מריאליטי - לבית הלבן: כשטראמפ הדהים את ארה"ב • מסכמים עשור
חרף הסקנדלים שאפפו את הקמפיין וחוסר התמיכה מבית, הצליח דונלד טראמפ להיבחר לנשיאות בנובמבר 2016. מאז הוא מנסה לעמוד בהבטחות למצביעיו, לשרוד הליך הדחה בקונגרס - ולהתכונן לבחירות 2020
בניגוד לכל התחזיות, ההשערות וההערכות נבחר דונלד טראמפ בשנת 2016 לנשיאה ה-45 של המעצמה החזקה בעולם. מי שהחל את דרכו כאיל נדל"ן, הפך לכוכב ריאליטי ועמד במרכזן של פרשיות שנויות במחלוקת עוד לפני שנבחר לנשיאות – הצליח לפלס את דרכו לבית הלבן.
לרגל סיכום העשור חזרנו לרגע שהדהים את ארצות הברית ואת העולם הכולו. בעזרת שלושה מומחים לפוליטיקה אמריקנית בחנו את המהלכים שהובילו לבחירתו, ניסינו להבין אם הוא מצליח ליישם את המדיניות שלשמה הוא נבחר, ומה הוא מתכנן לקראת קמפיין הבחירות ב-2020.
לכתבות נוספות בפרויקט מסכמים עשור
סגנון שנוי מחלוקת והתנגדות מבית: הדרך של טראמפ לבית הלבן
ביוני 2015 הודיע טראמפ על התמודדותו בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 מטעם המפלגה הרפובליקנית. כבר בערב ההכרזה ניתן היה לראות כי טראמפ אינו נמנה עם המועמדים שארה"ב התרגלה לראות. בנאום הפתיחה שלו, טראמפ קיבע את סיסמת הבחירות המפורסמת “Make America Great Again”, דיבר על חומה שיבנה בגבול עם מקסיקו במימון השכנה מדרום ותקף את המהגרים, שלדבריו, "מביאים רק סמים, פשע ואונס".
על אף שזכה ללא מעט תומכים, רוב חברי המפלגה הרפובליקנית הסתייגו ממועמדות טראמפ, וחששו כי סגנונו יקשה על המפלגה לנצח בבחירות. טראמפ מצידו, לא פחד לצאת נגד יריביו למפלגה ולהכפיש אותם בחריפות. על טד קרוז אמר כי אביו מעורב ברצח הנשיא המנוח ג'ון קנדי, ועל הסנאטור לשעבר, ג'ון מקיין, אמר כי הוא אינו גיבור מלחמה, בשל נפילתו בשבי בוויאטנם. "אני מעדיף אנשים שלא נתפסו", העליב הנשיא לעתיד. לבסוף, קרוז הבליג על הטחת העלבונות והצטרף לקמפיין לאחר שפרש מהמרוץ, ואילו מקיין הנחה את משפחתו שלא להזמין את טראמפ ללווייתו, בטרם מת בשנה שעברה מסרטן.
ההתבטאויות של טראמפ וסגנונו השנוי במחלוקת תרמו לקמפיין. בכל שלבי ההתמודדות טראמפ נהנה מהובלה מתמדת בסקרים ובהיקף הסיקור התקשורתי. בסופו של דבר, טראמפ גבר על יריביו ונבחר למועמד הרפובליקני לנשיאות, כשמה שהפריד בינו לבין הבית הלבן הייתה המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון.
התמודדותו של טראמפ הייתה יוצאת דופן בשל ההתקפות רבות שספג מהתקשורת ומיריביו ובשל תגובותיו החריפות להתקפות אלה. לבסוף, בבחירות לנשיאות, שנערכו ב-8 בנובמבר 2016, קיבל טראמפ שלושה מיליון קולות פחות מיריבתו, אך ניצח ב-30 מדינות שהעניקו לו 304 מתוך 538 אלקטורים, במה שהוביל לבחירתו. לאורך כל מסע הבחירות הובילה קלינטון בסקרים, ועל כן ניצחונו של טראמפ התקבל בקרב התקשורת והציבור כהפתעה. מה גם שטראמפ הוא הנשיא הראשון שנבחר ללא ניסיון פוליטי או צבאי.
כאמור, בחירתו של טראמפ הדהימה רבים, אך היא לא הפתיעה את כולם. "בחירתו ביטאה בעיקר דברים שהיו בארה"ב מתחת לפני השטח הרבה מאוד שנים", מסבירה ד"ר מיה קורנברג, מרצה למדעי המדינה ב"אמריקן יוניברסיטי" בוושינגטון. "טראמפ נתן ביטוי והצליח להשתמש בכעס על רקע מגדרי וגזעי של גברים לבנים ממעמד הביניים הנמוך. הוא השתמש ברטוריקה שלו, כדי לקבל את התמיכה שלהם".
מנגד, רוני רגב, ד"ר להיסטוריה אמריקנית שמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת כי בחירתו של טראמפ היא אכן "סוג של הפתעה", ומסבירה: "המצב הכלכלי היה בשיפור ונתוני אבטלה היו בירידה מתמדת. המפלגה הרפובליקנית נראתה בבלאגן. הוא היה נראה כמו מועמד שוליים הזוי שלא יגיע לשום דבר". לדבריה, "בדרך כלל אפשר לנבא מי ייבחר באמצעות מדדים של המצב הכלכלי ושביעות הרצון מהנשיא הקודם. המצב הכלכלי היה טוב ובסך הכול היו מרוצים מאובמה, אז כאן המדדים כשלו".
"הוא הביא את הריאליטי לפוליטיקה": הסקנדלים של טראמפ בדרך לבית הלבן
כאמור, הקמפיין של טראמפ אפף סקנדלים, אך הזכור ביותר היה פרסום הקלטה שלו מאחורי הקלעים בתוכנית אירוח הוליוודית, אז אמר למנחה כי הוא נוהג "להתנפל על נשים בנשיקות", ואף לתפוס אותן באיבר מינן. "אני לא מחכה לאישור, וכשאתה כוכב הן נותנות לך לעשות את זה – אתה יכול לעשות כל דבר אם אתה רוצה".
פרופ' איל נוה, חוקר היסטוריה אמריקנית מאוניברסיטת תל אביב, הסביר כי טראמפ נבנה מהסקנדלים שסבבו אותו. לטענתו, "הוא פנה לסוג מסוים של אנשים שאמרו לעצמם 'הוא גבר ועושה מה שאני חולם לעשות'". על פי ד"ר קורנברג, הקמפיין של טראמפ התבסס על אותם סקנדלים ועל "פוליטיקה של פחד", שתמיד הציבו אותו במרכז ובאור הזרקורים. "בכל יום היה סקנדל חדש וככה שכחו מהסקנדל הקודם", אמרה.
בעקבות השתתפות טראמפ בתוכניות ריאליטי לפני כניסתו לפוליטיקה, טען פרופ' נוה כי "הוא הביא את הריאליטי לפוליטיקה". עוד לפני בחירתו נמאס לעם האמריקני משתי המפלגות שאמורות לייצג את הדעות במדינה. לכן, הנשיא לעתיד ביסס את עצמו כאנטי-ממסדי – "אאוטסיידור". לדבריו, "מכיוון שהממסד פגע בתומכים שלו במשך 30 שנה, היו להם סיבות טובות להאמין בו". נוה הוסיף כי "טראמפ הוא אישיות פופוליסטית ופופולרית שנותנת בידור להמון בעולם שהכול בו מותר, והוא ניצל את זה".
"בכל תחום הוא נתקל בחסמים": האם טראמפ מצליח ליישם את המדיניות שהבטיח?
בקמפיין הבחירות הבטיח טראמפ כי יפרק את כל מה שקודמו בתפקיד, ברק אובמה, בנה בשמונה שנות כהונתו. בין היתר את ה"אובמה קר", התוכנית שנועדה להסדיר את מתן שירותי הבריאות לתושבי ארה"ב. הרפורמה סייעה להעניק ביטוחי בריאות לאוכלוסיות מעוטות יכולת, שבהן נמנו רבים מבוחרי טראמפ, שהצביעו "מתוך רגשות הבטן" ונגד האינטרס הכלכלי שלהם. בית הנבחרים האמריקני הצביע בעד ביטול החוק, ובמקומו אישר תוכנית חדשה שגיבש הנשיא טראמפ. עם זאת, תוכנית זו לא אושרה בסנאט והרפורמה שהעביר אובמה נשארה בתוקף.
כאמור, טראמפ התנגד להגירה בלתי חוקית, במיוחד מגבול מקסיקו, וכדי למנוע את החדירה התחייב לבנות חומה לאורך הגבול הדרומי. לטענת ד"ר קורנברג, התסכול של מצביעיו התבטא ברצון לבנות את החומה. עם זאת, "כל מומחה יגיד לך שזה לא יעזור להפחית את כמות המהגרים, אבל זה משהו מאוד פיזי שעוזר להרגיש ש'אמריקה שלנו'".
חשוב לציין כי טראמפ הצליח להוריד מסים ולמנות שופטים רפובליקנים לסנאט - דברים שהוא אכן הבטיח לעשות, אך לדבריה של ד"ר רגב, "בכל תחום אחר הוא נתקל בחסמים. למרות שהוא קנה לעצמו מעריצים. הסגנון שלו מעמיד על הרגליים האחוריות את כל הגופים שמתנגדים לו – כולם בעירנות מאוד גבוהה".
כמו כן, אם בוחנים את מדיניות החוץ של טראמפ ניתן לראות כי היא אינה קבועה, מחד בקמפיין הבחירות ב-2016 הוא הצהיר כי "ארצות הברית לא תהיה השוטר של עולם", ומאידך המעצמה נשארה מעורבת בסוגיות של המפרץ הפרסי, קוריאה הצפונית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה בסוריה.
היחסים עם קוריאה הצפונית הם דוגמא מצוינת לחוסר היציבות במדיניות החוץ של הנשיא האמריקני. בתחילת דרכו בבית הלבן, טראמפ נהג להתנגח רבות עם מנהיגה העליון של קוריאה הצפונית, קים ז'ונג און, במיוחד בציוצים שכתב בטוויטר. עם זאת, לאחר מפגש פסגה בין השניים, טראמפ נמנע מלגנות את הרודן גם כאשר מדינתו איימה על שכנתה, קוריאה הדרומית, באמצעות ירי טילים לעבר ים יפן.
"מבחינה סמלית טראמפ טוב לישראל"
על אף מה שמקובל לחשוב, גם בנושא הישראלי טראמפ לא הביע דעה נחרצת באופן קבוע. במערכת הבחירות ב-2016 השתמע מדבריו כי ייגש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה נייטרלית ולא מוטה, אך חזר בו לאחר ביקורת שנמתחה עליו אפילו מצידה של יריבתו קלינטון, ואמר כי יתמוך בישראל באופן בלתי מסויג.
בהמשך הכריז טראמפ כי בכל הסכם בנוגע לישראל יש להכיר בה כמדינת העם היהודי. לאחר מכן, התחייב שיעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, שאותה הגדיר "בירת הנצח של העם היהודי", הבטחה שקוימה במאי 2018, וכמובן הכיר ברמת הגולן כשטח בעל ריבונות ישראלית.
עם זאת, "העברת השגרירות לירושלים ומהלכים אחרים שלו נובעים מזה שחלק ניכר מהמצביעים הנאמנים לו הם נוצרים אוונגליסטים והוא מנסה לרצות אותם במהלכים שנראים פרו-ישראליים", הסבירה ד"ר קורנברג. "הוא עושה את זה למען המצביעים שלו יותר מתוך מחשבה לתרום לישראל". לטענתה, ההכרה בגולן הייתה כדי לתת דחיפה אחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הבחירות באפריל, "וניתן היה לראות זאת בקמפיין של נתניהו".
קורנברג אף הסבירה כי טראמפ כנשיא עלול לבסוף לפגוע בישראל. לטענתה, ישראל תלויה מאוד בכסף ובתמיכה שהיא מקבלת מארצות הברית. מעבר לכך, לפי סקרים אחרונים שנעשו במדינה, הדור של היהודים הצעירים שחיים בארה"ב מרגישים מרוחקים יותר מישראל ו-70% מהם תומכים במפלגה הדמוקרטית.
"אם מסתכלים לטווח הארוך התמיכה של הצעירים בישראל עלולה לפחות. זה יתבטא בהרבה צורות, אבל בטוח שזה יקשה על ישראל", המשיכה קורנברג. "גם המפלגה הדמוקרטית, שתמיד הייתה מאוחדת סביב הנושא הישראלי, פתאום יש פיצול. פעם ראשונה שאנחנו שומעים הרבה יותר התבטאויות נגד התנחלויות ונתניהו – אמירות שלחבר במפלגה הדמוקרטית לא הייתה לגיטימציה להגיד לפני עשור".
פרופ' נוה אף חיזק את דבריה וטען כי התמיכה של הנשיא האמריקני בישראל "זו הצגה אחת גדולה". לפי נוה, טראמפ "מדבר על שינויים שלא עושים שום דבר ורק ממשיכים את הקיפאון. זו פוליטיקה של סמלים. מבחינה סמלית הוא טוב לישראל, אבל לא מבחינה מעשית". לדבריו, "לממשלת ישראל הוא הרבה יותר נחמד מאשר אובמה, שניסה להסדיר סוגיות מהותיות שצריך לטפל בהן. טראמפ לא עוסק בסוגיות מהותיות ומבחינת ממשלת ישראל זה מאוד טוב, כי היא מנסה לא לדון בהן".
לקראת קמפיין 2020: מה מתכנן טראמפ?
בשלהי 2019 נפתח נגד טראמפ הליך הדחה בקונגרס, לאחר שנטען כי שידל את ראש ממשלת אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לפתוח בחקירה נגד המועמד המוביל לנשיאות בפריימריז הדמוקרטיים, ג'ו ביידן. מוקדם יותר השבוע הצביע בית הנבחרים האמריקני בעד הליך ההדחה, במה שהפך את טראמפ לנשיא השלישי ש"זוכה" לכבוד הזה. עם זאת, טראמפ יישפט בסנאט, שם יש לו רוב רפובליקני, מה שצפוי לסתום את הגולל על הליך ההדחה.
ד"ר קורנברג סבורה כי "הרבה ממה שיקרה בקמפיין הבחירות בשנת 2020 יושפע מהליך ההדחה - אין מצב שזה לא יחליש אותו". עם זאת, טראמפ כבר הכריז כי הוא ירוץ לנשיאות, וכעת נשאלת השאלה כיצד יראה הקמפיין שלו, ואם הוא יהיה דומה לזה שהביא אותו לבית הלבן ב-2016. "אנחנו רואים שהוא מתעסק באותם תחומים, אנחנו שומעים אותו מדבר על הגירה, מדבר בצורה לאומנית, על כלכלה, על תכונות גזעיות כלפי מהגרים, ועל כך ש'אמריקה שייכת לאדם הלבן'", הסבירה קורנברג.
בסופו של דבר, אחד הדברים המרכזיים שישפיעו על קמפיין הבחירות הבא של טראמפ הוא זהות יריבו מהמפלגה הדמוקרטית, כאשר ג'ו ביידן נחשב איום גדול יותר, שכן יש לו השפעה משמעותית יותר במחוזות הרפובליקנים. האם טראמפ יצטרך לשנות את מנהגיו או שמא מה שעבד לו בעבר יעזור לו גם בפעם הזו?