מסמכי פנדורה נחשפים: מלך ירדן העביר 100 מיליון ד' למקלטי מס
התחקיר העולמי, שכלל בין היתר עיתונאים מישראל, חושף כי בזמן משבר כלכלי בירדן, המלך עבדאללה רכש 14 נכסים יוקרתיים ברחבי העולם. כדי להימנע מגילוי, כינויו במיילים היה "אתם יודעים מי"
החגיגה של עבדאללה מלך ירדן: הדלפת הענק של מסמכי פנדורה, הכוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות, מגלה כי המלך הירדני העביר לא פחות מ-100 מיליון דולר למקלטי מס ואף רכש 14 נכסים יוקרתיים בערים שונות בעולם בזמן שאזרחיו נאנקים תחת העול הכלכלי.
המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, ששיתף כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת ברחבי העולם. את התחקיר על עבדאללה מלך ירדן הכינו העיתונאי אורי בלאו וארגון שומרים יחד עם וויל פיצגיבון מארגון ICIJ.
בחודש יוני אשתקד הוחלט בירדן להגביר את האכיפה על מעלימי מס בממלכה בדגש על הברחות הון למקלטי מס זרים, שלפי הממשלה הירדנית גרמה להעלמות מס בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה. המהלך יצא לפועל לאחר הפגנות המוניות בירדן בשיא משבר הקורונה כשהמפגינים דורשים מהשלטון להיאבק בעוני ובשחיתות. המחאה אמנם דוכאה, אך השלטונות החלו לפעול.
מניתוח מסמכי פנדורה עולה כי בבעלותו של המלך הירדני ומקורביו היו לפחות 36 חברות שונות שנרשמו במקלטי מס. דרך החברות הללו רכש המלך, בין 2003 ל-2014, 14 בתי פאר בבריטניה ובארצות הברית. הסכום הכולל ששולם על הנכסים הגיע לכ-106 מיליון דולר. בין הנכסים: בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט, דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק. המלך, כך מתברר, מחבב גם את החוף המערבי בארצות הברית ורכש שלושה בתי חוף באזור מאליבו שבעיר לוס אנג'לס. אחד הבתים הוא למעשה אחוזה בת שבעה חדרי שינה, על צוק המשקיף לעבר האוקיינוס. האחוזה נקנתה ב-2014 דרך אחת מהחברות של המלך, "נביסקו אחזקות" שמה, תמורת 33.5 מיליון דולר. שני הבתים האחרים נרכשו ב-12 מיליון דולר וב-23 מיליון דולר.
מהמסמכים המודלפים עולה כי יועציו של המלך בן ה-59, שמעניק פרס שקיפות שנתי הנושא את שמו, לא חסכו במאמצים להסתיר את אחזקות הנדל"ן הללו. רואי חשבון ועורכי דין שעסקו בכך הקפידו ששמו לא יוזכר - לא ברישומים הציבוריים של הנדל"ן ולא בחשאיים. אפילו בתכתובות מייל שעסקו בנושא הקפידו לא להזכיר את השם המפורש. כך למשל בתכתובות מייל כינו עובדי משרד עורכי הדין alcogel בפנמה, שנחשב לגוף מוביל במתן שירותי בנקאות חוץ לאנשי הון, את המלך "המוטב הסופי".
יועץ פיננסי בריטי של המלך בשם אנדרו אוונס העדיף באותם תכתובות כינוי אחר: "אתם יודעים מי". בהתכתבות אחרת בין הצדדים הביע אוונס חשש מהעברת צילום דרכון של המלך שנדרש לחלק מהרישומים. בסופו של דבר הועבר הצילום, אולם רק אחרי שאוונס דרש מהחברה להגביל את הגישה אליו ולקודדה בסיסמה. אוונס מסר בתגובה כי פרש לגימלאות וסרב להגיב.
כמה מחברות האוף שור קיבלו שמות בעלי אסוציאציות גיאוגרפיות או דתיות: כך למשל Quba הוא המסגד העתיק בעולם, ו-Zayer היא מלה נרדפת לעלייה למקומות הקדושים. זו האחרונה רכשה ב-2012 בית דירות בשווי מוערך של 6.5 מיליון דולר בשכונה המבוקשת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה. עם קשר או בלעדיו, בנו הבכור של המלך, יורש העצר חוסיין, היה סטודנט בחוג ללימודי בהיסטוריה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, עשר דקות הליכה מהבניין.
עורכי דינו של המלך: "מעולם לא עשה שימוש לרעה בכספי ציבור"
ירדן היא אחת המדינות העניות במזרח התיכון, ותלויה לחלוטין בסיוע חוץ כדי לתמוך באזרחיה ובמיליוני הפליטים ששוהים בתחומה. ב-2020 לבדה עמד הסיוע האמריקני לירדן על יותר ממיליארד וחצי דולר בכספים ובאמצעי לחימה. האיחוד האירופי באותה תקופה אישר לממלכה סיוע חירום להתמודדות עם הקורונה בהיקף של כ-218 מיליון דולר.
משבר הקורונה אמנם הביא להידרדרות מצבה הכלכלי של המדינה אולם המשבר רחוק מלהיות חדש. באפריל השנה הנושא שוב עלה על הפרק והפעם דרך משבר חריף בבית המלוכה: הנסיך חמזה, אחיו-למחצה של המלך נעצר בחשד שהשתתף בתכנון הפיכה, והושם במעצר בית. חמזה הכחיש שתכנן הפיכה, אך בהמשך הוא חתם על מכתב נאמנות למלך בעוד מקורביו הועמדו לדין ונידונו לעונשי מאסר כבדים.
מומחים לפוליטיקה של האזור אומרים כי החשאיות סביב ביצוע הרכישות אינה מקרית. להערכתם, חשיפה של העסקאות הייתה מזיקה לשורה של גורמים בירדן ובראשם מנהיגי השבטים הבדואים, בסיס כוחו של בית המלוכה. בהקשר הזה הם מצביעים על כך כי רוב עסקאות הנדל"ן בארה"ב ובבריטניה (שש מהן בשווי חמישה מיליון דולר ומעלה כל אחת) נעשו אחרי שנת 2011 בה פרץ "האביב הערבי" שהביא לנפילת המשטרים במצרים, בלוב ובתוניסיה ושהציב את האיום החמור ביותר על בית המלוכה הירדני מאז הקמתו.
פרקליטיו של המלך עבדאללה בבריטניה מסרו בתגובה לתחקיר כי יש והיו למלך שורה של סיבות ביטחוניות, פרטיות וחוקיות שבגינן בחר להחזיק רכוש באמצעות חברות אוף שור. לדבריהם, הוא אינו מעורב בהעלמות מס או בכל מטרה פסולה אחרת. עורכי הדין סירבו לפרט מהן הסיבות הללו וטענו כי המלך מעולם לא עשה שימוש לרעה בכספי ציבור או בסיוע חוץ וכי מקור עושרו בכספו הפרטי.
לטענתם, רוב חברות האוף שור שהוזכרו אינן קיימות עוד או אינן קשורות לעבדאללה, וחלק מהנכסים שאותרו בתחקיר הזה אינם בבעלותו. הם הוסיפו כי כיוון שהחוק הירדני פוטר את המלך מתשלום מסים, החזקת בתים באמצעות חברות אוף שור היא מהלך לגיטימי.