אוצר הצילומים האבודים: הצצה נדירה לישראל של שנות ה-60
לפני מספר שנים אותרו בפריז מעל 1000 תשלילים של צילומים שצולמו בשנת 1960 בישראל ואשר עקבותיהם נעלמו במשך 5 עשורים. כעת, 120 מהצילומים, שצולמו על ידי הקולנוען הצרפתי המפורסם כריס מרקר, ניצבים במרכז תערוכה חדשה ומרתקת במוזיאון ישראל
"הצילומים האבודים מישראל"
בשנת 1960, כשמדינת ישראל חגגה בת מצווה, הגיע לארץ הקולנוען כריס מרקר, מן המקוריים והמשפיעים שביוצרי ״הגל החדש״ של הקולנוע הצרפתי שלאחר מלחמת העולם השנייה, במטרה לצלם סרט תיעודי־אמנותי על המדינה הצעירה.
סרטו "צד שלישי למטבע" (1960), הסרט התיעודי הראשון על ישראל שמימנו גורמים פרטיים ולא המוסדות הציוניים, זכה בפרס דוב הזהב בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של ברלין לשנת 1961.
במסגרת ההכנות לסרט צילם מרקר אלפי צילומים, מאילת שבדרום ועד קיבוץ מנרה בצפון, אולם לאחר יציאת הסרט לאקרנים אבדו עקבותיהם של הצילומים. לפני מספר שנים התגלו במפתיע מעל 1000 תשלילים של אותם צילומים בארכיון הסינמטק הצרפתי בפריז.
כ־120 מהתשלילים שנמצאו הודפסו לרגל תערוכה חדשה במוזיאון ישראל העונה לשם "הצילומים האבודים מישראל". הצילומים, המתעדים סצנות יומיומיות במבט הומניסטי אוהב האדם של מרקר, מהווים הצצה נדירה לישראל של שנות ה-60.
מנהרת זמן אל תקופה אחרת
התערוכה, אותה אצרו גלעד רייך ויהושע (שוקה) גלוטמן, מגלגלת את הסרט אחורנית ומפרקת אותו לצילומי הסטילס שהיו הבסיס לתסריט, ומבחינה זו מתפקדת כמנהרת זמן אל תקופה אחרת, שנדמה שנשכחה. אך המבקרים מוזמנים גם לצפות בסרט עצמו, המורכב בין היתר מדמות "הקול המדבר" המזוהה כל כך עם עבודותיו של מרקר.
התערוכה גם מציגה את הדי יצירתו של מרקר בתרבות הישראלית באמצעות הסרט "בירושלים" של דוד פרלוב (1963) – אולי היוצר הדוקומנטרי הישראלי המשפיע ביותר – ובאמצעות תלמידו דן גבע שיצר את הסרט "צד רביעי למטבע" (2006) כמדרש תמונה עכשווי של "צד שלישי" בעידודו ובתמיכתו של מרקר.
לצד ציטוטים קולנועיים אלו, התערוכה כוללת גם חומרי ארכיון נדירים המאירים את נסיבות ביקוריו של מרקר בישראל בשנת 1960 וכן את ההתייחסויות שקיבל הסרט בעת שהוקרן בישראל ובמקומות אחרים בעולם.
כתבות נוספות ב-mood:
- בין זיכרון לעצמאות: 77 אתרי מורשת ייפתחו לקהל ללא תשלום
- לסייר. לכתוב. לאהוב: 4 סיורים וסדנאות מיוחדים בארץ
- הכרטיס שישדרג את החופשה שלכם בישראל בקיץ הקרוב
"תיאור של מאבק"
מרקר התפרסם כיוצר בזכות המעברים הגמישים בין המדיום הצילומי למדיום הקולנועי, החיבור בין הדימוי המצולם למילה המדוברת והשילוב בין התמקדות בפרטים הקטנים לראייה היסטורית, חברתית ותרבותית רחבה.
ב"צד שלישי למטבע" הוא מנכיח את מה שהיה בעיניו האתגר הגדול של ישראל בחלוף כעשור להקמתה: עיצוב מדינה חדשה, חילונית ומודרנית על בסיס של צדק היסטורי, בהתחשב בנסיבות שהובילו להקמתה ובהשלכות קיומה על תושביה.
זהו "תיאור של מאבק", השם המקורי שנתן מרקר לסרט בהשראת סיפור בשם זה מאת פרנץ קפקא, המתאר מאבק בין כוחות חיצוניים שמתברר בסופו של דבר כמאבק פנימי עיקש ומעגלי.
כיום, בראייה רטרואקטיבית של למעלה מחמישים שנה, ניתן להתייחס לסרטו של מרקר כאל יצירה תיעודית בעלת איכויות פיוטיות המשולבות באמיתות נוקבות, כמעט נבואיות, על מצבנו היום.
התערוכה מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים עד אוקטובר 2025.
פרטים נוספים באתר המוזיאון
