דניאל אלסברג, מדליף מסמכי הפנטגון, מת בגיל 92

אלסברג, קצין וחוקר יהודי, הוגדר בעבר על-ידי הנרי קיסינג'ר כ"איש הכי מסוכן בארצות הברית". הוא התפרסם בתור מדליף "מסמכי הפנטגון", שהראו איך נשיאים אמריקנים העמיקו את המעורבות במלחמה בווייטנאם בניגוד לסמכותם. לפנות בוקר הוא הלך לעולמו בגיל 92. זה האיש מאחורי הפרשה שהסעירה את העולם

זמן צפייה: 02:40

דניאל אלסברג, חושף השחיתויות והקצין האמריקני שהדליף את "מסמכי הפנטגון" ב-1971, הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 92. המסמכים שאותם הדליף ל"ניו יורק טיימס" חשפו את התכנון להגדלת היקף המעורבות של ארה"ב במלחמת וייטנאם, וכן הראו כיצד נשיאים אמריקנים התערבו בה בניגוד לסמכותם.

אלסברג, שזכה לכינוי "האדם המסוכן ביותר באמריקה" על-ידי הנרי קיסינג'ר, התנגד למלחמת וייטנאם עוד בתחילה, בשנות ה-60, אז ייעץ לבית הלבן בנוגע לאסטרטגיה גרעינית. בתקופת עבודתו למד פרטים סודיים על המלחמה, שהכבידו על מצפונו. הוא סבר שאם הציבור הרחב היה יודע מה שהוא יודע, היה מפעיל לחץ על הממשלה לסיים את המלחמה, וזו הסיבה שהחליט לפרסם את המסמכים.

דניאל אלסברג
דניאל אלסברג בכנס של חושפי שחיתויות בלונדון | צילום: רויטרס

ואכן, כפי שטען העורך הראשי לשעבר של ה"גרדיאן", אלן רוסברידג'ר, בריאיון ל-BBC, "התערבותו שינתה את דעת הקהל על מלחמת וייטנאם מהקצה עד הקצה". הוא הוסיף כי "אלסברג היה ה'סבא' של חושפי השחיתויות. דמויות עכשוויות כמו ג'וליאן אסאנג' ואדוארד סנודן עוצבו בדמותו".

אלסברג, כאמור, הדליף את המסמכים ל"ניו יורק טיימס", וממשל ניקסון ניסה לבלום את זאת במאבק משפטי. פקידי הממשל ניסו למסגר את אלסברג ואת כתבי "ניו יורק טיימס" כעוסקים בפעולת ריגול המסכנת את הביטחון הלאומי של ארה"ב. בסופו של דבר, ההאשמות נגד אלסברג והעיתון נדחו והמסמכים אושרו לפרסום - בניצחון מוחץ לחופש הביטוי והעיתונות.

דניאל אלסברג
דניאל אלסברג בכנס של חושפי שחיתויות בלונדון | צילום: רויטרס

במרוצת השנים אלסברג הרבה לבקר את ההתערבות הממשלתית הצבאית של ארה"ב בנעשה בארצות אחרות. בעקבות מותו, משפחתו מסרה כי "דניאל היה רודף צדק, פטריוט, פעיל אנטי-מלחמתי, בעל אהוב, אבא, סבא וסבא-רבא, חבר יקר לרבים והשראה לאינספור נוספים".

במייל שנכתב בחודש מרץ השנה והגיע לעיתון "וושינגטון פוסט", כתב אלסברג: "כשהעתקתי את מסמכי הפנטגון ב-1969, היו לי את כל הסיבות לחשוב שאבלה את שארית חיי מאחורי סורג ובריח. זה היה גורל שהייתי מקבל על עצמי בשמחה, אם המשמעות הייתה לזרז את סופה של מלחמת וייטנאם".