תכירו את הסאמר סקול ברהט - לימודי ערבית, סיורים וחשיפה לתרבות הבדווית
רהט עלתה לכותרות בזכות סיפורי גבורה של תושבי רהט שהצילו עשרות אנשים בקיבוצים ובמסיבה ברעים. ברהט מקווים ששותפות הגורל עם היהודים תימשך גם אחרי המלחמה ושיגיעו לעיר גם עבור מיזמי התיירות שלה. ינינה זסלבסקי אפק שהתה ברהט במסגרת מיזם 'סאמר סקול' והיא מספרת על החוויה
דווקא עכשיו, בימים קשים אלו, העיר רהט ומחלקת התיירות מזמינה אתכם ל -“Summer School” מחזור דצמבר, חמישה ימים מעשירים של לימודי ערבית בצורה חווייתית במיוחד, הכוללת סיורים מודרכים, מפגשים עם התרבות הבדואית המרתקת, היכרות עם אנשים חדשים והתנדבות בחמ”ל היהודי- ערבי הראשון ברהט.
המחזור הזה יוקדש לזכרה של לילך קיפניס ז”ל- בוגרת המחזור השלישי של הסאמר סקול, תושבת בארי שנרצחה ב-7 באוקטובר.
במתכונת קצת שונה ומותאמת לתקופה, מזמינים אתכם ברהט ללמוד ערבית, להכיר תרבויות ואנשים חדשים, לקחת חלק בהתנדבות בחמ”ל היהודי-ערבי הראשון וליהנות מחמישה ימים של הפוגה.
מה באמת אתם יודעים על רהט?
"רהט עולה לכותרות רק כשקורה משהו רע", אומרת אילהם אזברגה אבו דוגש תושבת רהט, מנהלת מחלקת התיירות "על הדברים הטובים של רהט אף פעם לא שומעים". בשביל להכיר את הדברים הטובים של רהט, (ויש הרבה), הוקם המיזם של סאמר סקול, בו מתארחים ברהט, לומדים ערבית, מסיירים בעיר, נפגשים עם תושבים, עושים סדנאות בישול ואפילו מבקרים בחתונה.
רהט היא העיר הערבית הגדולה בישראל והעיר הבדואית היחידה בעולם. אוכלוסייתה מונה למעלה מ-80 אלף תושבים כשיותר ממחציתם בני 18 ומטה. לעיר אתגרים כלכליים וחברתיים רבים : זוהי אחת הערים העניות בישראל.
בשנים האחרונות דברים טובים קורים ברהט, איזור התעשיה מתפתח, אחוז האבטלה יורד, נפתח קאנטרי קלאב, נבנות שכונות חדשות ומיזמים תיירותיים כדוגמת הסאמר סקול יוצאים לדרך.
כתבות נוספות ב-mood:
- רשת מלונות מטיילים: מארחים חיילים, מפונים וגם משפחות עם כלבים
- מבחר מקומות לינה בנגב ובערבה שנפתחו מחדש לקהל הרחב
- המלצה לסופ"ש משפחתי: חמש פעילויות של קטיף עצמי
סאמר קמפ במדבר – מה הלו"ז?
הדרך הטובה ביותר ללמוד שפה ותרבות היא פשוט לחיות אותה. על הרעיון הזה מבוסס הסאמר קמפ, שמשלב לימוד פורמלי של השפה הערבית, עם הזדמנויות מהחיים להשתמש בה: שהות אצל משפחות מרהט, הליכה לשוק ולבית קפה ואפילו סדנת בישול בערבית.
שיעורי הערבית מתקיימים כל יום במתחם עבודה ולימודים בעיר. במשך ארבע שעות לומדים ערבית מדוברת ומתרגלים שיחה, בעזרת מורה ומתרגלת. ללימודים מגיעים לאחר ארוחת בוקר משותפת עם המשפחה המארחת, ואליה חוזרים גם לארוחת צהריים ומנוחה.
בשעות אחר הצהריים נערכות פעילויות העשרה: סדנת בישול, סיור ברהט ובשוק שלה, ביקור במסגד ומפגש עם אנשים מעוררי השראה. המפגשים מתקיימים בשפה העברית אבל גם בהם לומדים מילים חדשות בערבית. בערב שבים למשפחות המארחות לארוחת ערב ולשינה. חמישה ימים עמוסים ומרתקים.
נדרשת משפחה שלמה, כדי ללמד ערבית
תלמידה נוספת ואני מתארחות אצל ניד'אל ואיסמעיל, זוג בשנות ה-50 לחייהם. לזוג שתי בנות ושלוש נכדות, וכולם מתגוררים באותו מתחם. הנכדות הקטנות שובבות ומקסימות ומתגלות כמרות מצוינות לערבית. נראה שהן אף פעם לא מתעייפות מלענות על שאלות ה"שו האדא? " (מה זה?) שלי.
הן אינן דוברות עברית ולכן באמת שאין לי ברירה אלא לדבר איתן ערבית. על המבוגרים, שמדברים עברית טוב, הוטל לדבר איתנו האורחים בערבית. איסמעיל לוקח את העניין ברצינות, ולא מוותר לי. הוא מלמד אותי מילים חדשות, ממתין בסבלנות עד שאנסח לאט לאט את המשפטים, וחזור לאט על דברים עד שאבין.
ניד'אל, אישה עם לב זהב וידים טובות, מלמדת אותי לא רק ערבית אלא גם מתכונים נפלאים. בשעות הפנאי אני מצטרפת אליה למטבח ולומדת ממנה את רזי הבישול הבדואי. בשעות הערב, כשהחום יורד, מתכנסת כל המשפחה סביב לשולחן בחוץ. ניד'אל מניחה צלחת של פירות, קנקן מלא בקפה בדואי חם וריחני למקרה שמישהו יבוא לבקר.
בזו אחר זו צצות השכנות להכיר אותנו האורחות. העובדה שהשכנות הן גם קרובות משפחה של ניד'אל ואיסמעיל היא לא מקרה. כשנבנתה רהט, שכונות המגורים הוקצו לפי שבטים והרחובות לפי משפחות. כיום בשכונות החדשות, השבטים והמשפחות מתערבבות. השכנות אף הן פורשות עלינו את חסותן. הן מזמינות אותנו להצטרף אליהן להליכות בוקר, לבוא לאכול אצלן, ולהכיר את משפחותיהן.
ניד'אל מארחת בביתה לארוחות קבוצות ומשפחות בכל השנה – ליצירת קשר למידע והזמנות 054-459-1624
הזמנה לחתונה
הצצה אל המסורות משפחתיות ניתנת לנו כאשר אנחנו מוזמנים להשתתף בחתונה. חתונות בדואיות נמשכות מספר ימים ובהם באים לברך את משפחות החתן והכלה, לשמוח, לרקוד ולאכול. המפגשים החברתיים נעשים בהפרדה. הגברים באוהל אחד והנשים באוהל אחר.
אנחנו, האורחות, מורשות לשהות הן באוהל הגברים והן באוהל הנשים, כך שאני זוכה להצצה לשני העולמות. בשני האוהלים האירוח כיד המלך: קפה בדואי, ממתקים, פיצוחים, פירות, מאפים מסודרים במאפים. באוהל הגברים את ההגשה ואת העריכה עושים הגברים בני המשפחה. באוהל הנשים – הנשים.
מסורת, קדמה ואתגרים
החברה הבדואית ברהט נמצאת בתהליכי שינוי ומתמודדת עם האתגר איך לגשר בין המסורת לקדמה. אמנם הבדואים של היום יושבים בבתי קבע, רובם אינם מגדלים עזים וחמורים והאוהלים הם רק למטרות תיירותיות, אך עדיין מדובר בחברה מסורתית ובה תפקיד מוגדר לגברים ולנשים. העובדה שאנחנו, תלמידי הסאמר סקול, מתארחים בבתים של תושבי רהט, היא אינה מובנת מאליה. כבוד המשפחה והצניעות של הנשים חשובות גם היום. בעוד שלנו הנשים היה קל למצוא משפחה מארחת, לגברים זה היה אתגר. מה יגידו השכנים אם במשפחה עם בנות שהגיעו לפרקן יתארח גבר זר ?
העובדה שנמצאו מארחים לכולם, מעידה על שינוי בחל בחברה. שינוי נוסף הוא העובדה שיותר ויותר נשים עובדות ומפרנסות את המשפחה. הנשים לומדות במכללות, עובדות כאחיות וכמורות, מנהלות עסקים קטנים, נבחרות לתפקידים ציבוריים בעיר ומובילות שינוי חברתי וכלכלי בעיר.
אם כל מה שאני מספרת לכם כאן נשמע לכם אידיליה, אז החיים בעיר הם רחוקים מכך. במסגרת המפגשים שלנו דיברנו בפתיחות עם האנשים שפגשנו על הבעיות והאתגרים שהעיר רהט מתמודדת איתם: תקציבים נמוכים, נקיון המרחב הציבורי, אבטלה, מעמדן של הנשים במשפחה, כולל העובדה שעדין נשים רבות הן נשים שניות במשפחה וזכויותיהן לא מוסדרות.
מה למדתי ואיך נרשמים?
רגע, וערבית את כבר יודעת? אתם בטח שואלים. אז התשובה היא לא. אי אפשר באמת ללמוד שפה עשירה כמו ערבית בעשרים שעות, אבל אני בהחלט יכולה להגיד משפטים בסיסיים של יומיום, לברך ברכות מתאימות לחגים ומועדים. זוהי ההתחלה, שהביאה אותי להמשיך וללמוד ערבית. אבל אולי הדבר החשוב ביותר הוא שהסאמר סקול, הביא אותי להרגיש בנוח עם השפה הערבית.
בחנוכה, כאמור, יתקיים מחזור דצמבר המוקדש לזכרה של בוגרת סאמר סקול, לילך קיפניס ז"ל. לילך, הייתה תושבת בארי ונרצחה ע"י מחבלים ב-7 באוקטובר.
המחזור הקרוב יתקיים ב-10-14.12
* ינינה זסלבסקי אפק, היא בעלת הבלוג אפקים מטיילים