נחל זורם, סיור ליקוט וקולינריה: 3 סיבות להגיע כעת לגליל התחתון
טיול בנחל עתיר במים בין שרידי עבר חקלאי, הטבע במיטבו בעונת הליקוט ועצירה קולינרית שמבוססת כולה על תוצרת מקומית וקצב גלילי. אבנית סטרולוב ליקטה 3 חוויות בגליל התחתון
החורף בגליל התחתון הוא הזמן שבו הנוף מתעורר לחיים באמת. הגבעות נצבעות ירוק, המים חוזרים לזרום, והריח באוויר מזכיר עד כמה הטבע כאן קרוב, נגיש ומלא הפתעות קטנות למי שמוכן לצאת ולגלות.
בתוך המרחקים הקצרים והדרכים המתפתלות מסתתרות חוויות שמחברות בין תרבות מקומית, טבע חי וקולינריה עונתית, כאלה שמספרות את הסיפור של האזור דרך האנשים, השבילים והטעמים.
"החוויה הבדואית בסלמה": ליקוט, תרבות ואירוח אותנטי בגליל
"החוויה הבדואית בסלמה" היא מקום מרתק להכיר את תרבות הבדואים בצפון הארץ דרך אירוח אותנטי, סיורי ליקוט בטבע, ארוחות מסורתיות וחוויות שטח אותנטיות.
במרכז החוויה עומדים זיאד וזאדה סואעד, שמארחים חצר ביתם תחת עץ תות גדול או בתוך אוהל בדואי מסורתי. הם מזמינים לשתייה קלה ולשיחה שמתחילה בהרצאה על אורח החיים הבדואי, על הקשר ההיסטורי לעולם הטבע, ועל שינויים חברתיים שחלו בחברה הבדואית בעשורים האחרונים.

בעונה זו החוויה מיוחדת עוד יותר, שכן חודשים ינואר - אפריל הם חודשי עונת הליקוט. וכך, בבוקר חורף שמשי, נפגשנו עם זיאד כשבאמתחתנו סכין ושקית ויצאנו איתו לנסיעה קצרה בסביבה הקרובה. סביר להניח שהייתי נוסעת עשרות פעמים באותה הגבעה, ולא עוצרת לרגע להבין אלו אוצרות חבויים בה.
"אמא שלי ילדה אותי תחת עץ החרוב", היה המשפט הראשון שאמר לנו זיאד. ומכאן במשך כל המפגש הוא ממשיך ומספר על אהבתו לטבע ועל החיבור הגדול של הבדואים בכלל ושלו בפרט, לטבע. מעבר לזיהוי הצמחים, למדנו על סגולותיהם, איך לבשל אותם, ובמה הם יכולים לסייע לנו. כך למדנו איך היו משתמשים בליבנה הרפואית כדי שתעזור לתושבים לדוגמא, באיזה צמח משתמשים נגד הכשות (חרחבינה), למדנו שהסרפד מתאים לחליטות תה או למרק וכי הוא מעודד זרימת דם. זיאד מכיר כל שביל באזור, יודע איזה צמח למצוא היכן, ואף מחזיר לטבע. כך למשל הוא קטף ענף צעיר ושתל בסמוך, תוך שהוא מסביר כי בשלב הזה הצמח יכה שורש.
את הסיור כולו מתבל זיאד בסיפורים מימי ילדותו באוהל הבדואי: על הסירה הקוצנית שפגשנו בדרך סיפר לנו כי הייתה משמשת כחוצץ בתחתית האוהלים על מנת שהמזרונים לא יירטבו ממי הגשמים. הוא נזכר בהתלהבות איך היו צופים באש המרקדת במדורה כשברקע קולות המים הזורמים מתחת לסירה הקוצנית. מעין גירסא בדואית למזרקת האש והמים של כיכר דיזנגוף.
ניתן להצטרף לסיור ליקוט בלבד, ואולם על מנת לחוות את החוויה האמיתית, מומלץ לשלב סדנת ליקוט עם סדנת בישול, בה המשתתפים מבשלים מטעמים מהאוצרות אותם ליקוט.
עלות הסדנא: כ-250-180 שקלים, עם מינימום של 7 משתתפים.
יש לתאם מראש עם זיאד בטלפון: 052-2846515

שמורת נחל צלמון: טיול בין טחנות קמח, מערות וזרימה חורפית
נחל צלמון, מהנחלים הארוכים והמרשימים בגליל, מחבר בין הרי מירון לבקעת בית נטופה ולכנרת, ונחשב לאחד הנחלים הבודדים בגליל התחתון שבהם קיימת זרימה לאורך כל השנה. אך בעוד שבמהלך הקיץ הזרימה דלה וזרזיפית, הרי שבתקופה זו, מומלץ במיוחד לטייל בנחל, וליהנות מהזרימה ומבריכות המים הקטנות.
טיפ קטן לפני שאספר לכם על המסלול, בתחילת המסלול תראו את ערוץ הנחל יבש, אל תיבהלו, המשיכו עוד מספר צעדים, ותתחילו לשמוע ולראות את המים הזורמים. הטיול בנחל צלמון תיכון מציע מסלול קל יחסית המשלב מים, חורש טבעי, שרידי עבר חקלאי ונקודות עצירה לצד המים. המסלול הוא מסלול קווי קצר יחסית, שאורכו כ-1.5 ק"מ. מאחר ומדובר במסלול קוי, ניתן להשאיר רכב נוסף בסוף המסלול. אם אתם לא עם שני רכבים, תוכלו לעשות את המסלול הלוך - חזור.
בחורף נחל צלמון מציג את אחד המראות היפים שלו. למרות זרימה קבועה גם בקיץ, בעונת הגשמים הנחל מתמלא, הזרימה מתחזקת, הבריכות מתרחבות ונוצרים מפלונים קטנים. הערוץ נראה חי יותר, עם מים רציפים, צמחייה רעננה ורעש זרימה שמלווה את ההליכה. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי חלק מהשביל עלול להיות בוצי או חלקלק וכי ייתכנו חציות מים.
בנוסף למים הזורמים, הירוק בעיניים והפריחה החורפית, תפגשו בדרך גם שרידים ארכיאולוגים. לאורך הנחל פעלו בעבר כ-14 טחנות שניצלו את זרימת המים להנעת אבני ריחיים. מרביתן נהרסו עם השנים, אך חלק מהמבנים, הקירות והבסיסים עדיין נראים בשטח וממחישים את היקף הפעילות החקלאית באזור.
ווייז: שמורת טבע נחל צלמון
שימו לב: על אף שהמקומיים מספרים כי הכניסה לנחל, שכיום הינה בחינם, תעלה כסף בהמשך, הרי שבירור מול רשות הטבע והגנים מראה כי אין כוונה כזו.

מסעדת "סלואו דיינינג" במורן: קולינריה גלילית בקצב אחר
בלב קיבוץ מורן, בתוך מבנה חדר האוכל הישן ששופץ והפך למתחם אירוח מודרני, פועלת מסעדת "סלואו דיינינג מורן". מדובר במקום שמבקש להאט את הקצב, לחבר בין אוכל לאדמה ולהחזיר את החוויה הקולינרית למהות הבסיסית שלה: חומרי גלם, עונות ואנשים. המסעדה היא חלק ממיזם רחב יותר של מתחם האירוח "סלואונס" שהוקם בקיבוץ, פרויקט של יזמים שחברו לקהילה המקומית והסבו את בית ההארחה הישן למלון בוטיק עם מסעדת שף הפתוחה גם לקהל הרחב.

את המטבח מוביל השף ניתאי יהלום, שגדל בקיבוץ מורן, יצא ממנו בתחילת דרכו הקולינרית ועבד בתל אביב במסעדות של אייל שני, למד לימודי בישול בפריז, ולבסוף חזר צפונה, והקים מסעדה שמבטאת את החיבור האישי שלו למקום. הגישה של המסעדה מתמצה ברעיון פשוט: לתת לאוכל לדבר את המקום ואת העונה. המטבח מבוסס על תוצרת מקומית טרייה מהשדות והחקלאים סביב הקיבוץ.
כבר כשנכנסנו ראינו על הדלפק את מכונת הפסטה, ממש אל מול עינינו ועיני כל היושבים במסעדה, הכינו את הרביולי. גם המטבח עצמו הוא מטבח פתוח, וניתן לראות את הנעשה בו. הדגש במסעדה הוא על בישול עונתי ומקומי, קשר ישיר עם יצרנים קטנים באזור, שימוש בירקות, דגים וגבינות טריים וכמובן התאמה מתמדת של התפריט למה שקיים בטבע ובחקלאות באותו רגע.

המסעדה, כאמור, שוכנת במבנה חדר האוכל ההיסטורי של הקיבוץ, שעבר שימור ושיפוץ מהיסוד. מדובר במבנה רחב ידיים ובו תמצאו אח בוערת ומגוון אפשרויות ישיבה, החל משולחנות אוכל, דרך פינות עבודה, ספות המסבות אל שולחנות נמוכים כמו בסלון הבית ועד לערסלים. ישנה אפשרות לשבת גם בחוץ סביב שולחנות או על הדשא. האווירה משקפת את הרעיון שמאחורי המקום, ובאמת שכל מה שהתחשק לי היה לבחור ספר מהמדף, לטעום מהאוכל הנהדר ולהתרווח על הספה.
התפריט משתנה בהתאם לחומרי הגלם ועונות השנה. הסרוויס מתחלק לבראנץ ולאנץ' שפועל עד השעה 15:00, וכולל גם מנות דגים (מצוינות!) ודינר בשעות הערב, בו מוגשות מנות שף מוקפדות, פסטות עבודת יד, דגים נאים, וכמובן ירק מקומי. כל המנות כאן הן הומאז' גלילי, מנות מקומיות עם טוויסט מיוחד.
ימים ושעות פעילות: ראשון-שבת 15:00-09:00, ערב 18:00-10:00




