עשור לאחר "האביב הערבי": איך הפך חלום הדמוקרטיה למרחץ דמים?

עשר שנים חלפו מאז שמוחמד בועזיזי, הצעיר התוניסאי, הצית את עצמו והוציא לדרך את מה שיכונה כעבור זמן קצר "האביב הערבי". עשור אחרי, מדינות ערב ממוטטות, מתקשות להתאושש וסובלות ממצב כלכלי קשה, טרור משתולל, עוני וצונאמי של גלי פליטים. הרבה מאוד דם נשפך בשנים האלה, בעקבות המהפכה שנועדה לשפר את תנאי החיים בעולם הערבי, אך מהר מאוד הפכה לחיסול חשבונות בין עדות, שבטים וקבוצות דת - עד שכמה מן המדינות פשוט נקרעו.

הרצון לדמוקרטיה התגלה כחיסול חשבונות עתיק בין שבטים - בין סונים לשיעים, בין האסלאם של "האחים המוסלמים" ללאום הערבי. אם אפשר לסמן את הרגע שהתחיל את הרוח שתבעיר את האש הזו, היה זה כאשר נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה, שהיה הבטחה עצומה לעולם בכוונה לעשות שלום עולמי ולפייס את העולם המפורד, קיבל פרס נובל לשלום, שעוד לא קרה. התמרור הראשון נדלק, אבל אפילו בתוניסיה, הראשונה להתקומם, לא הבינו ממש את המהלך.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

כ"ץ: "אם סער היה קרוב למעמד שלי בליכוד – הוא לא היה פורש"

פורש נוסף מכחול לבן: השר יזהר שי הודיע שלא ימשיך במפלגה

צמצום לימודים ומרחק היציאה: משרד הבריאות מבקש להחריף את הסגר

הצעירים סחפו איתם את הצבא והמשטרה בהבטחה לעתיד טוב יותר. השליט הודח וברח והבחירות הביאו תוצאה לא צפויה - "האחים המוסלמים", ארגון אסלאמי עממי תומך טרור, תאום של חמאס, וכך לצד דמוקרטיה ופיגועים באבן השואבת של המדינה, התיירות, נפלה תוניסיה ממעמדה טרם ההפיכה. עברו עשר שנים מאז המהפכה, אבל המחאות עדיין אותן מחאות והדרישות של העם עוד לא נענו.

במצרים הסיפור הפך למסובך לאחר שאובמה השאיר צעירים מלאי תקווה והבנה שמובארכ הוא הבעיה של חייהם. הם יצאו לרחובות בכיכר תחריר עם רוח גבית מהמערב. מובארכ עצמו ראה את אנשיו קמים נגדו ומעדיפים להקריב אותו כדי להישאר בשלטון. עליית הדמוקרטיה המצרית הייתה כרוכה בהתמוטטות כלכלית וחדירה של ארגוני טרור מכל העולם לסיני ופיגועים קשים נגד תיירים. תימן חשבה שגם היא באותו כיוון - שלטון שברירי של שבטים עם מנהיג מוסכם ניסה ללכת בדרך מערבית ואז נשלפו הנשקים והשבטים החלו להילחם את מלחמתם העתיקה.

"האביב הערבי" נראה ממש כחושך שהפך מדינות כושלות אך יציבות למדינות כושלות ומדממות. גלי ההדף הגיעו עד לאירופה, והתוצאה הראשונה של הייתה דאע"ש, שבא לקחת את חלקו של האסלאם הרדיקלי וחיכה זמן רב להוביל את האסלאם. באירופה אלפי צעירים מוסלמים הצטרפו אל ארגון הטרור, וכך אותו אביב הביא טרור גם לאירופה. מדינות שעברו את האביב הערבי לא התאוששו עד היום, ככה זה כשחלום מערבי מיושם על חברות מסורתיות שאף אחד לא טרח לשאול אותן מה הן רוצות. השבט ניצח את הדמוקרטיה, החורף ניצח את האביב שאולי במזרח התיכון כלל לא היה.