מאה שנים לאחר שנכחד: מדענים מתכננים "להחיות" נמר טזמני
בעל החיים שנקרא גם "תילצין" עשוי יום אחד לחזור לשיחים באוסטרליה, בזכות מחקר פורץ דרך של חוקרים באוניברסיטת מלבורן. המחקר ייעשה בשימוש בהנדסה גנטית ושימוש ברחם מלאכותי, והחוקרים מקווים כי "הטכנולוגיה מציעה הזדמנות לתקן את אובדן המינים"
כמעט 100 שנים לאחר הכחדתו, הנמר הטזמני עשוי לשוב לחיינו - כך פורסם הלילה (רביעי) ברשת CNN האמריקנית. מתברר כי מדענים באוסטרליה מעוניינים "להחזיר לחיים" את חיית הכיס הטורפת בעלת הפסים, הידועה באופן רשמי בשם "תילצין", אשר נהגה להסתובב בשיחים באוסטרליה.
הפרויקט השאפתני יביא להתקדמות משמעותית של עולם הגנטיקה, באמצעות אחזור של DNA עתיק לצד רבייה מלאכותית, שעשויה להשיב את החיה. "אנו עומדים על כך שבראש ובראשונה נגן על המגוון הביולוגי הקיים מפני הכחדות נוספות, אך למרבה הצער איננו רואים האטה באובדן מינים", אמר אנדרו פאסק, פרופסור במעבדת המחקר לשיקום גנטי, אשר מובילה את היוזמה באוניברסיטת מלבורן. "הטכנולוגיה מציעה הזדמנות לתקן את המצב הנוכחי, וליישמה בנסיבות חריגות שבהן איבדנו מינים שהיוו אבן פינה חשובה", הוסיף.
התילצין נעלם לפני כ-2,000 שנה כמעט מכל מקום, מלבד האי האוסטרלי טסמניה. בתור טורף שהוא חיית כיס, היחידי שחי בתקופה המודרנית, הוא שיחק תפקיד מפתח במערכת האקולוגית, אבל זה גם מה שהפך אותו ללא פופולרי בקרב בני אדם.
We have released 21-second newsreel clip featuring the last known images of the extinct Thylacine, filmed in 1935, has been digitised in 4K and released.
Be sure to check out the footage of this beautiful marsupial. #NFSAOpenOnline #TasmanianTigerhttps://t.co/s3JSAnmFck pic.twitter.com/FSRYXCTTMy
— NFSA -National Film and Sound Archive of Australia (@NFSAonline) May 19, 2020
מתיישבים אירופאים באי בשנת 1800 האשימו את החיה באובדן של בעלי חיים אחרים, ולמרות שברוב המקרים כלבי פרא וניהול כושל של בתי גידול אנושיים היו למעשה האשמים בכך - הם צדו את הנמרים הטזמניים עד כדי הכחדתם.
התילצין האחרון שחי בשבי, בשם בנג'מין, מת ב-1936 בגן החיות ביומאריס בהובארט שבטסמניה. זאת, זמן קצר לאחר שהתילאצינים קיבלו מעמד מוגן של זן נכחד, אך היה כבר מאוחר בכדי להציל את המין.
הפרויקט החדש כולל מספר שלבים מורכבים המשלבים מדע וטכנולוגיה, כגון עריכת גנים ובניית רחמים מלאכותיים. צוות המדענים יבנה גנום מפורט של החיה שנכחדה, וישווה אותו לזה של קרוב משפחתו החי הקרוב ביותר - חיית כיס טורפת בגודל עכבר - כדי לזהות את ההבדלים ביניהן. "לאחר מכן אנו לוקחים תאים חיים מהחיה הקיימת, ועורכים את ה-DNA שלה בכל מקום שבו היא שונה מהתילצין. כך אנחנו בעצם מהנדסים את התאים של בעל החיים כדי להפוך אותו לתא נמר טזמני", הסביר פאסק.
לאחר מכן, בעזרת שימוש בטכניקות של תאי גזע ורבייה, יהפכו את תאי החיה הקיימים עם השינויים, לתאים פונדקאים - ואותם לחלק מגוף החיה. "המטרה הסופית שלנו היא להחזיר את המינים הללו לטבע, שם הם מילאו תפקידים חיוניים במערכת האקולוגית. התקווה היא שתראו אותם שוב בשיחים הטזמניים יום אחד", אמר פאסק.
בעל החיים הקיים קטן בהרבה מנמר טזמני בוגר, אבל פאסק מסביר ל-CNN כי כל חיות הכיס ממליטות ולדים זעירים, שלפעמים קטנים כמו גרגר אורז. המשמעות היא שאפילו חיית כיס בגודל עכבר יכולה לשמש כאם פונדקאית לחיה בוגרת גדולה בהרבה, כמו התילצין, לפחות בשלבים המוקדמים.