פותחים את השנה בים המלח - 24 שעות בקיבוץ קליה

* רינת שוורץ היא בעלת בלוג הטיולים "השפירית" ומנהלת את קבוצת הפייסבוק "ילדים מטיילים"

מחציתו של ים המלח כבר נעלמה, בכל שנה הוא נסוג ב1.2 מטרים, ירידת המפלס גורמת להיווצרותם של אלפי בולענים ופוגעת בעסקי התיירות סביב הים. יש כיום מספר תוכניות להצלת ים המלח ועד שהן תצאנה לפועל, אני מלחיצה לארוז את המשפחה ולהספיק להראות לילדים את אחד מפלאי עולם. קבלו המלצות ל24 שעות במקום הכי נמוך בעולם.

 

מקום לינה - גלמפינג קליה

כשמדברים על גלמפינג (Glamorous camping) , מתכוונים לשילוב של לינה בשטח יחד עם פינוקים ויוקרה. זהו טרנד שעשה עלייה בשנים האחרונות לישראל והפך לאחרונה לפופולרי ביותר. חשוב לומר שלא כל אוהל עם מזגן הופך מיידית לגלמפינג. כדי להפוך לינה באוהל לחוויה מפנקת, צריך להקפיד ולדייק את הפרטים הקטנים.

בגלמפינג קליה מינוס 420 הרגשנו לראשונה חוויית גלמפינג אמיתית בארץ , החל משירות יוצא מן הכלל ועד פסיליטיז התואמים את אווירת הפינוק.

את פנינו קיבל בל בוי שעזר לנו עם סחיבת המזוודה לחדר, אה…סליחה, אוהל. האוהל המעוצב והנעים מכיל מיטה זוגית נוחה, מזגן, מיני מקרר ומזרונים על הרצפה לילדים. הכל כמובן עם מצעים, שמיכות ומגבות ריחניים ונעימים.  ללא ספק פינוק רציני שחוסך סחיבת חצי בית של שמיכות ומצעים וכמויות כביסה בלתי נגמרות.

המתחם מחולק ל2: מתחם מבוגרים ומתחם משפחות שנפתח ממש לאחרונה, במרכזו שכשוכית גדולה מחוממת. בכל המתחם פזורות פינות ישיבה מול הנוף ופינות מדורה. יש כמובן מטבח מרכזי מאובזר ושירותים ומקלחת בהם יש אפילו כלי רחצה איכותיים ומגבות נקיות. לאורך השהות שלנו במתחם, הניקיון היה ללא רבב. המגבות הוחלפו תדיר בבריכה, השירותים והמקלחות נשארו נקיים וארוחת הבוקר הייתה אסתטית וטעימה.

ועכשיו לחסרון: מדובר בתענוג לא זול בכלל ועלותו כלל לא מתקרבת למחיר לינה באוהל או בצימר ממוצע. חשוב להבין שמדובר בחוויה ייחודית ומפנקת ולהתכונן לעלות בהתאם.

 

עכשיו בואו נצוף - חוף קליה

מתחם הגלמפינג ממוקם דקות הליכה מחוף קליה. החוף היה די עמוס בתיירים ועוברי אורח. יש בחוף כסאות ובר שניתן לקנות בו מזון.  ציפה בים המלח זה חוויה מיוחדת ואף מלהיבה, כל פעם מחדש. אבל, ללא ספק, שים המלח עם ילדים זה תענוג מפוקפק למדי. אז בעוד המבוגרים צפו להנאתם וחשו בפנסיה, הילדים טבלו רגל או שתיים והעדיפו להימרח בבוץ.  אז חזרנו לשכשוך חמים בשכשוכית הסמוכה לאוהל.

בחוף זכינו לראות מקרוב כיצד ים המלח הולך ונעלם,  כשראינו סוכת מציל ישנה שהפכה עם השנים לנקודת תצפית מרוחקת על ים המלח. היה עצוב לראות את המוני התיירים שהגיעו מרחוק לראות ולחוות את ים המלח הפלאי, מצטופפים על קו החוף שהולך ומתרחק.

 

מסלול מדברי מושלם - נחל אוג

רבע שעה מקיבוץ קליה, נמצא מסלול מדברי שיש בו הכל: מסלול מעגלי, קליל דיו, סולמות אטרקטיביים לילדים, הליכה בנקיק ונקודת תצפית לסיום. החיסרון במסלול שהוא יחסית עמוס ולהיתקע בתור לסולם אחרי אוטובוס שלם של מטיילים יכול להרוס את החוויה. לכן, השכימו קום למסלול או צאו אליו דווקא בשעות הצהריים ואם אפשר באמצע השבוע - מה טוב.

אורך המסלול הינו כ3 ק"מ בשביל הסימון הכחול, עם כיוון השעון. תחילת המסלול היא בנקיק שהולך ונהיה צר, בו יש שני סולמות, ואז יוצאים מהנקיק ועולים חזרה לכיוון הרכב דרך נקודת תצפית מרהיבה.

שימו לב: אמנם מדובר רק ב2 סולמות אבל הם יחסית גבוהים, ולא מתאימים למי שמתקשה בעלייה או ילדים מאוד קטנים. אני יכולה להעיד שבן ה5 שלי צעד בגבורה ומאוד נהנה מהמסלול.

כמו בכל יציאה לטבע, אספו אחריכם את הפסולת שלכם והשאירו אחריכם נקי. אם אפשר, אפילו אספו קצת זבל שנקרה בדרכיכם, לכולנו יהיה יותר נעים.

איך מגיעים: נקודת היציאה (והסיום) היא ממגרש עפר בכניסה לקיבוץ אלמוג.

במידה ותבחרו מסלול הליכה אחר, לא חסרות אפשרויות באזור. ניתן לקפוץ לגן לאומי מערות קומראן הסמוך, להשתכשך בעינות צוקים, לעשות מסלול בנחל סלוודורה או אפילו לקפוץ לאזור עין גדי.

 

כתבות נוספות ב- Mood

• נפתחים רק פעם בשנה: המסלולים הסודיים של ים המלח
• ים המוות גוסס: מיקי רוזנטל יוצא להציל את ים המלח
• "אפשר ללמוד לחיות גם עם בולענים": טיול לצד הסכנה בים המלח

 

הגלריה הנמוכה בעולם - גלריה מינוס 430

בכניסה לקיבוץ קליה תבחינו בבתים נטושים, מטים ליפול המקושטים בציורי גרפיטי. במבט יותר מעמיק תגלו כי על הבתים המתפוררים, שהיו עד שנת  1967 מחנה צבאי ירדני, מצוירים ציורים הנוגעים בנושא הכאוב - התייבשותו של ים המלח. בין עבודות הגרפיטי תזהו לעג לבעלי ממון הגורמים בעקיפין להתייבשות ים המלח, ביקורת על ההזנחה של הרשויות את האזור וים המלח ופרשנות יותר מעמיקה של האמנים למצב. כך תבחינו בציור של פלסטר, המזוהה עם האמן דדה על מקלט ירדני, ציור של אלת ים המלח המתפוררת בשל בולענים של קובי ווגמן ועוד.

התהלכנו בין המבנים הנטושים, הסברתי לילדים את המסר העומד מאחורי העבודות ובעיקר הצטלמנו תמונות פוטוגניות צבעוניות.  זה אתר מקסים עם היסטוריה ואמירה נוקבת חשובה, אבל היה יכול להיות נחמד אם היו שומרים עליו יותר מתוחזק ונקי.

 

מה אוכלים? 

אם לא חשקה נפשכם בלעמוד ולבשל בחופשה, תוכלו לקפוץ אל מסעדת מי קאסה, בורד יריחו, כ15 דקות מקיבוץ קליה. מדובר בפונדק דרכים שנראה כאילו נתקע בשנות ה80 , במובן החיובי של המילה. את פנינו קיבל גל המקסים עם פוקצ'ה וחומוס מעשה עבודת יד. המנות פשוטות, טעימות ולא יקרות. סיימנו את הארוחה בגלידה תוצרת בית וחיוך. מומלץ.