אפקט הדומינו: היעדים שמשלמים את מחיר המלחמה
השמיים נסגרים, יעדים מתרוקנים, הביקושים צונחים ומחירי הדלק הסילוני עולים. כך המלחמה באיראן מטלטלת את עולם התיירות הגלובלי
אחד הענפים שנפגע משמעותית מהמלחמה עם איראן הוא ענף התיירות, ואנחנו בארץ מרגישים זאת היטב. אולם ההשפעה של המלחמה על עולם התיירות הינה רחבה וחוצת יבשות: סגירת מרחבים אוויריים, שינויי נתיבי טיסה ועלייה חדה בעלויות - כל אלה יוצרים אפקט דומינו שמגיע הרבה מעבר למזרח התיכון. התוצאה: יעדים שלמים מאבדים תיירים כמעט בן לילה, בעוד אחרים דווקא נהנים מהביקוש שנודד.
מדינות המפרץ: יציבות שהתערערה בן רגע
הפגיעה הישירה ביותר נרשמת במדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות ובחריין, שהפכו בשנים האחרונות לצמתים מרכזיים בתעופה העולמית. דובאי ואבו דאבי, שבנו את עצמן כמרכז גלובלי לטיסות קונקשן ותיירות יוקרה, חוות, בשל הטילים והכטב"מים שמשוגרים אליהן, ירידה חדה בהזמנות לבתי מלון ובתנועת נוסעים. תעשיית התיירות והתעופה שם ספגה הפסדים של יותר מ-12 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש. סגירה חלקית של שדות התעופה, ביטולי טיסות ושיבושים בנתיבים המרכזיים פוגעים לא רק בתיירות הנכנסת, אלא גם בתיירי מעבר - קהל יעד קריטי עבור דובאי ואבו דאבי. מעבר לכך, עצם תחושת חוסר היציבות באזור משנה את תפיסת הביטחון של תיירים רבים, שמעדיפים בשלב זה להימנע לחלוטין מהגעה.
ולמרות המצב, המדינות מנסות לשדר "עסקים כרגיל" - קמפיינים להרגעת הציבור, שמירה על פעילות חלקית של שדות תעופה, והסטת דגש לתיירות פנים ותיירות אזורית. במקביל, הן מגבירות אבטחה סביב אתרי תיירות.
בבחריין הפגיעה חריפה אף יותר. בתוך ימים ספורים, היעד שניסה לבסס את עצמו כחלופה יוקרתית ושקטה לדובאי, מצא את עצמו בתוך מציאות ביטחונית מתוחה הכוללת התרעות חירום, תקיפות כטב״מים וטילים, אזעקות ופגיעות בתשתיות. גם אירועים בינלאומיים מרכזיים, כמו מרוץ הפורמולה 1, נדחו או בוטלו, והענף, שמבוסס במידה רבה על תיירות עסקית ואירועים, נעצר כמעט לחלוטין.
לאחר שנמל התעופה של בחריין נסגר וגשר המלך פהד, החיבור היבשתי היחיד של בחריין לסעודיה, הושבת, בחריין חזרה להיות "אי" במובן המבודד והמאיים ביותר של המילה.
כתבות נוספות ב-mood:
תאילנד ודרום-מזרח אסיה: רחוק מהחזית, עמוק במשבר
אם יש אזור אחד שממחיש את אפקט הדומינו של המלחמה - זה דרום-מזרח אסיה. מדינות כמו תאילנד, וייטנאם, קמבודיה ואינדונזיה לא נמצאות בשום צד של הסכסוך, אך בפועל הן בין הנפגעות המשמעותיות ביותר. הסיבה המרכזית: קריסת צירי התעופה הגלובליים
מרבית הטיסות מאירופה לדרום-מזרח אסיה נשענות על עצירות ביניים במפרץ - דובאי, אבו דאבי ודוחא. ברגע שמוקדי התעופה הללו נפגעים או נסגרים, כל המערכת משתבשת. המלחמה הובילה לסגירת מרחבים אוויריים נרחבים, ביטול אלפי טיסות ושינוי מסלולים - מה שמאריך משמעותית את זמן הטיסה ומייקר אותה.
יעדים שהיו נגישים יחסית הופכים לפתע מורכבים ויקרים יותר, והתוצאה מורגשת היטב במספרי המבקרים. ההערכות מדברות על ירידה של מאות אלפי תיירים מהצפוי השנה. במקביל, יש גם תופעה הפוכה: תיירים שכבר הגיעו מתקשים למצוא טיסות חזרה, ונאלצים להאריך את שהותם שלא מבחירה.
במקום להמתין, מדינות האזור פועלות בכמה מישורים:
• הסטת שיווק לשווקים קרובים - סין, הודו ודרום-מזרח אסיה
• עידוד שהות ארוכה יותר - כדי לפצות על ירידה בכמות התיירים
• תמריצים לחברות תעופה - לפתיחת קווים חלופיים
• קמפיינים להרגעת חששות - הדגשה שהאזור בטוח
תאילנד עצמה כבר מרגישה את הפגיעה במספרים
• ירידה של מאות אלפי תיירים פוטנציאליים (הערכות מדברות על עד 600 אלף מבקרים פחות).
• ירידה חדה במיוחד בתיירות מהמזרח התיכון (יותר מ-70% באזורים מסוימים).
• עשרות טיסות שבוטלו או שונו, כולל עיכובים וניתוקים של נוסעים.
תאילנד, שבנתה על יעד של כ-36 מיליון תיירים ב-2026, מתחילה להבין שהמספר הזה נמצא בסכנה ממשית. במקביל, ביטולי הטיסות גם גרמו לאלפי נוסעים להיתקע בממלכה ללא יכולת לטוס חזרה. לפיכך המדינה, שידועה בגישה מקדמת תיירות, מציעה לתיירים שטיסותיהם בוטלו הנחות ענק בכ-70 בתי מלון ברחבי המדינה.
תאילנד והזווית הישראלית
גם הזווית הישראלית מורגשת היטב. ישראלים נחשבים לקהל נאמן ומשמעותי בתאילנד - כזה שמגיע לאורך כל השנה, שוהה לתקופות ארוכות ומוציא לא מעט כסף. כעת, בשל ביטולי הטיסות והמצב ביטחוני, הרבה ישראלים נאלצו לבטל את חופשת הפסח במדינה האהובה.
יחד עם זאת, אימרי קלמן, מנכ”ל "טרנובה", המייצגת את "רשות התיירות של תאילנד" (TAT), דווקא אופטימי, לדבריו "ידענו משברים ואתגרים, אך פעם אחר פעם הישראלים הוכיחו את עוצמת אהבתם לתאילנד ואת יכולת ההתאוששות יוצאת הדופן שלנו. התיירות מישראל לתאילנד הולכת ומתחזקת מדי שנה, וב-2025 זינקה ב-45%. אך אפילו מלחמת שאגת הארי לא עצרה את המגמה - מנתוני רשות התיירות של תאילנד עולה כי מתחילת השנה נכנסו לתאילנד כ-91 אלף ישראלים, מה שמהווה עלייה נוספת של 4.7% משנת השיא 2025.
קלמן מוסיף כי "בימים אלו, גורמי התיירות בתאילנד מתמקדים במתן מענה מיידי לשיבושים ובניתוח השפעות המצב על התיירות לממלכה. אמנם מוקדם להעריך את היקף הפגיעה, אך ברור כי השוק הישראלי נחשב לאחד השווקים הדינמיים והמתאוששים בעולם, ובהתאם לכך ניתן לצפות למהלכים ייעודיים ורבי עוצמה שיחזירו את הישראלים לתאילנד עם החזרה לשגרה ועוד יותר מאשר לפני המלחמה".
קפריסין: יעד בטוח בפועל - אך נתפס כחלק מאזור סיכון
האי השכן מוצא את עצמו בעמדה מורכבת: מצד אחד, מדובר ביעד אירופי מתפקד ובטוח יחסית, שבו חיי היום־יום והתיירות נמשכים כמעט כרגיל; מצד שני, הקרבה הגיאוגרפית למזרח התיכון וההתפתחויות הביטחוניות האחרונות מציבות אותה בתודעת התיירים כחלק מאזור הסיכון. האירוע שטלטל במיוחד את הענף היה פגיעת כטב"ם בבסיס בריטי באקרוטירי בתחילת מרץ - אירוע שהמחיש עד כמה האי קרוב גיאוגרפית לזירה והכניס אותו לתודעת הסיכון של תיירים רבים.
הנתונים כבר בשטח: ירידה של כ-15%-20% בהזמנות באזורים מרכזיים כמו לרנקה ופאפוס, ותפוסות מלונות סביב 40% בלבד (לעומת כ-60% בעונה רגילה). במקביל, חברות תיירות באירופה מדווחות כי תיירים רבים פשוט משנים יעד - ועוברים למערב היבשת.
הרשויות בקפריסין מדגישות כי התיירות מתנהלת כרגיל וכי אין סכנה ישירה. משרד התיירות הקפריסאי מפרסם קמפיינים לשוק האירופי ומנסה למשוך תיירים באמצעות מחירים אטרקטיביים.
בולגריה: תלויה בתייר הישראלי - ונפגעת מהיעדרו
בניגוד ליעדים אחרים, הפגיעה בבולגריה אינה נובעת, כמובן, מחשש ביטחוני או קרבה לאזור הלחימה - אלא כמעט כולה מהיעלמות פתאומית של שוק אחד מרכזי: ישראל. לפי נתוני התאחדות המלונות והמסעדות במדינה, יותר מ-70 אלף תיירים ישראלים ביטלו את נסיעותיהם, בעיקר לעונת הפסח, תקופה שמהוה שיא פעילות בענף.
המשמעות הכלכלית דרמטית: ישראלים נחשבים לאחד מקהלי היעד החשובים ביותר של בולגריה, במיוחד ביעדים כמו בנסקו וחופי הים השחור, ולכן הביטולים יוצרים חור מיידי בתפוסות המלונות ובפעילות התיירותית.
בענף מזהירים כי ללא התערבות ממשלתית - כולל תמריצים להבאת תיירים חלופיים או עידוד תיירות פנים - עלולות להירשם פגיעות רחבות יותר, כולל צמצום פעילות ואף פיטורי עובדים.
יש גם מרוויחים: היעדים שקוצרים את פירות המשבר
לצד ההפסדים הכבדים במזרח התיכון ובדרום־מזרח אסיה, יש גם מדינות שמצליחות לנצל את המצב - ולעיתים אף לרשום עלייה בביקושים. תיירים שמבטלים חופשות ליעדים כמו תאילנד או נמנעים מטיסות דרך המפרץ, לא מוותרים על החופשה - אלא מחפשים חלופות קרובות, נגישות ו"בטוחות יותר" מבחינה תודעתית. כך, למשל, מדינות דרום אירופה כמו איטליה, יוון וספרד נהנות מעלייה בהזמנות, בעיקר מצד תיירים אירופיים המעדיפים להישאר בתוך היבשת ולהימנע מטיסות ארוכות או מורכבות. גם טורקיה מתחזקת כחלופה פופולרית, בזכות מיקומה האסטרטגי וקישוריות טיסות רחבה שאינה תלויה במפרץ.
במקביל, יעדים במזרח הרחוק שאליהם ניתן להגיע דרך נתיבים חלופיים - כמו יפן ודרום קוריאה מושכים תיירים שמוכנים להשקיע מעט יותר זמן וכסף כדי לשמור על חופשה באסיה, אך להימנע מאזורים הנתפסים כרגישים. גם סינגפור הופכת לצומת תעופתי מבוקש יותר.
התמונה הרחבה: אפקט דומינו עולמי
המלחמה באיראן מדגישה עד כמה תעשיית התיירות תלויה ביציבות גיאופוליטית. כאשר ציר תעופה מרכזי נפגע, ההשלכות מגיעות עד דרום־מזרח אסיה ואירופה.
ההשפעה אינה רק ביטחונית, אלא גם פסיכולוגית: תיירים בוחרים "להרגיש בטוח", גם אם הסיכון בפועל נמוך. לכן, גם מדינות שאינן מעורבות ישירות, כמו תאילנד, קפריסין ובולגריה, משלמות מחיר. אם המלחמה תימשך, הפגיעה צפויה להעמיק ולהפוך ממשבר זמני לשינוי דפוסי תיירות ארוכי טווח.