מסע מיוחד אל הר הסיגד עם הישראלים ששבו לכפר הקטן באתיופיה

קבוצת ישראלים יצאו לטיול שורשים ונחשפו לסיפורים ולשאלות שעולות על השתלבות בני הקהילה בישראל. ההנחה לרוב היא, שישראל הצילה את האתיופים במבצעים מיוחדים, אך האמת מורכבת יותר

זמן צפייה: 05:50

כשמספרים את סיפור עליית יהודי אתיופיה, מיד מתמלאים בגאווה בעוצמתה המוסרית של מדינת ישראל, בתעוזת הצבא, ביפי הבלורית והתואר שהצילו את אחינו האובדים מאפריקה הנחשלת, אבל זה מתעלם מהאמת המורכבת, הקשה והצורבת של הסיפור. קבוצת ישראלים יצאו בתחילת החודש למסע שורשים להר הסיגד ונחשפו לסיפורים ולשאלות שעולות על השתלבות בני הקהילה בישראל.

אבא של יוני ראובן , מורה ב"אורט", יצר קשר עם ארגון יהודי שלחץ על מדינת ישראל להעלות את יהודי אתיופיה אחרת הוא יפיץ שזו מדינה גזענית שלא רוצה שחורים. הוא העלה יהודים מכאן תוך שהוא מכריח את הממסד הישראלי להצטרף אליו, ולא להיפך. ראובן סיפר כי סיפור עליית אתיופיה הוא "כמו 'משחקי הכס', עם מלא גיבורים".

לכתבות נוספות בחדשות 13:

"שר האבידות": הרב החרדי המסתורי שעוזר למצוא חפצים אבודים

"כואב לי מה שעושים לו": קולות המפגינים בהפגנת התמיכה בנתניהו

נקבע מותו של הגבר שהצית עצמו בבית משפט בב"ש

בית בכפר קטן באתיופיה
בית בכפר קטן באתיופיה | צילום: חדשות 13

למעשה, מי שיזם את העלייה אלה יהודי אתיופיה עצמם ברגל לבד, בסבל והקרבה. ישראל הצטרפה למאמץ מאוחר מאוד. רוב העולים לא עזבו בגלל רדיפה או לחץ או רעב. חוויות הילדות שלהם מספרת סיפור אחר, משפחתי, שלם ומאושר. בלייניש זביידה, לשעבר שגרירת ישראל באתיופיה, סיפרה על הילדות שלה בבקתת הבוץ שבה גדלה: "בבית שלי התחנכתי לכבד את הוריי ולהיות בן אדם".

החוויה של אפריקה מבלבלת מאוד את הישראלים שיצאו אליו, כי זה מסע שורשים לא רק ליהודים יוצאי אתיופיה, אלא ליהדות עצמה בלי כיפה וציצית ושטריימל. כאן השתמרה יהדות גולמית שישראל עדיין מתקשה לעכל. חג הסיגד לא מקדש הר אחד, מקום אחד, אלא כל הר, העיקר שתהיה התכנסות ותפילה והתרוממות רוח. הרב שלום שרון, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת סיפר על התחושה לעלות על ההר: "זו זכות גדולה מאוד להיות פה, זה באמת נס".