בין חופשה אינטימית לחוויה תיאטרלית: ביקרנו בתיאטרון שהפך למלון

כמה פעמים הגעתם למלון והרגשתם שאתם מככבים בהצגה? מן הסתם, לא הרבה פעמים, אם בכלל. כשאנחנו מגיעים למלון אנחנו חובשים את הכובע של 'אני בחופשה' ומשתדלים לא להסיר אותו עד הצ'ק אאוט. במלון באק סטייג' החדש שנפתח בקיץ האחרון בתל אביב, תחבשו גם כובעים אחרים ותרגישו במהלך השהות ש"כל העולם במה".

כדי לתאר את עלילת המחזה בו מופיע מלון באק סטייג'  עלינו לחזור אחורה בזמן לשנת 1925: משה הלוי, במאי לשעבר בתיאטרון הבימה, מייסד בשנת 1925 תיאטרון פועלים המתבסס על רעיונות סוציאליסטים. כך החל סיפורו של תיאטרון האהל. במשך 15 לא היה לתיאטרון משכן קבע ושחקניו נדדו בין אולמות שונים ובין חדרי אוכל של קיבוצים, רק בתחילת שנת 1940 זכה תיאטרון האוהל למעונו הקבוע ב'בית ארלוזורוב', ברח' בילינסון 6 בת"א.

בית ארלוזורוב, שיועד במקור כמקום כינוס ואירועים למרכז מפא"י, תוכנן על-ידי האדריכל המפורסם אריה שרון, בוגר בית הספר באוהאוס, ונבנה בסגנון הבינלאומי,  החזית הקמורה התכתבה בצורתה אחרי העיקול של רחוב בילינסון ועם כיכר צינה דיזנגוף שבעורפה המבנה שכן. התיאטרון התמקם בקומה השנייה ואילו בקומת הקרקע היה פואייה ובית קפה.

 

כתבות נוספות ב-Mood

• תחת שמי ים תיכון: 6 מתחמי גלמפינג שווים בצפון
• תעלו על הגל: הכירו את טרנד החופשות החדש שכובש את הישראלים
• המלון המרשים שמפגיש אמנות ואדריכלות אל מול נוף יפהפה

 

ההצגה חייבת להימשך

המבנה המרשים שימש כמשכנו של תיאטרון אהל עד שנת 1969 ולאחר מכן עבר כמה גילגולים (כדוגמת אולפן צילומים של ג.ג) עד שבשלב מסויים עמד נטוש. ביולי 2022 נפתח מחדש כבית מלון באק סטייג' מרשת אטלס.

רשת מלונות אטלס שיפצה את המבנה תחת תקן מחמיר של שימור. האדריכלים משה ורד ואמנון בר-אור שמרו על מעטפתו החיצונית, חזיתותיו (אפילו הלוגו של תיאטרון האהל נשאר על כנו), חדרי המבואה וגרמי המדרגות, אולם חללי הפנים שונו לחלוטין, כך למשל התקרה שהפרידה בין קומת התיאטרון לפואייה, הוסרה, במרכז המבנה נוצר חלל מרכזי פתוח וגבוה, (אטריום) בגובה ארבע קומות, עליו ניתן לצפות מהמסדרונות בקומות העליונות, עם גג חשוף לאור הטבעי של השמש ופנסי במה שמשתלשלים מהתקרה.

החוויה בחללים הציבורים של המלון מייצרת תחושה שנעה בין הצצה ל״מאחורי הקלעים״ של עולם הבמה לבין חוויה של ביקור בתיאטרון.

 

לצעוד על השטיח האדום

צביון המלון ועיצובו מהווים מחווה לעולם התיאטרון. כך למשל כל המראות במלון מעוטרות בנורות כמו עמדות איפור, ציטוטים מעולם התיאטרון מחכים לנו במקומות מפתיעים, שטיחים אדומים פרושים במסדרונות, העולים במעלית זוכים למחיאות כפיים או לצחוקים של הקהל, היורדים בגרמי המדרגות (המאד מרשימים) יגלו גם כרזות ישנות של תיאטרון האהל וגם שתי הפתעות - עמדת פוטו בוט, שלידה יש תלבושות וכובעים וניתן להיכנס, להצטלם ולקבל  סליפ עם צילום שחור לבן, כמו פעם ובחדר המדרגות המקביל - עמדת איפור מימי התיאטרון. 

 

מחכים לגודו בלובי

לובי המלון, והחלל שמשמש כחדר הסבה וחדר לארוחת הבוקר, מעוצבים ברוח שנות השלושים של המאה הקודמת. בשעות אחרי הצהרים מאד נעים לשבת בהם, לחכות להצגה שתתחיל או לבן הזוג שיתעורר מהשנ"צ. ברקע מתנגנת מוסיקת ג'אז, ספרי תיאטרון ואמנות פזורים על השולחנות השונים ועל הקירות תלויות עבודות אמנות של האמניות לירון כהן ורותי דה פריס, המתכתבות עם הסגנון האמנותי שהיה רווח בעידן תור הזהב של התיאטרון.

בבר הסמוך, כמו בכל מלונות רשת אטלס, בין השעות חמש עד שבע בערב, נערך 'הפי האור' בו תזכו, כאורחי המלון למשקה אחד על חשבון הבית.

ואם כל זה לא מספיק, יש למלון גם גג נחמד, צבעוני ופורח שאפשר לשבת בו קצת ולהתרווח (עם נוף מבאס של עיר בשיפוצים). אם עליתם עד לקומת הגג, תנו הצצה על הלובי מלמעלה ותרגישו כמו בתיאטרון שייקספירי.

 

כיבוי אורות

התחושה שכל העולם במה ואנחנו שחקנים או צופים נעצרת ברגע שנכנסים לחדר, למעט פריטים חביבים שממשיכים את הקו העיצובי של תיאטרון (כמו למשל המראות עם עם הנורות או מוט ברזל עם קולבים שמחליף את הארון המסורתי), בחדרים זוכים לחבוש מחדש את כובע הנופשים - הם מפנקים, מאובזרים ומעוצבים בצורה נקייה, מודרנית עם מוטיבים אמנותיים, אבל לא מוגזמת וכך נשמר האיזון בין חווית חופשה אינטימית בתוך החדר לבין חוויה תיאטרלית וגרנדיוזית מחוץ לחדר.

סה"כ יש במלון 48 חדרים, ברמות שונות של גדלים ומחירים -  חדרים רגילים (פיקולו, פטיו וקלאסיק), חדרי פרימיום שיש להם מרפסת, חדרי דופלקס וסוויטות. 

אנחנו התארחנו בחדר הדופלס, חדר מרווח בזכות ההפרדה בין חדר השינה שנמצא במפלס עליון לבין איזור הישיבה והרחצה. המיטה הייתה מאד נוחה, מידת ההחשכה מושלמת וגם מידת הרעש הייתה יחסית סבירה לעובדה שמדובר במרכז תל אביב. גם המקלחת סיפקה חוויה נעימה, בעיקר בזכות השימוש בתמרוקים אורגניים של מותג ערוגות.

המדד שלי:

מידת נוחות המיטה: 5/5

רמת הפינוק במקלחת: 4/5

מידת החשכת החדר: 5/5 (לאחר ניתוק הטלוויזיה מהחשמל)

מידת השקט: 4/5

 

ארוחת בוקר של שחקנים

ההצגה נמשכת גם לתוך ארוחת הבוקר, אני לא רוצה לגלות את כל הסודות, כדי להשאיר אתכם במתח, אבל אתן שני רמזים: חפשו את הפלפליה והמלחייה וגם את הסכו"ם.

ארוחת הבוקר הטעימה, אותה בנה השף עידו פיינר ("רוברטה וינצ'י"), המייעץ קולינרית למלון, מאד מפתיעה. היא כוללת חלק של בופה שנראה בהתחלה קצת דל יחסית למה שמורגלים בבופה בארץ, אבל אז מגיע הטוויסט בעלילה ואל השולחן מגיעים בהגשה תיאטרלית במיוחד שפע של מנות קטנות וטעימות, או אז מתגלה גם התפריט ממנו ניתן לבחור את המנה החמה הנלווית.

המיקום של המלון בסנטר של תל אביב מאפשר להיות במרחק הליכה למסעדות, בתי קפה, ברים וחוף הים, כמו גם בבאק סטייג' של כיכר דיזינגוף המחודשת. אבל אם כבר לנים במלון שהינו מחווה לתיאטרון אז הכי מתבקש לצאת בערב להצגה - בין אם הצגה בתיאטרון בית לסין הצמוד או הצגה שנייה בקולנוע רב חן, שגם הוא ממש מעבר לפינה.

ואפרופו מיקום מרכזי, זוהי אליה וקוץ בה, כי החנייה כמובן בעייתית, למלון יש הסדרים עם החניונים הקרובים באזור, כמו חניון כלל וחניון בית לסין, והוא מעניק לאורחים מדבקה של 50 אחוז הנחה.

מלון בקסטייג', בילינסון 6, תל אביב, להזמנות 03-5425555 או באתר של המלון

*הכותבת הייתה אורחת המקום