זמן לחשבון נפש: מה החרטות הכי גדולות שלנו בטיולים?

חרטה היא אחד הרגשות האקטיבים והשכיחים ביותר אצל בני האדם, כולנו  מצטערים, חדשות לפרקים, על דברים שעשינו או החלטות שקיבלנו, גם בטיולים. אמנם עדיף לא לבכות על חלב שנשפך, אבל לכבוד יום כיפור, בו נהוג לערוך חשבון נפש מקיף, שאלנו מטיילות מתמידות על מה הן מתחרטות בטיולים שלהן

 

שרון ראובן, צלמת וטיילת, מבקשת סליחה מחיות הבר בתאילנד

הייתי צעירה, פעם ראשונה שתכננתי לנסוע לתאילנד וקצת חששתי להגיע לשם לבד, אז נסעתי בטיול מאורגן. זו הייתה טעות גדולה, מכל כך הרבה סיבות, עליה התחרטתי הרבה שנים ומאז לא נסעתי יותר בטיול מאורגן, אבל הדבר שעליו אני מתחרטת יותר מכל ומבקשת סליחה הוא שבמסגרת הטיול הלכתי לכל האטרקציות התיירותיות שמתעללות בחיות. אנשים לא מודעים להתעללות שעוברים בעלי החיים ואולי הסליחה שלי תשפוך מעט אור על הנושא.

אני רוצה לבקש סליחה מהטיגריסים שמסממים אותם כדי שתיירים יוכלו להצטלם איתם, מגורי הטיגריס שנלקחים מאימם כמה ימים לאחר ההמלטה, מהקופים שמוחזקים בכלובים בתנאים איומים ומהפילים שנמצאים בחוות בהן מאלפים אותם בשיטות אכזריות ומתעללים בהם כדי שיהיו מבוייתים ונוכל לרכב עליהם.

הטיול לתאילנד פקח את עיני ומאז בחרתי להחרים אטרקציות שעושות שימוש בבעלי חיים למטרות רווח. כולי תקווה שיותר ויותר מטיילים יעשו כמוני.

 

טליה קליין פרז, בעלת האתר "מטיילים בחו"ל עם ילדים" מתחרטת על תכנון לקוי של מועדים בטיול הגדול לאסיה

אחת החרטות היחידות שיש לי מטיול בחו״ל הוא מתאילנד. רכשנו כרטיסים לטיול של 4 חודשים ובחרנו רנדומלית את תאריכי המעברים בין המדינות. מתאילנד עברנו לאוסטרליה ומיד לניו קלדוניה, ומכיוון שהיו לנו כמה חודשי טיול – היה לנו הרבה לתכנן. בנינו מסלול לפי המקומות בהם רצינו לבקר ולפי זה הזמנו מקומות לינה, כרטיסים לסיורים במקומות מוזרים וכמובן טיסות פנימיות מצ׳אנג מאי לבנגקוק. ביום לפני האחרון שלנו בבנגקוק, שאלו אותנו מה התוכניות שלנו לפסטיבל. פסטיבל? על איזה פסטיבל הם מדברים? מסתבר שביום שטסנו התקיים פסטיבל Loy Krathong, פסטיבל האורות, אחד הפסטיבלים הכי מפורסמים בתאילנד. מאז, אנחנו לא מזמינים כרטיסי טיסה לפני שאנחנו בודקים את הפסטיבלים המקומיים. 

עוד חרטה, שהיא יותר באסה, הייתה הטיול שלנו בסין, אליה הגענו בשיא החורף – היה מינוס 17 מעלות כשטיפסנו על החומה הסינית. החרטה לא הייתה מועד הטיסה – עד כמה שזה לא היה אידאלי, יצא לנו ממש מקסים כי היו מעט מאוד תיירים והכל היה ריק. מה שהוביל אותנו לבאסה הגדולה של הטיול בסין: מכיוון שהיו כל כך מעט תיירים, כל הפוקוס של הרוכלים היה על מעט התיירים שהגיעו למדינה ולכל מקום שהלכנו, רדפו אחרינו אנשים וניסו למכור לנו המון דברים. 

למרות שמאוד נהנינו לראות מקומות שחלמנו עליהם שנים, כמו כיכר טיין-אן-מן והעיר האסורה, בסופו של דבר העובדה שלא הניחו לנו בכלל מאוד הרס לנו את החוויה ועל אף  שחזרנו מאז לתאילנד וליפן – לסין לא חזרנו. בדיעבד, למרות שמאוד רציתי להגיע לסין, אני קצת מתחרטת על הזמן שלנו שם שיכולנו לבלות במדינה אחרת.

כתבות נוספות ב- Mood

• מסע בין ארמונות: הכירו את 4 המעונות של המלכה אליזבת'
• טסים לסיבוב ההופעות החדש של קולדפליי באירופה? קבלו המלצות לכל עיר
• לא רק בטן גב – המלצות לחופשה עם ילדים בכרתים

 

 

ינינה זסלבסקי אפק, בעלת הבלוג 'אפקים מטיילים' ואמא לשלושה ילדים בוגרים ומתבגרת, מצטערת שלא נסעה לחו"ל יותר עם הילדים כשהיו קטנים

"אמא, אני רעב", "פיפי!", "משעמם לי ", למה הוא במיטה הגדולה?"," זה לא כמו הפסטה בבית", "זה חור פה, למה באנו הנה? " אלא הם רק מעט מהתלונות שקיבלנו מארבעת ילדינו במשך השנים שטיילנו איתם בחו"ל. אם נוסיף לכך גם את המריבות והתלונות בזמן הנסיעות והעובדה שנדרשתי לשבת במושב האמצעי, המושב הכי לא נוח באוטו, כדי להשכין שלום – אתם בוודאי תופתעו מכך שאני מתחרטת שלא נסעתי יותר עם ילדי לחו"ל כשהיו קטנים.

הנסיעות המשותפות לחו"ל חושפות את הילדים למגוון של חוויות, נופים, אתרים וערים. הן מאפשרות לילדים מגע בלתי אמצעי עם אורחות חיים ותרבויות שלא היו יכולים להחשף אליהם. הגילאים הנוחים ביותר לטיול הם 5-10, בגיל זה הם סקרנים מאוד, שמחים להיות בחברת הוריהם ואחיהם, מספיק עצמאים ופתוחים ללמידה. כשהילדים היו בגיל הזה השתדלנו לחשוף אותם לאומנות במוזיאונים, לפולקלור מקומי, למדע, להיסטוריה וארכיאולוגיה, ולטיולי טבע. התוצאה הייתה ידע כללי רב, שצברו עוד בטרם למדו לקרוא. ילדים קטנים הם ממיסי לבבות ושברי קרח מעולים, לא אחת גם אנחנו ההורים זכינו לחוויות שבלעדי הילדים לא היינו זוכים להם: מפגשים עם מקומיים כי הילדים התיידדו בלי לדבר את השפה בגן הילדים, קונצרט בעוגב כי השומר התלהב מכך שהילדים לומדים לנגן, צילומים מפתיעים בשוק כי הילד לקח את המצלמה לרשותו, ועוד. ומה עם התלונות והניג'וסים ? הם כמובן חלק מהעניין, ומייצרים סיפורים שעוד שנים נזכר בהם כמשפחה ונצטער שלא נסענו יותר.

גייל זאבי ציבלין, עיתונאית ועורכת, מספרת למה קוסטה ריקה צריכה לבקש ממנה סליחה

17 שעות לקחת לי להגיע לקוסטה ריקה! טיסה לספרד, המתנה ועוד טיסה לאחד היעדים, שלא מעט שמעתי, שחובה להגיע אליהם לפחות פעם אחת בחיים. אז הגעתי. פינינו שבועיים מהחיים כל המשפחה ונסענו נרגשים לכבוש את היעד המדובר.

אז למה קוסטה ריקה צריכה לבקש ממני סליחה? כי היא יקרה להחריד, כי המרחקים בין מקומות המאסט הם עצומים - מה שאומר, שנסענו שעות על גבי שעות לראות תכלס את אותו הדבר. הג'ונגלים יפים, אבל יש אותם גם במרחק 6 שעות מישראל (סיישל), החופים בעיקר סוערים ולא יפים במיוחד, ואם כבר אנחנו כנים, יש יפים מאלה במרחק שעתיים מישראל (יוון). האוכל סביר ומזג האויר טרופי, מה שאומר – לא מעט ימי גשם גם בתקופה שנחשבת יבשה, המון יתושים וזוחלים ולטאות ענק.

בשורה התחתונה, לא שלא נהננו, אבל הרגשנו שהטיול עלה לנו המון כסף ושלא חווינו משהו שלא יכולנו לחוות ביעד הרבה יותר קרוב וזול.

אז אם אתם חושבים לטוס לקוסטה ריקה, אני מקווה עבורכם שהמטרה היא לגלוש, כי אחרת חבל על הכסף שלכם וגם על הזמן.   

 

מיכל בן ארי מנור, עורכת מדור MOOD תיירות, מתחרטת שלא עזבה את לאס וגאס ופספסה את סאן פרנסיסקו

זה היה טיול זוגי בחוף המערבי, טיול שכלל את כל ההיי לייטס של קליפורניה ונבדה. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה בחוף המערבי ורציתי לגמוא את הכל, כאשר אחד היעדים עליו חלמתי במיוחד הייתה העיר סאן פרנסיסקו. כבר קראתי עליה במדריכי הטיולים, סימנתי את הרחובות בהם נשוטט, את האתרים המפורסמים של שנות השישים ואת בתי הקפה בהם נשב בסאן פרנסיסקו על המים. היות והיה מדובר ברואד טריפ, בחרנו שלא להזמין את בתי המלון בראש למעט בית המלון האחרון בדיסנילנד.

התחלנו את המסע בלאס וגאס, עיר שמההתחלה לא שבתה את ליבי, אולם דווקא בן זוגי התגלה כחובב מכונות מזל וביקש להאריך בה את השהות ללילה נוסף. "אבל איך נספיק להגיע לסאן פרנסיסקו אם נשאר עוד לילה בלאס ואגס?" הקשיתי עליו. "אל תדאגי יהיה בסדר" הוא ענה לי בישראליות טיפוסית "נוותר על לילה בשמורת היוסמיטי במקום".

לא אשקר אם אומר שדאגתי, אבל מה לא עושים בשביל שלום בית וכך נותרנו עוד לילה בעיר החטאים לאס ואגס. למחרת המשכנו לכיוון היוסמיטי, הכניסה הראשית הייתה סגורה בגלל שלגים, חצי יום התווסף לנו ללו"ז על מנת להגיע לכניסה המשנית ואז הבלמים נרטבו מהשלג, בדיוק בירידות המתפתלות של השמורה, מה שגרם לנו לנו לבזבז עוד כמה וכמה שעות טובות עד שהם יתייבשו וכך - בילינו את הלילה ביוסמיטי ואני נאלצתי לראות כיצד החלום לבקר בסאן פרנסיסקו הולך ומתפוגג כמו הערפל סביב גשר הזהב ועד היום אני מצרה על כך שפספסתי את ה-עיר של ילדי הפרחים.

מסקנה: אל תקשיבו לגברים שחובבים מכונות מזל ומהמרים על מסלול הטיול.