סופה של תקופה: ביקור בעיירת הזוהר היפה והקשר לשחקנית הידועה

בעיירה סן טרופה שבריביירה הצרפתית נפרדים היום מבריג'יט בארדו בטקס צנוע בכנסייה שבעיר העתיקה, ובהבאתה אל מקום מנוחתה האחרון בבית העלמין המקומי. זיוה רענן מספרת על הקשר בין השחקנית לעיירה ועל השינוי שהיא חוללה בה

Whatsapp Image 2026 01 04 At 2
הנמל של סט טרופה | צילום: זיוה רענן

סן טרופה הייתה בעבר כפר דייגים שקט בריביירה הצרפתית הרחק מניס וממרכזי הריביירה הבולטים. בסוף המאה ה-19, החלו להגיע אמנים אל הריביירה וגילו את נופיה ואת אור השמש המיוחד. הצייר פול סיניאק הגיע אל סן טרופה בסירה, גילה את קסמה והשתקע בה. ציירים נוספים החלו לשכור חדר או בית לביקורים עונתיים לצורך ציור במקום.

בהמשך החלו רכישות של בתי נופש בסן טרופה, אך הקונים היו אנשים שחיפשו דווקא את העיירות הקטנות עם תחושת האותנטיות. בין אלה היו הוריה של בריג'יט בארדו, אשר שקנו בית ברובע לה פונש (La Ponche), וההיכרות של בארדו עם העיירה החלה כבר בילדותה. אולם סן טרופה היתה אז עדיין מקום פשוט שעיקר פרנסתו מדייג ומחקלאות. תושבי הכפר הוותיקים מספרים שהדרך היחידה להגיע אל חלק מהחופים הייתה בשבילי עפר ששימשו חמורים.

"כשאלוהים ברא את האישה" ואת העיירה

כל זה השתנה כשבריג'יט בארדו בת ה-21 הגיעה לעיירה לצילומי הסרט "כשאלוהים ברא את האישה" בבימויו של בעלה דאז, רוז'ה ואדים. הסרט צולם ברחובות הרובע העתיק, בחוף הקטן הסמוך ובחוף פמפלון (Plage de Pampelonne) רחב הידיים המרוחק יותר.

בסרט שיצא לאקרנים ב-1956 נראתה בארדו רוקדת יחפה על החולות של חוף פמפלון. היופי הפראי שלה בשילוב עם הנופים של סן טרופה יצרו סנסציה. כמעט בן לילה, הפכה העיירה השקטה ליעד עבור אנשי קולנוע ובוהמה. המסעדה הקטנה בחוף פמפלון שסיפקה אוכל לצוות הצילום הפכה למועדון "Club 55" המפורסם, והמלון המשפחתי "לה פונש" שאירח אז את צוות הצילום הפך עם חלוף הזמן למלון חמישה כוכבים.

בריז'יט ברדו וקורד יורגנס
בריז'יט בארדו וקורד יורגנס ב"ואלוהים ברא את האישה", 1956 | צילום: באדיבות yes

כתבות נוספות ב-mood:

יעד חובה במסלולי המטיילים

ב-1958 חזרה בארדו לסן טרופה, והפעם כדי לקנות בית לעצמה. היא רכשה את אחוזת "לה מדראג'" (La Madrague) שבמפרץ קנובייה המרוחק במקצת מהמרכז. תחילה זה היה מקום של מסיבות זוהרות, אך לקראת גיל 40 שינתה בארדו את מהלך חייה כשהודיעה על סיום הקריירה הקולנועית והפניית היכולות שלה למאבק למען בעלי החיים.

בריג'יט בארדו התגוררה בסן טרופה כשהיא מוקפת בבעלי החיים עד סוף ימיה. יודעי דבר מספרים שאחוזתה הייתה נטולת סממנים של עושר ונראתה כבית פרובנסלי כפרי. גם מיקומו בקדמת קו החוף הוא מהיחידים שלא נבלעו בפיתוח מודרני. לרוב ניתן לראותו בסיורי שייט היוצאים מהנמל העתיק, איך אין הרבה מה לראות כי בארדו הקיפה אותו בצמחייה גבוהה ובחומה. חרף חרדתה של ברדו לפרטיותה, יצא שמה של העיירה למרחוק והיא הפכה ליעד חובה במסלולי המטיילים.

על פי צוואתה, תהפוך בעתיד אחוזת לה מדראג' למוזיאון שיציג את פעילותה, והכנסותיו ישמשו את הקרן שהקימה למען בעלי החיים.

בריז'יט ברדו
בריז'יט ברדו ומטרתה הנצחית, 2005 | צילום: Reuters

בין אגדה למציאות

כבר לא מעט שנים אני חוזרת ומטיילת באזורים השונים של פרובנס והריביירה הצרפתית. במשך שנים חשבתי שההמוניות והמרחק של סן טרופה מניס ומהקלאסיקות של פרובנס הן סיבות להתרחק מסן טרופה. פחדתי מתחושה של מיאוס ממקום קטן, צפוף והמוני שאיבד את האיזון בין התיירות לקהילה המקומית. התווית של הזוהר רק הרחיקה אותי ממנה. בטיול האחרון לאזור, בסתיו 2025, הרגשתי שהגיע הזמן לבדוק את הקונספציה, ומאז אני נאלצת להודות בהכנעה שהעיירה יפהפייה.

סן טרופה מטופחת מאוד אך שומרת על אופייה הפרובנסלי. בתיה צבועים בצבעי פסטל עדינים. ברחובות העיר העתיקה יש חנויות מעצבים וחפצי אמנות, אך אין בהן משהו שזועק לעיניים והכל אסתטי מאוד. הנמל העתיק מלא בסירות מכל הסוגים, מקטנות ועד לסירות מפרש וליאכטות גדולות, והוא מאוד ציורי.

העיר העתיקה של סן טרופה
העיר העתיקה של סן טרופה | צילום: זיוה רענן

מה יש לעשות בסן טרופה?

השוק של סן טרופה

השוק מתקיים בפלאס דה ליס (Place des Lices) והוא עשיר בדוכני מזון ובטעמים מהאזור: זיתים, גבינות עזים ויינות, וכן גם במגוון עצום של מוצרים כגון בגדים, אקססוריז, בדים ואפילו רהיטים. הוא פעיל בימי שלישי ושבת בשעות 13:00-08:00.

אם אפשר כדאי לבוא מוקדם. למטיילים המגיעים מרחוק זה לרוב לא אפשרי. אני הרגשתי מחנק בשוק, וכשיצאנו מהשוק אל העיר העתיקה חשתי רווחה. קחו את זה בחשבון.

השוק של סן טרופה
השוק של סן טרופה | צילום: זיוה רענן

הטארט של סן טרופה

בכיכר ליס נמצא גם הסניף הראשי של "La Tarte Tropézienne" – הקינוח הייחודי של סן טרופה. הטארט עשוי מבצק שמרים אוורירי מאוד המבושם במי פריחת הדרים. הקרם של טארט טרופזיאן הוא שילוב של קרם פטיסייר וקרם חמאה.

גם הקינוח המקומי קשור במורשתה של בריג'יט בארדו. הסיפור שלו מתחיל ב-1955 כשקונדיטור בשם אלכסנדר מיקה פתח קונדיטוריה קטנה בסן טרופה והשתמש במתכון של סבתו הפולניה לעוגת בריוש. זמן קצר לאחר מכן החלו צילומי הסרט "כשאלוהים ברא את האישה". הקונדיטור מיקה היה אחראי על הקייטרינג לצוות הצילום והגיש לו את העוגה שלו. בריג'יט בארדו התאהבה בקינוח והציעה למיקה לקרוא לו על שם העיירה.

מקום אינטימי לקפה וטארט טרופזיאן: אם אתם מבקרים בסן טרופה ביום השוק ובית הקפה שבכיכר ליס עמוס, נסו את בית הקפה "Dior des Lices". הוא שוכן בתוך גן פנימי יפה ושקט של בית האופנה דיור, רחוק מרעשי הרחוב. התפריט מציעה גם ארוחות ומבחר של קינוחים. בית הקפה פתוח בעונה בלבד.

חופי הים

תוכלו לבחור בין אחד החופים העירוניים הקטנים שנמצאים ממש בתוך העיירה לבין חוף פמפלון (Pampelonne) המפורסם המרוחק מסן טרופה. ניתן להיעזר בקווי אוטובוס 7703 ו-7705 או להזמין מונית Uber.

מוזיאונים בסן טרופה

בסט טרופה יש כמה מוזיאונים ששווה להכיר:

מוזיאון האמנות - Musée de l'Annonciade: נמצא ממש ליד הנמל העתיק. הוא נוסד ב-1922 במבנה של קפלה לשעבר מהמאה ה-16 - Chapelle Notre-Dame de l'Annonciade ומכאן שמו. המטרה הייתה להציג את העבודות של האמנים אשר פעלו בסן טרופה ולתת מקום לחלקה של העיירה במהפכה המתחוללת בעולם הציור. הקומה הראשונה מוקדשת כיום לתערוכות מתחלפות, והקומה השנייה מכילה את אוסף האמנות המרשים של המוזיאון.

מוזאון האמנות - Musée de l'Annonciade סן טרופה
מוזאון האמנות - Musée de l'Annonciade | צילום: זיוה רענן

מוזיאון הז'נדרמריה והקולנוע - Musée de la Gendarmerie et du Cinéma: שוכן במבנה אשר שימש כתחנת המשטרה בסרטים של לואי דה פינס. המוזיאון חוגג את הקשר שבין סן טרופה לקולנוע הצרפתי. הוא מוקדש לסדרת סרטי "השוטר מסן טרופה", לשחקנית בריג'יט ולתעשיית הקולנוע שפרחה באזור. ב-2017 הציבה העירייה בחזית המוזיאון פסל גדול ממדים עם דמותה של בריג'יט ברדו הצעירה כ"ונוס" העולה מתוך צדף.

מוזיאון ההיסטוריה הימית - Musée d'histoire maritime: שוכן במצודה מהמאה ה-17 החולשת על העיירה מגבעה גבוהה ומציעה את אחת התצפיות היפות ביותר על המפרץ של סן טרופה. בתוך מגדל ה"דונז'ון" נמצא מוזיאון המספר את סיפורם של יורדי הים מסן טרופה.

בית הפרפרים - La Maison des Papillons: הוא מוזיאון אינטימי השוכן בבית פרובנסלי מסורתי שהיה שייך לצייר דני לרטיג, ובו אוסף של 35 אלף פריטים.

ה"לבואר" - Lavoir Vasserot: הוא המכבסה העתיקה של סן טרופה, המשמשת כיום כמתחם לתצוגות אמנות. לרוב מציגים במקום אמנים מקומיים מרחבי האזור, אך בעת הביקור שלי בסן טרופה הוצג בלבואר אוסף אמנות אבורוג'ינית מאוסטרליה. הלבואר נמצא קרוב מאוד לכיכר השוק. הכניסה בחינם, הביקור במקום קצר ועל כן משתלם מאוד. השילוב של האמנות במקום העתיק שהיה לב חיי הכפר מאוד מרגש בעיני.

ה"לבואר
ה"לבואר | צילום: זיוה רענן

הגעה לסן טרופה:

עקב עומס בכביש הגישה לסן טרופה מומלץ מאוד להגיע לעיירה בשייט. ספינות יוצאות מעיירת הנופש סט מקסים לסן טרופה כל השנה, ובעונה גם ליעדים נוספים בסביבה.

בקיץ יש עומס רב מאוד בכבישי הריביירה, וגם הנסיעה לסט מקסים אינה מומלצת. ממאי ועד אוקטובר יוצאת ספינה מניס בתשע בבוקר וחוזרת לניס בערב (יציאה מסן טרופה ב-16.30). שימו לב שמחוץ לחודשים יולי ואוגוסט השייט מתקיים רק בחלק מימי השבוע.

לינה וטיולים באזור:

הלינה בסן טרופה עצמה יקרה אבל ניתן ללון גם בסביבה. בעיירה סט מקסים יש מבחר גדול של אפשרויות, וכך גם בכפרים שמצפון לסן טרופה ומערבה. רובם הם יעדי תיירות בפני עצמם. ניתן לטייל באזור גם כמה ימים, לבקר בכפרים יפים בעלי אופי פרובנסלי, לבלות בחופים ולטעום יינות באחד היקבים המצויים באזור בשפע.

העיירה השכנה פורט גרימו (Port Grimaud) מעניינת. היא נבנתה בשנות ה-60 של המאה הקודמת בשטח של מים רדודים ובתיה יושבים על המים. ניתן להצטרף לשייט מאורגן במקום או לשכור סירה קטנה לסיור עצמאי. רכס מור הסמוך (Massif des Maures) מכוסה ביערות ערמונים, אלון השעם וזית. עצי האורן השולטים לרגלי הרכס נושקים ממש לקו החוף. החופים פראיים ויש בהם מפרצים אינטימיים.

בשהות שכזאת באזור ניתן לכוון את ההגעה לסן טרופה לשעות פחות עמוסות. רווח נוסף מחופשה שכזאת הוא תחושה מאוזנת יותר בין סן טרופה היפה אך ההומה מאוד לבין המקומות האינטימיים והיפים לא פחות המצויים בסביבה.

* זיוה רענן היא יועצת טיולים המתמחה בצרפת ובעלת הבלוג "שמתי לב"

הכפר Port Grimaud צרפת
הכפר Port Grimaud | צילום: זיוה רענן