, ומעל 35 אזרחים גרמנים עוכבו בתוך טורקיה תחת צווי עיכוב יציאה בשל האשמות פוליטיות.
המערכה נגד ה-PKK
החלק המורכב ביותר בדו"ח הנוכחי, המהווה את אחד ממנועי הפעילות המרכזיים של המודיעין הטורקי בגרמניה, נוגע לרשת המקומית של ה-PKK (מפלגת הפועלים של כורדיסטן), המוגדרת כארגון טרור הן בטורקיה והן בגרמניה.
על פי ממצאי הדו"ח, רשת ה-PKK מחזיקה בכ-1,100 תומכים פעילים בתוך הבירה ברלין לבדה. למרות שהארגון הצהיר פומבית על סיום המאבק המזוין ופירוק המבנה הארגוני שלו כחלק מתהליך שלום לפני כשנה, הרשויות בגרמניה נותרו סקפטיות. בדו"ח מצוין במפורש כי לא נצפו כל אינדיקציות בשטח לכך שתומכי הארגון בברלין אכן התרחקו מפעילות טרור, ועבור המודיעין הגרמני עדיין לא ברור האם פעילי הרשת המקומית יאמצו את תהליך השלום.
נוכחות זו של פעילי PKK על אדמת גרמניה משמשת מזה שנים כתירוץ המרכזי של אנקרה להצדקת פעילות הריגול האגרסיבית שלה בברלין. אולם, כפי שעולה מהנתונים הנוכחיים של סוכנויות ביטחון הפנים, הפעילות הטורקית חרגה מזמן מהגנה לגיטימית, והפכה לאיום סייבר וחבלה ממשי על הריבונות הביטחונית של גרמניה.