ותשליך במצולות ים: 5 מעיינות בהרי ירושלים שכדאי להכיר
לקראת ראש השנה ומנהג התשליך, יצאנו לחפש מים בהרי ירושלים. אבנית סטרולוב גילתה חמישה מעיינות יפים, נגישים ומלאי אופי - מבריכות נסתרות בין המטעים ועד מעיינות שמסתתרים ממש בשולי העיר
יש משהו יפה בחיבור שבין ראש השנה למים. אחד המנהגים המזוהים ביותר עם החג הוא ה"תשליך": ביום הראשון של ראש השנה נוהגים לצאת אחרי תפילת מנחה אל מקור מים כמו ים, נהר, מעיין או מקור מים אחר ולומר שם את הפסוקים הכוללים את המילים "ותשליך במצולות ים כל חטאותם".
אבל גם בלי להפוך את המעיין למקום שבו מקיימים את המנהג עצמו, ראש השנה הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בכמה פינות מים יפות שנמצאות ממש בהרי ירושלים. האזור עשיר במעיינות שכבה, וחלק גדול מהם קשור לנוף החקלאי העתיק של ההר: מים שנבעו מתוך שכבות הסלע נאספו בנקבות ובבריכות ושימשו להשקיית הטרסות והמטעים.
סקר מעיינות הרי יהודה מונה עשרות מעיינות באגן נחל שורק בלבד, ובהם גם עין מבשר, עין לימור, עין שריג ועין לבן. בחרתי חמישה מיוחדים ושונים, ללא הליכה ארוכה, וכולם בחינם.
עין לימור: המעיין שהתחבא מתחת למצוק
עין לימור, המוכר גם כעין לימון ממוקם ליד הכפר עין ראפה, בגדה הדרומית של נחל כסלון. זה אחד מאותם מקומות שבהם לא צריך הרבה כדי לקבל תחושה שיצאתם לגמרי מהכביש הראשי: עוברים דרך הכפר, ממשיכים אל קצהו, ותוך זמן קצר מגיעים אל המצוק שמתחתיו מסתתר המעיין. שביל ישראל עובר ממש לידו.
כשתגיעו למקום תראו בריכה קטנה, אתם יכולים לטבול בה, אך אל תסתפקו רק בביקור בבריכה זו. משמאל לבריכה מדרגות אבן, אשר יובילו אתכם אל הבריכה השנייה ואל מערכת המערה והנקבות.
המים נובעים מתוך מערה וממשיכים דרך נקבה קצרה אל בריכה רבועה. הבריכה שאנחנו רואים היום בנויה למעשה בתוך שרידי בריכה עתיקה גדולה יותר, שגודלה ואיכות הבנייה שלה מצביעים על מערכת מים משמעותית, שלא שימשה רק להשקיית השדות אלא הייתה קשורה ככל הנראה גם לדרך חשובה שעברה באזור.
ווייז: עין לימור
כתבות נוספות ב-mood:
עין שריג: המעיין הקטן שמסתתר מתחת להר אורה
עין שריג הוא מעיין קטן הממוקם סמוך לכביש שמוביל מהדסה עין כרם לכיוון אבן ספיר. ההגעה אליו כוללת הליכה קצרה של כ-200 מטרים מהחניה, ובתוך דקות מגיעים אל פינה ירוקה שמרגישה הרבה יותר רחוקה מירושלים ממה שהיא באמת.
כמו רבים ממעיינות הרי ירושלים, גם עין שריג הוא מעיין נקבה, מי הגשמים מחלחלים דרך שכבות הסלע עד שהם פוגשים שכבה אטימה יותר ופורצים החוצה במדרון. כבר בתקופות קדומות למדו תושבי ההרים לנצל את הנביעות האלה, לחצוב נקבות ולהוביל את המים אל בריכות אגירה ומשם אל חלקות חקלאיות.
הניקבה נחצבה לתוך ההר כדי להגדיל את שפיעת המים ולאפשר לנצל אותם לחקלאות. סביב המעיין אפשר עדיין לראות את הסיפור הזה בשטח: מדרונות בנויים בטרסות, עצי שקד והרבה סימנים לנוף חקלאי שנוצר כאן במשך דורות. עד מלחמת העצמאות שימש המעיין את הכפר אל־ג'ורה, שעל אדמותיו הוקם בהמשך מושב אורה. הבריכה עצמה בגודל של כ־4 על 2 מטרים ובעומק של כ־70 ס"מ.
ווייז: עין שריג
עין מבשר: מעיין באמצע היישוב
יש מעיינות שאנחנו נוסעים אליהם במיוחד אל תוך היער, ויש את עין מבשר, שמפתיע בעיקר בגלל המקום שבו הוא נמצא. המעיין נובע בשיפולים הדרומיים של הר מבשר, ממש בתוך היישוב מבשרת ציון. יורדים כמה מדרגות מאזור הרחוב, ותוך רגע עוברים מהמרחב הבנוי לפינה מוצלת עם מים ועצים. המקום שוקם כמפעל הנצחה לסא"ל עמנואל מורנו ז"ל, קצין סיירת מטכ"ל שנהרג בלבנון במלחמת לבנון השנייה.
זה אחד ממעיינות השכבה הרבים של הרי ירושלים. כיום הנביעה עצמה נמצאת מתחת לכביש, ומים מוזרמים בצינור אל אגן בנוי ומשם אל הבריכה. לצדה גדלים בין היתר עצי תאנה ודולב, והמים ממשיכים במורד לכיוון נחל ארזה ובהמשך למערכת נחל שורק. הבריכה אינה בריכה עתיקה; היא נבנתה במסגרת עבודות שיקום שנועדו ליצור במקום בריכת שכשוך.
ווייז: עין מבשר
עין צובה: הבריכה הסודית שרוב המטיילים לא מגיעים אליה
כשאומרים עין צובה, רוב המטיילים מכירים את בית המעיין, הנקבה ובריכת השכשוך הקטנה שלצידה. אבל הפעם אני דווקא רוצה לשלוח אתכם קצת הלאה. אם ממשיכים בשביל בין המטעים, מסתתרת בריכת מים מרובעת ועמוקה הרבה יותר, מוקפת עצים, שאפשר בקלות לפספס אם לא יודעים שהיא שם.
הבריכה הזו אינה למעשה הבריכה של עין צובה עצמו. שמה עין חרב, או עין אל־חארב, והיא נמצאת במרחק קצר מעין צובה. כדי להגיע אליה יש להמשיך בהליכה של כ־200 מטרים ממתחם עין צובה, לאורך גבול המטעים, חולפים ליד עץ תאנה גדול ומחפשים את השביל היורד אל הבריכה. קל לפספס אותה, אז פקחו עיניים.
ווייז: עין צובה
עין לבן: המעיין הירושלמי שקשה להאמין שנמצא כל כך קרוב לעיר
יש מעיינות שצריך לנסוע אליהם בכבישי הרים, לרדת בשבילי עפר וללכת לא מעט עד שמגיעים למים, ויש את עין לבן, אחד המעיינות המוכרים והאהובים בהרי ירושלים, שנמצא ממש בשוליה של העיר. כמה דקות אחרי שעוברים את גן החיות התנ"כי והאקווריום, הנוף העירוני מתחלף בטרסות, עצי בוסתן ונחל רפאים, ובמרכז כל זה מחכות שתי בריכות מים.
עין לבן נמצא בגדה הצפונית של נחל רפאים, מתחת לגבעת משואה ועל מורדות רכס לבן. מדובר במעיין שכבה, מסוג המעיינות האופייניים מאוד להרי ירושלים. מי עין לבן יוצאים מנקבה קצרה ומוזרמים אל שתי בריכות הנמצאות במפלסים שונים. אחת עמוקה, בעומק של כ1.5 מטרים ומתאימה יותר לטבילה של מבוגרים, והשנייה רדודה יותר.
מסביב לבריכות תמצאו עצי תאנה, אגוז, זית ועצי בוסתן נוספים, ובמקום קל מאוד להבין איך עבד פעם הקשר בין מעיין, בריכת אגירה וטרסות: המים לא נועדו רק לרחצה, אלא היו התשתית שאפשרה לקיים חקלאות על מדרונות ההר.
ווייז: עין לבן
