דעת הקהל נגדנו? התיירות יכולה לשקם את המצב, בתנאי שנשנה את הגישה
האם דור הטיקטוק ישקם את התדמית של ישראל בעולם או שמא אלו יהיו דווקא בני ה-65+? תיירות נכנסת יכולה להיות פתרון אפקטיבי לשינוי תדמיתה של ישראל, אבל כדי להחזיר את התיירים לישראל בשנת 2025, יש לנקוט בגישה שונה לחלוטין. בכירים בענף התיירות מסבירים מדוע התיירות היא חלק משמעותי מאד בתהליך התאוששות המשק
בשנה האחרונה תעשיית התיירות התמודדה עם אחד מהמשברים הכי קשים בתולדותיה. העיניים נשואות לשנת 2025 בתקווה שהמצב יתחיל להשתפר. פנינו לשלושה בכירים בענף כדי לשמוע על התחזית שלהם לשנה הקרובה וכיצד התיירות יכולה להיות כלי לשיקום התדמית שלנו בעולם.
קהל היעד השתנה - ישראל צריכה למתג את עצמה אחרת
טל חורש, בעלת משרד אסטרטגיה שיווקית עם התמחות בעולם התיירות והמלונאות, מייצגת את חברת AVIAREPS, חברת ייצוג ושיווק יעדי תיירות בעולם, מאמינה כי ברגע שרוחות המלחמה יירגעו, התיירות הצליינית, תיירות הקבוצות של מסע תגלית והתיירות היהודית המושתתת בעיקר על קשרי משפחה והזדהות, תחזור לאט לאט.
"לגבי התיירות העיסקית", מוסיפה חורש, "אין עדיין לדעת מה יהיו השלכות המלחמה ודעת הקהל. מעבר לזה אני פחות אופטימית לגבי חזרתה של תיירות אחרת לישראל בשנתיים הקרובות.
כיום צריך לקחת בחשבון שנוצרו לנו 2 אתגרים עיקריים:
- דעת הקהל בעולם כרגע נגדנו, הן מבחינת הסתה דתית והן מתוך חוסר הבנה והתמקדות בפרטים, רבים טועים לחשוב כי אנחנו "האיש הרע" במלחמה, ולכן לא מוכנים לשקול את ישראל כיעד לחופשתם הבאה.
- קהל היעד השתנה, הצעירים לא מתעניינים בהיסטוריה, דת ותרבות ומחפשים חופשות אחרות. ככלל התיירות בישראל עדיין משווקת בעיקר כיעד דתי והיסטורי, פרט לתקופה בה שיווקו את תל אביב וירושלים כ-2cities one break ואת תל אביב כעיר תוססת קולינריה משובחת.
כל זמן שישראל לא תמתג את עצמה אחרת ותתייחס לטרנדים העולמיים, ימשיכו להגיע אלינו בעיקר צליינים ותיירות יהודית
נושא המחיר היקר של חופשה בישראל אשר עולה כל הזמן , נכון, אבל פחות רלוונטי, לראייה איחוד האמירויות - יעד יקר, אבל מייצר עניין ומביא מגוון אטרקציות אשר מהוות גורם משיכה והתיירות שם רק עולה".
ישראל לא מנצלת מספיק את המשאבים הקיימים לשיווק
לדברי טל חורש לא חשוב כמה חברות תעופה יחזרו, אם לא יעשה שינוי חשיבה והבנה כי אנחנו לא קוראים את התמונה נכון, לא חושבים כמו הצרכן, אלא מנסים לייצר מציאות, לא נראה כמויות של תיירים כרצוי ומובטח.
"ישראל לא מנצלת מספיק את המשאבים הקיימים לשיווק ומסרי השיווק, התכנים המוצעים והדרך בה תיירות ישראל משווקת כרגע אינם תואמים את רוח הדברים בעולם.
אירופה קפואה בחורף והאירופאים מחפשים יעדים חמים לברוח אליהם, גימלאים, גילאי ה60+, להם יש את הזמן ואת הכסף, בעיקר בארצות רווחה, מחפשים חופשות מיוחדות לאורך כל השנה ובעיקר בתקופת החורף, קהלי יעד חדשים כגון מזרח אסיה: תיירים המחפשים את הזיקה לתרבות, היסטוריה ודת".
כתבות נוספות ב-mood:
התיירים הופכים לשגרירים שמפיצים מסרים אותנטיים דרך הרשתות החברתיות
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת לישראל, מאמין כי חזרת התיירות יכולה להיות כלי לשיקום התדמית שלנו בעולם ומציב את הרשתות החברתיות כגורם מרכזי בשיח התדמיתי והתיירותי:
"ישראל מתמודדת עם משבר תדמיתי חמור בזירה הבינלאומית בעקבות המצב הביטחוני. שדה המערכה המרכזי הוא הרשתות החברתיות, שבהן תדמיתה של ישראל ממשיכה להידרדר. חסמים פסיכולוגיים מקשים על השיח, שכן דעת קהל עולמית מושפעת מקבוצות חברתיות שבהן הדעה השלילית על ישראל היא חלק מהזהות המשותפת, בעוד האלגוריתמים ברשתות מקדמים תוכן קיצוני ופרובוקטיבי.
תיירות נכנסת יכולה להיות פתרון אפקטיבי ובלתי אמצעי לשיקום תדמיתה של ישראל. התיירים עצמם הופכים לשגרירים אמינים שמפיצים מסרים אותנטיים דרך הרשתות החברתיות – מסרים שאינם נתפסים כתעמולה מדינתית".
איך עושים זאת?
פתאל סבור כי כדי להחזיר את התיירים לישראל בשנת 2025 ולשקם את הענף, יש לנקוט בגישה שונה לחלוטין. במקום קמפיינים בינלאומיים יקרים הנתפסים כתעמולה, יש להתמקד בפעילות דיגיטלית ממוקדת ברשתות החברתיות, שם התנהל הקרב המרכזי על תדמיתה של ישראל.
"הפעילות צריכה לכלול יצירת תוכן אטרקטיבי ואותנטי המיועד לתיירים פוטנציאליים וגיוס מארגני תיירות נכנסת לעידוד שיתוף חוויות ברשתות החברתיות באמצעות התיירים עצמם. חשוב ליצור חוויות דיגיטליות ייחודיות המציגות את ישראל כמעצמה טכנולוגית, תוך מיתוג מחדש המדגיש את גיוונה התרבותי והדתי לצד החדשנות והקדמה.
בנוסף, יש לעודד תיירים לשתף חוויותיהם באמצעות תמונות וסרטונים, תוך יצירת תחרויות ותמריצים לתוכן חיובי. עדויות אישיות של תיירים על ביקורם בישראל הן כלי שיווקי עוצמתי ויעיל פי עשרה משיווק מסורתי, משום שהן מייצרות אמון גבוה ונחשבות למידע אותנטי. תיירים הם 'שגרירים אמינים', והמסרים שלהם אינם נתפסים כתעמולה.
חשוב להשיק קמפיין יחסי ציבור המדגיש את בטיחותה של ישראל, את תהליך השיקום שהיא עוברת ואת החוויות הייחודיות שהיא מציעה למבקרים".
פתאל מוסיף ומציין כי מעבר להיבט התדמיתי, תיירות נכנסת תסייע בשיקום הכלכלה המקומית, במיוחד בפריפריה, שבה 15% מהמשרות תלויות בענף.
"לסיכום, התיירות הנכנסת אינה רק גורם כלכלי חשוב – היא מהווה גם כלי לשיקום התדמית הבינלאומית ולחיזוק האמון. ללא חידוש זרם התיירים הנכנסים, קשה יהיה לישראלים להיות רצויים בעולם, שכן תיירות נכנסת ותדמית לאומית קשורות זו בזו באופן עמוק."
התיירות צפויה להוות חלק משמעותי מאד בתהליך ההתאוששות של המשק
גם ניר מזור, סמנכ”ל קשרי תעופה, מצטרף לעמדה הרואה בתיירות כלי להתאוששות המשק.
"מי שחשב ששנת 2025 צפויה להיות שנת תיירות רגילה עלול להתבדות, אך כן הענף נמצא במגמת שיפור והתאוששות הדרגתית מהמלחמה צפויה להתחיל לקראת סוף הרבעון הראשון של השנה (לרבות חגי ישראל), במיוחד בחודשים מרץ-אפריל. שלב ההתאוששות יחל בתיירות פנים, הקרובה והבטוחה יותר, ובהמשך יתבסס על חזרת חברות התעופה הזרות לפעילות סדירה.
התיירות צפויה להוות חלק משמעותי מאד בתהליך ההתאוששות של המשק. בשילוב עם ירידת הריבית הצפויה בהמשך שנת 2025, וגורמים כלכליים תומכים נוספים, ישראלים רבים ירצו לצאת לחופשות אחרי התקופה הקשה, לכן, הקיץ וחגי 2025 צפויים להתאפיין בביקושים גבוהים, בדומה מאד לגל התיירות שאחרי הקורונה ואנו נערכים לביקושי שיא.
המגמה הבולטת כבר היום היא זינוק בתנועה באתרי חיפוש, בעיקר סביב חופשות הפסח והקיץ ועלייה עקבית בהזמנות.
בנוסף, המצב הביטחוני חיזק את הצורך בוודאות ובביטחון בעת הזמנת הנופש. כתוצאה מכך, ההעדפה הברורה היא לטיסות וחבילות נופש עם אפשרות ביטול גמישה עד הרגע האחרון.
בסופו של דבר, התיירות ממשיכה להיות אחד הענפים הדינמיים ביותר – מדובר תמיד בענף מגיב, מסתגל, וכזה שמחפש תמיד להעניק חוויות בלתי נשכחות גם בזמנים מאתגרים".
