
המלחמה במזרח אירופה נכנסה הבוקר (שישי) ליומה ה-65, ובריאיון שהתפרסם במגזין "טיים", סיפר הנשיא האוקראיני זלנסקי כי בשעות הראשונות של המלחמה הגיעו כוחות רוסיים לרובע הממשלה בקייב, ועשו שתי נסיונות להסתער על המתחם הנשיאותי. על פי הדיווחים, כוחות תקיפה רוסיים צנחו לבירה האוקראינית במטרה להרוג או ללכוד את זלנסקי ומשפחתו.
שר החוץ הרוסי לברוב מסר היום הצהרה לתקשורת, ובין היתר איים על מולדובה: "עליהם לחשוד לגבי עתידם, הם נגררים אל תוך נאט"ו". בנוסף, אמר לברוב כי רוסיה לא מאיימת על אף אחד עם נשק גרעיני: "רק מדינות המערב מדברות על זה".
עוד התייחס הרוסי למלחמה באוקראינה: "כל משלוח נשק זר למדינה מהווה מטרה צבאית לגיטימית עבור רוסיה". כמו כן, התייחס גם לשיחות השלום בין שתי המדינות: "השיחות תקועות עקב הרצון של קייב לשחק במשחקים כל הזמן".
"רוסיה לא מחשיבה את עצמה במלחמה נגד נאט"ו", אמר לברוב והוסיף: "התפתחות שכזו מעלה את הסיכון למלחמה גרעינית, וזה דבר שאי אפשר לאפשר". זאת ועוד, אמר הרוסי: "מוסקבה וקייב היו יכולות להגיע לתוצאות גדולות בשיחות, אלמלא אוקראינה לא הייתה מחליפה את עמדותיה כשהיא מקבלת פקודות מארה"ב ובריטניה".
הגברת הראשונה של אוקראינה, אולנה זלנסקי, אמרה היום כי לא ראתה את בעלה, וולודימיר זלנסקי, מאז החלה הפלישה הרוסית לארצה לפני למעלה מחודשיים. "אני רואה אותו בטלוויזיה ובזמן נאומיו", אמרה הגברת הראשונה של אוקראינה בריאיון לטלוויזיה הפולנית.
גורם בכיר במשרד ההגנה האמריקני אמר כי התוכנית של רוסיה להשתלט על מחוז דונבאס שבמזרח אוקראינה מפגרת בלוחות זמנים. לדברי הפנטגון, הסיבות העיקריות לכך הן ההתנגדות האוקראינית העזה ונקיטת זהירות מצד הרוסים לאחר כישלונם לכבוש את הבירה קייב, שיוצרת איטיות והתקדמות לא שווה בקרב הכוחות הרוסיים.
ג'ון קירבי, דובר הפנטגון, האשים את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בביצוע מעשים "אכזריים ומושחתים מהסוג הגרוע ביותר" במלחמה שחולל נגד אוקראינה.
משרד ההגנה האמריקני מסר כי ארה"ב מספקת אימונים עבור הכוחות האוקראינים על אדמת גרמניה. בין היתר, האוקראינים מתאמנים על שימוש בנשק ארטילרי, מערכות מכ"מ וכלים משוריינים. עוד נמסר כי גרמניה היא רק אחת מתוך 3 מדינות אחרות שבשטחן מתאמנים הכוחות האוקראינים.
יועצו של הנשיא וולודומיר זלנסקי, אולכסי ארסטוביץ', אמר היום כי הלחימה במזרח אוקראינה אינטנסיבית וקשה, וכי הרבה חיילים אוקראינים נהרגו. מנגד, אמר ארסטוביץ' כי מספר ההרוגים בקרב הרוסים גבוהה הרבה יותר. "אוקראינה איבדה שליטה על חלק מהערים והעיירות, אך האבדות הרוסיות "ענקיות". לדבריו, הרוסים מפסידים בכל יום פלוגה אחת של חיילים.
הבנק המרכזי ברוסיה העריך היום כי הכלכלה הרוסית תתכווץ השנה בין 8 ל-10 אחוזים. לפי הבנק המרכזי, הפעילות הכלכלית ברוסיה החלה להדרדר כבר במרץ 2022, מעט אחרי הפלישה והסנקציות המערביות שהוטלו בעקבותיה. כמו כן, חלה ירידה בכוח הקנייה ובפעילות העסקית ברוסיה, וכן ירידה חדה בייבוא וייצוא סחורות ושירותים.
באוקראינה מדווחים כי ההרוגה במתקפת הטילים אמש על קייב היא העיתונאית ורה גיריץ', שעבדה בעבר בשגרירות ישראל באוקראינה. העיתונאית, מפיקה ברדיו ליברטי, מתה כתוצאה מפגיעת טיל בבית בו התגוררה בבירה האוקראינית.
מוקדם יותר היום מסר ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו כי גופה נמצאה בהריסות הבניין שהופגז. גיריץ' החלה לעבוד בתחנת הרדיו בפברואר 2018, ולפני כן עבדה גם בערוצי טלוויזיה אוקראינים מובילים.
ממשרדו של נשיא אוקראינה זלנסקי נמסר כי מתוכנן מבצע להוצאת אזרחים ממפעל הפלדה אזבוסטאל שבמריופול. בימים האחרונים היו הודעות סדירות מאוקראינה ומרוסיה כי יוקמו מסדרונות הומניטריים לפינוי האזרחים הלכודים יחד עם לוחמים במפעל שבעיר הנמל הדרומית.
"אנחנו תלויים ברצון הטוב של כל הצדדים", אמר הבוקר מתאם המשבר של האו"ם אמין עוואד, "ואנחנו נמצאים בזה ביחד".
ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו מסר כי גופה אחת נמצאה לאחר מתקפת הטילים הרוסית אתמול על בירת אוקראינה. קליצ'קו הוסיף כי כוחות ההצלה ממשיכים לבדוק ולפרק את הריסות בניין המגורים שהופגז.
ממשרד ההגנה הרוסי נמסר כי כוחותיו השמידו את מתקני הייצור של מפעל רקטות בקייב, אך המידע לא אומת.
שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה צייץ הבוקר בחשבון הטוויטר שלו, ביקש ערבויות ביטחוניות, ומתח ביקורת על נאט"ו על כך שהארגון "לא פתח את הדלת" לטובת צירוף אוקראינה.
"אוקראינה ויתרה על נשק גרעיני למען שלום עולמי", כתב קולבה, "אז דפקנו על הדלת של נאט"ו, אבל היא מעולם לא נפתחה. ואקום ביטחוני הוביל לתוקפנות רוסית. העולם חייב ביטחון לאוקראינה ואנו מבקשים מהמדינות להחליט אילו ערבויות ביטחוניות הן מוכנות לספק".
Ukraine gave up nuclear weapons for the sake of world peace. We have then been knocking on NATO’s door, but it never opened. Security vacuum led to Russian aggression. The world owes Ukraine security and we ask states to decide which security guarantees they are ready to provide.
— Dmytro Kuleba (@DmytroKuleba) April 29, 2022
הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), גוף הביטחון הגדול בעולם, הודיע כי הוא מסיים רשימת את משימת המשקיפים שלו באוקראינה לאחר שמונה שנים, בעקבות הווטו שהטילה רוסיה על הארכתבה.
שר החוץ של פולין, המחזיקה בראשות הארגון כחלק מסבב בין המדינות, אמר כי הארגון ניסה את כל האפשרויות, אך "עמדת הפדרציה הרוסית לא הותירה לנו ברירה". המשימה של הארגון, שבסיסו בווינה שבאוסטריה, החלה ב-2014 לאחר שבדלנים פרו-רוסיים פתחו בהתקוממות במזרח אוקראינה.
גורמים מקומיים במריופול טוענים כי רוסיה מונעת מלוחמים אוקראינים פצועים להתפנות ממפעל הפלדה "אזובסטאל" שבעיר הנמל הדרומית. ממועצת העיר נמסר כי כמאה אלף תושבים "נתונים בסכנת חיים" בגלל ההפגזות של הצבא הרוסי ותנאים לא סניטריים, וכן כי יש מחסור "קטסטרופלי" במים ובמזון.
שרת ההגנה של קנדה אישרה כי חיילים קנדיים מאמנים חיילים אוקראינים להשתמש בתותחי הוביצר, אך לא מסרה היכן מתקיימים האימונים.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר כי פינלנד ושוודיה "יתקבלו בברכה ובחום" אם יחליטו להצטרף לארגון הצבאי בן 30 המדינות, וכי תהליך ההצטרפות שלהן יכול "להתקדם במהירות".
סטולטנברג לא נתן מסגרת מדויקת, אך אמר כי שתי המדינות יכולות לצפות להגנה מסוימת אם רוסיה תנסה לאיים עליהן מרגע הגשת בקשת החברות ועד להצטרפות הרשמית לארגון.
הערבות הביטחונית הקולקטיבית של נאט"ו מבטיחה כי כל המדינות החברות בארגון חייבות לבוא לעזרת כל בעל ברית שהותקף. סטולטנברג הוסיף כי בעלות ברית רבות של נאט"ו העניקו תמיכה צבאית של לפחות 8 מיליארד דולר לאוקראינה.
חייל אמריקני בשם ווילי ג'וזף קנסל נהרג בעת שנלחם לצד כוחות אוקראינים מול הצבא הרוסי, כך מסרו בני משפחתו ל-CNN. לפי הדיווחים, קנסל טס לפולין ב-12 במרץ, וחצה לאוקראינה באותו יום או יום לאחר מכן.
גורם במחלקת המדינה האמריקנית אמר כי הם "מודעים לדיווחים ועוקבים מקרוב אחר המצב".
בריאיון מיוחד למגזין "טיים", נשיא אוקראינה זלנסקי סיפר כי בשעות הראשונות של המלחמה הגיעו כוחות רוסיים לרובע הממשלה בקייב, ועשו שתי נסיונות להסתער על המתחם הנשיאותי. זלנסקי סיפר כי היריות שלהם נשמעו פעם אחת בתוך כותלי משרדו, בשעה שאשתו וילדיו עדיין היו שם.
על פי הדיווחים, כוחות תקיפה רוסיים צנחו לבירה האוקראינית במטרה להרוג או ללכוד את זלנסקי ומשפחתו. הנשיא האוקראיני סיפר כי ארצות הברית הציעה לפנות את הנשיא וצוותו ולסייע להם להקים ממשלה גולה, ככל הנראה במזרח פולין, אך זלנסקי סירב ואמר: "אני צריך תחמושת, לא טרמפ".
TIME's new cover: Over two weeks in April @shustry went inside Volodymyr Zelensky's compound for a look at how the Ukrainian President and his top advisers are experiencing the war https://t.co/9bmZXfvy8e pic.twitter.com/4PAxf97eNM
— TIME (@TIME) April 28, 2022
בנאום לילי שנשא הנשיא זלנסקי, הוא טען כי יחידה מיוחדת של הצבא הרוסי אחראית לסדרת הפיצוצים במחוז הבדלני טרנסניסטריה שבמולדובה - שנתמך באופן רשמי על ידי הקרמלין. עוד בדבריו האשים זלנסקי את רוסיה ביצירת משבר במחירי המזון בשווקים הבלטיים. כמו כן, מסר כי עיקר הלחימה מתרכזת כעת במזרח אוקראינה ובעיר הנצורה מריופול.
מולדובה הכריזה אתמול כי היא תצטרף לאיחוד האירופי ותטיל סנקציות נגד רוסיה - זאת בתגובה לפרובוקציות בטרנסניסטריה. כמו כן, הודיעה מולדובה על סיוע נוסף לאוקראינה, בהם חבלנים שיסייעו במאמצי ניטרול המוקשים הרבים במדינה.
האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה קראה אתמול להקים "בדחיפות" בית דין מיוחד על מנת לחקור ולהעמיד לדין את "פשעי התוקפנות הרוסית" שבוצעו לכאורה על ידי המנהיגות הפוליטית והצבאית של רוסיה באוקראינה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ביקר אתמול בבירת אוקראינה קייב ואמר: "אין שום מצב שמלחמה היא דבר מקובל במאה ה-21".
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביקש הערב מהקונגרס האמריקני לאשר תקציב של 33 מיליארד כדי לתמוך באוקראינה, כמו גם כלים משפטיים חדשים על מנת לעקל נכנסים מאוליגרכים רוסים. בקשת המימון כוללת למעלה מ-20 מיליארד דולר לנשק, תחמושת וסיוע צבאי אחר, כמו גם 8.5 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ישיר לממשלה ו-3 מיליארד דולר בסיוע הומניטרי וביטחון תזונתי.
התובעת הכללית באוקראינה, אירינה ונדיקטובה, אמרה הערב כי החוקרים זיהו יותר מ-8,000 מקרים של חשד לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי הרוסים, מאז שהחלה הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר. הפשעים המתועדים לכאורה כוללים "הרג אזרחים, הפצצת תשתיות אזרחיות, עינויים ופשעים מיניים", כך לפי התובעת הכללית.