קעקועים בדמותה וסרט הוליוודי: השופטת בת ה-86 שהפכה לאייקון
רות ביידר גינסבורג, שהייתה חוד החנית במאבק למען זכויות נשים וזכויות אזרח, הפכה לכוכבת בקרב אזרחי ארה"ב המתנגדים למדיניותו של טראמפ ומנגד לשנואת נפשם של תומכיו
בגיל 86, שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, היא אייקון אמריקני ודמות להערצה ולחיקוי. ראשי התיבות של שמה, RBG, מתנוססים על חולצות, מזכרות ואפילו קעקועים. באחד האיורים הפופולריים היא מוצגת כוונדר-וומן, וברשת, יש לה מעריצים רבים.
בשנה האחרונה, RBG היא מרכזם של שני סרטים מצליחים במיוחד. סרט תיעודי על חייה ופועלה וסרט הוליוודי, שמתאר את תחילת המאבק שלה למען זכויות הנשים בארה״ב.
גינסבורג גדלה בברוקלין ניו יורק. בת למהגרים יהודים. תמיד הצטיינה בלימודים, ופילסה את דרכה לאוניברסיטת הרווארד, שם לא התייחסו ברצינות לנשים שמבקשות ללמוד מקצוע גברי כמשפטים. בהרווארד גם פגשה את מי שיהיה בעלה, ויילחם יחד עמה על זכויות הנשים, מרטי גינסבורג.
בארה״ב של שנות החמישים והשישים, מקומה של האישה היה בבית. הגבר נחשב למפרנס, והאישה למי שמטפלת בילדים. מקצועות שלמים היו חסומים בפני נשים, אפליית השכר היתה מובנית ומאות חוקים הבטיחו, שנשים יופלו לרעה, לעומת גברים.
גינסבורג חשה זאת על בשרה, כשניסתה למצוא עבודה אחרי שסיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים. היא ביקשה ליישם את הרפורמה שהושגה, אחרי מאבק עקוב מדם, על זכויותיהם של השחורים בארה״ב.
במסגרת האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, עירערה לבתי המשפט הפדרליים על אפלייתם של נשים וגברים, רק בשל מינם ונטלה חלק בתביעה החשובה מכל, על זכותה של האישה על גופה - לבצע הפלה, במשפט המפורסם של רו נגד ווייד.
ב-1980, מינה אותה הנשיא ג׳ימי קרטר, לאישה הראשונה שתשמש שופטת בבית המשפט לערעורים בוושינגטון, ערכאה אחת מתחת לבית המשפט העליון, וב-1993, מינה אותה ביל קלינטון, לבית המשפט העליון.
בעליון, היתה גינסבורג מי שהובילה את הפסיקה שהפסיקה את האפליה נגד נשים, שנמשכה תשעים שנים באקדמיה הצבאית בוירג׳יניה, ובכל יום מאז שמונתה לעליון היא נאבקת למען זכויות האדם בכלל וזכויות הנשים בפרט.
בשנים האחרונות, כשבית המשפט העליון הלך מאוד ימינה, עם מינויים של שופטים שמרנים על ידי הנשיאים ג׳ורג בוש הבן וטראמפ, גינסבורג הפכה לקול הליברלי הצלול והברור של בית המשפט, כשלרוב היא מוצאת עצמה בדעת המיעוט. לכן, היא הפכה למושא העוינות של הימין האמריקני השמרני.
לפני הבחירות האחרונות, עשתה מעשה שנוי במחלוקת, כשלא הסתירה את סלידתה מדונלד טראמפ. טראמפ תבע אז כי תעזוב את בית המשפט העליון כיוון שלדבריו איבדה את צלילות דעתה.
עכשיו היא נזהרת. היא לא מתייחסת לטראמפ בשמו, אבל לא מסתירה את דעתה, על הכיוון שבו צועדת ארה״ב, ולעומת ההקלטה המפורסמת של טראמפ לפני הבחירות על יחסו לנשים, היא שואבת עידוד ממצעדי הנשים בארה״ב ומתנועת ״מי-טו״, כשהיא בעצמה נזכרת בפעם שבה הוטרדה מינית.
מתנגדיה מייחלים לפרישתה, שתאפשר לנשיא טראמפ למנות עוד שופט שמרן ולקבע לשנות דור את בית המשפט העליון כגוף שמרני.
כל בעיה בריאותית שלה, אחרי שכבר התמודדה פעמים בהצלחה עם מחלת הסרטן, הופכת בארה"ב לסיפור חדשותי מרכזי. מנגד, אוהדיה, מתפללים שתחזיק מעמד, לפחות עד לסיום כהונתו של דונאלד טראמפ, כדי שיהיה מי שימשיך להגן על מיעוטים ועל נשים מפני אפליה.