חשיפה לצפון: המלונות בצפון סגורים אבל המלונאיות עם הפנים קדימה
"צריך לקבל החלטה אמיתית על שיקום הצפון", "המדינה יכולה וצריכה להפנות משאבים משמעותיים לצפון": שתי מנכ"ליות של בתי מלון בגליל העליון משתפות בצורה כנה על המצב בחודש וחצי האחרון, על הציפייה מהמדינה ועל האופטימיות שלהן לעתיד הקרוב והרחוק
בדיוק בתקופה שהייתה אמורה להיות הכי יפה ועמוסה בצפון, התחילה המלחמה והכול נסגר. הפסקת האש עם איראן איננה כוללת כרגע חלקים ניכרים מהצפון, המטיילים לא מגיעים ועסקי התיירות בגליל העליון ממשיכים להיות סגורים. המשבר לא פסח על בתי המלון שחופשת הפסח הייתה אמורה להיות אחת הטובות שלהם.
כינסנו שתי מנכ"ליות של בתי מלון לריאיון כנה על המצב.
בת חן ישועה, בעלים ומנכ"לית של רשת "מלונות מטיילים"
מה המצב אצלכם כעת - איזה מלונות סגורים? האם העובדים בחל"ת?
המצב אצלנו מורכב. בפועל, כל המלונות שלנו בצפון (מלכיה, מטולה, גשר הזיו אילון, דפנה הווילג') סגורים כרגע ורק מלון "מטיילים מדברי לוטן" פועל. הפעילות שלנו חיה את הגליל, וכשהגליל מושבת, זה משפיע על כל הרשת.
אבל בתוך זה אנחנו בוחרים לפעול מתוך חוסן ועוצמה. בחודש מרץ שילמנו שכר לעובדים מכספנו כדי לשמר אותם, ולדאוג שיגיע אליהם שכר כבר עד 10 באפריל, ולא לחכות לסוף אפריל כמו בתשלומי המדינה. מבחינתי זו אחריות בסיסית. מה יקרה על שכר אפריל עדיין לא ברור.
אנחנו לא מוותרים. גם כשהמציאות קשה, אנחנו עם הפנים קדימה, שומרים על הצוות שלנו, ומאמינים שנחזור לפעילות מלאה.
מה היה אמור להיות בפסח השנה?
פסח הזה היה אמור להיות אחד החזקים שלנו. מרץ ואפריל היו עם תפוסות מטורפות, ממש תחושה של חזרה לחיים, לתיירות, למשפחות שמגיעות לצפון. ובבת אחת, הכול נעצר. התבטלו לנו עד כה הזמנות בשווי של כ-15 מיליון שקלים. אצלנו חופשה היא לא רק לינה. היא חיבור לטבע, לקהילה, לעסקים המקומיים, לתוכן. כל המערכת הזו הייתה מוכנה לפעול.
מעבר לזה, יש כאן גם סיפור מאוד כואב:
המלון שלנו במטולה נפתח מחדש רק בינואר האחרון, אחרי שנפגע מטיל במהלך חרבות ברזל. השקענו, שיקמנו, החזרנו אותו לפעילות, ודווקא עכשיו לראות אותו שוב סגור, זה מאוד מדאיג ושובר לב.
מצד שני, גם בתוך המשבר, אנחנו לא עוצרים. אנחנו ממשיכים לבנות שני מלונות חדשים, ובמלון בדפנה אנחנו מרחיבים את המלון בעוד 25 חדרים. זו הבחירה שלנו, להמשיך קדימה, לא לוותר, ולהישאר בעשייה ובתקווה גם בתקופה כזו.
איך מתמודדים עם המצב שלא נגמר בצפון?
התחושה המרכזית היא דאגה. אני מודאגת מאוד. אני מודאגת מהעובדים שלנו, מהמשפחות שלהם, מהקהילות בצפון, ומהעתיד של הגליל כולו. המצב בגליל מפחיד מאוד, וזו כבר לא תחושה של אירוע זמני, זו מציאות מתמשכת ששוחקת את כולם, נפשית, כלכלית וקהילתית.
אבל לצד הדאגה, אני מרגישה גם אחריות גדולה. מלונות "מטיילים" נבנו מתוך אהבה לגליל, ולכן מה שקורה כאן הוא לא רק עסקי, זה אישי. הקמנו רשת שמבוססת על אהבת הארץ, על טיול, על אירוח בשמחה, ועל חיבור אמיתי למקום ולאנשים. לכן גם ברגעים כאלה חשוב לי להיות שם בשביל האנשים שלנו ולשמור על התקווה.
זה לא פשוט. זה מעייף, זה כואב, וזה מרגיש לפעמים כמו להיכנס לעוד מערכה כשעוד לא התאוששנו מהקודמת. עוד לא קיבלנו את כל הכסף על חרבות ברזל, אין עדיין מתווה סגור לגבי הפיצוי למצב הנוכחי, וקשה מאוד לבנות כך ודאות. עסק לא יכול להתקיים רק על אמונה, הוא חייב גם קרקע יציבה. ובכל זאת, אנחנו עם הפנים קדימה, עסוקים בעשייה, בפיתוח ובתקווה.
האם את חושבת שדברים היו צריכים להתנהל אחרת?
בהחלט. אני חושבת שהדברים היו צריכים להיות מוכנים מראש. היציאה למלחמה הייתה ידועה, ולכן הפתרונות היו צריכים להיות סגורים מראש. אי אפשר להיות תוך כדי משבר ועדיין לא לדעת מה המתווה. החל"ת כרגע הוא עד 14 באפריל, ומה קורה אחרי זה? למה זה עדיין לא סגור?
בנוסף, עוד לא קיבלנו את כל מה שמגיע לנו מחרבות ברזל, וקשה מאוד להיכנס כך לתקופה נוספת של אי-ודאות. עסקים לא יכולים להתנהל בלי ודאות בסיסית. אנחנו צריכים לדעת איך להיערך, איך לשמור על העובדים שלנו, ואיך ממשיכים מכאן.
מה הציפייה שלך לעתיד הקרוב/רחוק מהמדינה?
בטווח הקרוב, הציפייה היא מאוד ברורה: ודאות ומענה מיידי. צריך מתווה פיצוי סגור, ברור ומהיר, והשלמה של כל מה שעדיין לא שולם לנו מחרבות ברזל. וגם, להזרים מקדמות מהר יותר. אי אפשר לחכות חודשים כשעסקים צריכים לשלם כאן ועכשיו. אני גם מצפה שהמדינה תהיה מעורבת באמת במה שקורה בגליל, לא מרחוק, אלא מקרוב.
שתקצה תקציבים ייעודיים לאזור, ותסייע גם בהחזרת עובדים למעגל העבודה, אחרי תקופה ארוכה של פחד, עייפות ותשישות מהמצב.
בטווח הרחוק, צריך לקבל החלטה אמיתית על שיקום הצפון. לא רק דיבורים, אלא השקעה ממשית בתיירות, בעסקים ובקהילות. הצפון צריך אופק ברור ואם רוצים שהוא יחזור להיות אזור חי, חזק ומבוקש - חייבים לבנות לו עתיד כבר עכשיו.
איך התקבלה אצלכם ההודעה על הפסקת אש של שבועיים?
ההודעה על הפסקת אש נותנת רגע לנשום, וזה חשוב. אבל בשטח, במיוחד בצפון, כרגע שום דבר לא באמת השתנה. אין מסגרות והמלונות עדיין סגורים. זה עדיין מרגיש יותר כמו הפוגה זמנית מאשר שינוי עמוק. אנחנו רוצים להאמין שזה תחילתו של משהו אחר, אבל מניסיון העבר קשה לבנות על זה תוכניות אמיתיות. אז יש תקווה, אבל היא מאוד זהירה, ועדיין אין תחושת ביטחון.
יש התחלה מאוד עדינה של פניות, אנשים בודקים, שואלים, מתעניינים. אבל עדיין אין גל הזמנות אמיתי. הציבור עוד חושש, ובצדק. כדי שאנשים יחזרו להזמין צריך תחושת ביטחון לאורך זמן, לא רק שבועיים.
איך מנהלים עסק תיירותי כשהמצב יכול להשתנות שוב בכל רגע?
זה אחד האתגרים הכי גדולים שלנו. מצד אחד, פיתחנו גמישות גבוהה, אנחנו יודעים להגיב מהר, לשנות תוכניות ולהתאים את עצמנו למציאות משתנה. אבל אי אפשר להישען רק על גמישות לאורך זמן. תיירות צריכה גם יציבות ובלי יציבות, קשה מאוד לצור צמיחה אמיתית לאורך זמן.
לסיום: המלצה על עסק תיירות בגליל העליון שנוכל לבקר בו כאשר נחזור לצפון
מאוד קשה לי לבחור, יש כל כך הרבה עסקים מדהימים בגליל העליון. אבל אם אני צריכה לבחור שניים שממש מייצגים את הרוח של המקום: אחד זה "פיצה טראק" במתחם "דפנהל'ה", מקום עם אווירה מדהימה, פיצות גורמה שנאפות במקום, בירה קרה ואווירה גלילית מאוד שמרגישה כמו חופש אמיתי.
השני זה "יקב גלילאו", יקב בוטיק משפחתי קטן ואיכותי, שנמצא ממש ליד פלג של נחל הדן, בפינה פסטורלית ומיוחדת. זה מקום שמספר סיפור - של משפחה, של עשייה מקומית, של יין שמיוצר באהבה ובכמויות קטנות, עם חוויית אירוח מאוד אישית.
כתבות נוספות ב-mood:
בילי רומש, מנכ"לית "הגושרים מלון בטבע"
איך עברו עליך השנים האחרונות?
באוקטובר 2023, בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", מצאתי את עצמי מתפנה עם שלושת ילדיי לאזור הכנרת, בעוד רועי, בעלי, נשאר בכיתת הכוננות ביישוב והגיע לביקורים קצרים אחת לכעשרה ימים.
בהמשך עברנו להתגורר במושבה מגדל, ובמקביל המשכתי להגיע למלון כדי לשמור על הרציפות התפעולית הכללה תחזוקת מערכות, קידום פרויקטים, כולל שיפוץ מבנה שלם בהשקעה של כ-10 מיליון שקלים והיערכות מלאה של כל המחלקות לקראת חזרה לשגרה, אחרי תקופה ארוכה שבה עולם התיירות נעצר כמעט לחלוטין. בפברואר 2025 המלון נפתח מחדש.
במקביל, פעלנו לשימור העובדים, קיימנו ביקורים ברחבי הארץ, שמרנו על קשר רציף וחילקנו מתנות בחגים. זו תקופה מאתגרת ולא פשוטה, אבל דבר אחד לא נלקח מאיתנו, האופטימיות והאמונה בגליל, שהוא בעיניי חבל הארץ היפה ביותר.
מה המצב כיום?
המלון שוב סגור בשל מיקומו בקיבוץ בגליל העליון. מרבית העובדים יצאו לחל"ת, אך חלקם משתתפים בתוכניות שימור ומגיעים לעבודה לצורך תחזוקה, ניקיון והכנות לחזרה לפעילות.
איך פסח השנה היה אמור להיראות?
פסח תוכנן להיות חג של חזרה לשגרה עם תפוסה של כ-97% לאורך כל ימי החג. כחצי מהאורחים היו צפויים להגיע מחו"ל, בעיקר מארצות הברית אורחים חוזרים, שבמשך שנים הפכו למשפחה של ממש. אחרי תקופות של קורונה ומלחמות, הייתה תחושה של חזרה למסורת שכל כך חסרה לנו.
איך מתמודדים עם התקופה הזו?
אנחנו אנשים אופטימיים ומאמינים גדולים בגליל. למרות התקופה המורכבת, האהבה למקום לנופים, לאוויר, לאנשים תמיד מנצחת. גם עכשיו אנחנו ממשיכים להיערך בכל הכוח לחזרה לפעילות, מתוך אמונה שזה יקרה.
מה הציפייה מהמדינה?
זה לא תפקידי לתת ציונים, אבל ברור לי שהמדינה יכולה וצריכה להפנות משאבים משמעותיים לצפון כדי לאפשר לאזור להשתקם במהירות ולחזור לשגשוג ולפריחה.
לסיום:
אני מאמינה ומקווה לחזרה מהירה לשגרה מבורכת – עבורנו ועבור כל אזור הצפון.
