יותר מ-3,600 נספו, מרוץ נגד הזמן למצוא ניצולים: "שעות קריטיות"
טורקיה וסוריה חוששות מאסון הומניטרי בקנה מידה היסטורי. אלפים נהרגו ברעידות האדמה - והמספר צפוי להאמיר: "זקוקים לסיוע מיידי". 45 מדינות כבר התגייסו. ישראל תקים בית חולים שדה בטורקיה. ארגון הבריאות העולמי מעריך: "כ-20 אלף בני אדם נספו"
איתני הטבע סיפקו לאנושות ביממה האחרונה תזכורת כואבת לעוצמתם ולממדי ההרס הקטלני שהם יכולים לזרוע ברגע: טורקיה וסוריה נאנקות תחת אסון רעידת האדמה שעד כה כבר גבה יותר מ-3,600 קורבנות. במהלך פעולות החילוץ קרסו אלפי בניינים בשידור חי לעיני המצלמות. משלחות הסיוע של ישראל כבר עושות את דרכן לטורקיה. הנשיא יצחק הרצוג שוחח עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהכריז על שבעה ימי אבל, ובאופן חריג ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר סיוע הומניטרי גם לסוריה – בעקבות בקשה ישירה שהגיעה מהקרמלין. השלטונות בטורקיה: "השעות הקרובות קריטיות, זקוקים לסיוע מיידי".
בינתיים, על טורקיה ירד לילה עצוב - וצוותי החילוץ פועלים בקור המקפיא ובחושך כדי למצוא ניצולים. ככל שנוקפות השעות, פוחתים והולכים הסיכויים למצוא שורדים בין ההריסות. בתוך כך, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כ-20 אלף בני אדם נהרגו.
במקביל לאסון הרעש, טורקיה גם נמצאת במוקד הסופה "ברברה", והטמפרטורות בדרום המדינה - ובעיקר במוקד הרעש בעיר גזיאנטפ, שהוא אתר ההריסות המרכזי - נעות סביב אפס מעלות. בינתיים, מבצע החילוץ נמשך כל העת והחשש הגדול הוא שגם האלפים הרבים - חלקם אולי פצועים קשה - עלולים למות מקור ולא ישרדו את הלילה. השלטונות הטורקיים פנו למדינות העולם בבקשה לסיוע, ועד כה התגייסו 45 מדינות - בהן כאמור ישראל - לעזור. עם זאת, בירושלים מתמודדים כעת עם האתגר של מתן העזרה לאלפי הנפגעים בצד הסורי של הגבול.
כמו כן, שר הביטחון יואב גלנט קיים הערב הערכת מצב עם הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ומנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר בנוגע לסיוע לטורקיה בעקבות רעידות האדמה שפקדו את המדינה ביממה האחרונה - ואישר העברת בית חולים שדה של צה"ל, שיעניק טיפול לפצועים באזור האסון. "הקמת בית החולים תעשה למול צורכי הממשל הטורקי", נמסר. אבטחת בית החולים תתוגבר על-ידי כוחות שייצאו במשלחת הישראלית וכן על-ידי סיוע טורקי.
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2302061317' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_3f02nya5' duration='']
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2302061318' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_0yw2xhi2' duration='']
הרעש הראשון הורגש בלילה (בין ראשון לשני) קצת אחרי 03:00 בדרום טורקיה, בעוצמה של 7.8 דרגות. זו הייתה אחת מרעידות האדמה החזקות שידע העולם ב-100 השנים האחרונות. כעבור שעות אחדות, בצהריים, הורגש הרעש השני כמעט באותו מקום - הפעם בעוצמה של 7.7 דרגות.
מבנים יקרסו, אין חלופות לתשתיות: ישראל לא ערוכה לרעידה חזקה
שתי הרעידות האלה הורגשו היטב גם בישראל, והעלו לכותרות שוב את השאלה: האם ישראל ערוכה לרעש חזק שיפקוד אותה? זו לא שאלה של "אם", אלא רק "מתי" ו"היכן" בדיוק - ובכל זאת: ישראל עושה מעט מדי כדי למנוע אסון כבד כשתהיה גם כאן רעידת אדמה חזקה מאוד. ההכנות "נמרחות" כבר עשורים – וישראל לא ערוכה.
כך למשל, מבין כ-610 אלף דירות קיימות שהוקמו ברחבי הארץ לפני שנת 1980, רק 7% - כ-41 אלף – קיבלו עד היום היתר לשיפוץ שיבצר את היסודות, ומביניהן מוגנו בפועל שני אחוזים בלבד. כל היתר עלולות פשוט לקרוס על יושביהן.
אך מה עושות הרשויות כדי למנוע אסון ודאי שכזה? מתברר שלא הרבה: 9 מכל 10 רשויות מקומיות לא מסייעות לתושבים בהלוואות לחיזוק הבניינים, למשרדי הרווחה והשיכון אין תוכניות לפינוי אוכלוסייה במקרה של רעידה עוצמתית וחוץ מביטוחים לא הוקמה שום קרן לכיסוי הנזקים האדירים שצפויים להיגרם לרכוש פרטי.
ומה באשר לילדים? מבין 1,600 בתי ספר ישנים, רק 470 נמצאים ב"שלבים שונים של טיפול" במפגע. כלומר, בכ-70% ממוסדות החינוך המסוכנים אפילו לא התחילו את התהליך למניעת הקטסטרופה שבדרך - ועדיין לא דיברנו על התשתיות: כרגע אין חלופה לצינור הגז היחיד שמתחבר לחברת החשמל, כך שאם הוא ייפגע – נשב כולנו בחושך.
בנוסף, אין נמל תעופה חלופי לבן גוריון אם הוא ייצא משימוש, וטרם נקבע אפילו מיקום לְתאי שירותים כימיים למקרה שמערכת הביוב תושבת. כך, מה שנראה כמו מדינה מערבית ומתקדמת בשגרה, עלול להתברר כמחדל הלאומי הראשון במעלה של כל ממשלות ישראל.
אל"מ במיל' אלון גלרט, מסביר בפיקוד העורף, אמר לחדשות 13 כי "אם תהיה בישראל רעידה מסוכנת – תופעל מערכת התרעה ייחודית". לגבי הרעידה שהורגשה בלילה הוא אמר כי "היא לא הייתה בעוצמה שחייבה את הפעלת המערכת". לדבריו, האזעקה שאמורה להתריע על הרעש מתחילה בצליל עולה ויורד ולאחר מכן נשמעות המילים "רעידות אדמה".
"אם נמצאים בבית בקומת קרקע ויכולים לצאת החוצה – עדיף להיות בחוץ", אמר אל"מ במיל' גלרט. "הסכנה היא מהתפרקות של חפצים ונפילה. אם אנחנו בקומה גבוהה ולא יכולים לרדת – נכנסים למרחב המוגן או נכנסים לחדר המדרגות או יורדים למטה. בממ"ד – להשאיר את הדלת והחלון פתוחים; ברכב – לעצור בצד, להישאר בתוך הרכב ולא מתחת לגשר או עמודי חשמל. מומלץ לקבע ארונות וחפצים כבדים לקיר וכדאי לאגור מים".
ההנחיות המלאות והמפורטות נמצאות באתר "פורטל החירום הלאומי".