יפהפייה ולא יקרה: 10 המלצות לבירה האירופית הפרו-ישראלית
מזג אויר מושלם, מחירים סבירים, סמטאות עתיקות, רובע אמנים עצמאי, היסטוריה יהודית, שוקי אוכל היפסטריים, שלל פארקים ירוקים ותרבות קפה וסצינה קולינרית שלא נופלת מפריז. מיכל בן ארי מנור הכינה מדריך מפורט לווילנה, בירת ליטא
וילנה היא עיר מופלאה, מטופחת, תוססת, עם שילוב מהפנט של היסטוריה עשירה, אווירה היפסטרית וארכיטקטורה בארוקית משגעת. מזג האוויר בה בקיץ נעים ונח, היא עדיין לא יקרה ואוהבים בה ישראלים. המרכז שלה קומפקטי וניתן לטייל בו בקלות ברגל. מומלץ להקדיש לה שלושה ימים ולשוטט בה בנינוחות, עם עצירות בבתי קפה, מנוחה בפארקים, ביקור במוזיאונים, תצפיות ומעוף בכדור פורח, כמו גם לקחת סיורים מאורגנים להיכרות עם העבר היהודי שלה או עם אמנות הרחוב.
איך מגיעים: טסנו בטיסה של חברת "ארקיע", שהשיקה בחודש מאי קו טיסות חדש לשדה התעופה של וילנה, שנמצא במרחק של של 20 דקות ממרכז העיר.
בואו לגלות מה אפשר לעשות מחוץ לווילנה!
מדריך ל-10 איזורים והאתרים המרכזים בווילנה:
1. הלב ההיסטורי: גבעת גדימינאס, ארמון הדוכסים והקתדרלה
נתחיל עם הלב ההיסטורי והסמלי של העיר. מגדל גדימינאס הסמל האייקוני והמזוהה ביותר של וילנה ושל כל ליטא, השריד האחרון של הטירה העליונה שהוקמה במאה ה-14, מתנשא בגאווה על גבעת גדימינס (Gediminas Hill), אפשר לעלות אל הגבעה ברגל או ברכבל קצר, וליהנות מתצפית פנורמית מרשימה על העיר העתיקה, נהר נריס וגגות הרעפים האדומים של וילנה. כאן תמצאו את ,ואת
למרגלות גבעת משתרעים שניים מהשטחים הירוקים היפים ביותר של וילנה – Bernardine Garden וKalnai Park ("פארק הגבעות"). הפארקים מחוברים זה לזה באמצעות שבילי הליכה מוצלים, מדשאות רחבות וגשרים קטנים מעל נהר וילניה, והם מהווים את אחת מפינות הטבע האהובות על תושבי העיר. למרגלות הגבעה נמצא גם ארמון הדוכסים הגדולים של ליטא, ששימש במשך מאות שנים כמשכנם של הדוכסים הגדולים של ליטא וכיום הינו מוזיאון היסטורי והקתדרלה המרשימה ומגדל הפעמונים הנטוי שלה. בכיכר הקתדרלה ישנה אבן ועליה הכיתוב "Stebuklas" שמשמעותו "נס". האמונה אומרת כי מי שיעמוד על האבן, יעצום את עיניו, יבקש משאלה ויסתובב שלוש פעמים עם כיוון השעון, משאלתו תתגשם.
איפה שותים קפה: ממש בכניסה לגן מחכה לכם בית הקפה "Strange Love", שמציע עיצוב בהיר, קפה משובח ומרפסת שמש פסטורלית המשקיפה לפארק – מפלט מושלם מהמולת העיר.
כתבות נוספות ב-mood:
2. בין שופינג לחיי לילה: שדרות גדימינאס ורחוב וילנה
שדרות גדימינאס (Gedimino) מייצגות את וילנה המודרנית עם שלל חנויות ורשתות בינלאומיות בעוד רחוב וילנה (Vilniaus) המצטלב איתן נחשב ללב הפועם של חיי הלילה, הקולינריה והבילויים. האזור כולו מתאפיין בבניינים מפוארים מהמאות ה-19 וה-20, מסעדות ותיאטראות, והוא נהנה מאנרגיה קצבית ותוססת המגיעה לשיאה בשעות הערב.
איפה שותים קפה: "Pinavija Cafe & Bakery" ברחוב וילנה, הוא קפה-קונדיטוריה בעיצוב רטרו-רומנטי שובה לב, המפורסם בעוגות המצוינות שלו ובמאפים ליטאיים מסורתיים. "Depeche Coffee Roasters" נמצא בשדרות גדימינאס בתוך חנות ספרים גדולה.
3. לצעוד בתוך גלויה: רחוב פיליאס וסביבתו
רחוב פיליאס (Pilies) הוא הרחוב העתיק ביותר בעיר העתיקה והציר התיירותי המרכזי שבו קופצים בזמן אל ימי הביניים. הרחוב וסביבתו מתאפיינים בסמטאות מרוצפות אבן, חצרות נסתרות וארכיטקטורת בארוק מכשפת, לצד דוכני מזכרות ושפע של חנויות ובתי קפה. באזור זה שוכן "בית החתימה" ההיסטורי, שבו נחתמה הצהרת העצמאות של ליטא, כמו גם כנסיות עתיקות המציצות מכל פינה וסמטת הסופרים, Literatų, בה מונצחים על הקירות כל סופרי ליטא ביצירות אומנות שנעשו בידי תושבי וילנה.
איפה שותים קפה: בית הקפה "Eskedar Coffee" הוא בית קפה חמוד שצמודה אליו חנות מזכרות ופריטי אמנות של אמנים ומעצבים מקומיים. ה-מקום לחובבי עוגות גבינה.
4. הרפובליקה של הרוח: רובע אוז'ופיס
נחצה את נהר הווילניה דרך גשר המנעולים הפוטוגני ונגיע לרפובליקה העצמאית של אוז'ופיס (Užupis). ב-1 באפריל 1997, הכריזה קבוצת אמנים על השכונה כעל רפובליקה עצמאית עם מטבע, נשיא, דגל, הימנון ואף חוקה משל עצמה, אותה ניתן לראות תלויה וממוסגרת ברחוב Paupio.
הרובע, שהיה בעברו חלק מהגטו היהודי וכיום הוא סמל לשיוויון, אחווה וחירות. מתאפיין באווירה בוהמית והיפסטרית יוצאת דופן, ומלא בגלריות, מיצגי אמנות רחוב מקוריים וגרפיטי צבעוני. חצו את הנהר והתחילו בשיטוט איטי ברובע. אל תפספסו את פסל המלאך של אוז'ופיס המתנוסס בכיכר המרכזית של השכונה, את איזור הגלריות שנמצא ממש לצד שפת הנהר ואת סמטת Jonas Mekas הציורית שמובילה אל גלריות נוספות ואל גשר Fluxus המחזיר לעיר העתיקה. אבל אנחנו לא נחזור לעיר העתיקה, אלא דרך רחוב Paupio נחצה שוב את הנהר ונגיע לרובע פאופיס
איפה שותים קפה: קשה לבחור, אבל אם חייבים אחד אז נלך על "Not Only Coffee" שכשמו הוא לא רק בית קפה, אלא גם חנות ספרים.
5. השיק המודרני: רובע פאופיס
רובע פאופיס (Paupys) שאף הוא נמצא מעבר לנהר, בסמוך לרובע רובע אוז'ופיס הוא כיום האזור הלוהט והמתפתח ביותר בווילנה. מה שהיה בעבר אזור תעשייה נטוש ומוזנח, עבר פרויקט התחדשות עירונית מרהיב שהפך אותו לרובע מגורים ובילוי יוקרתי, המתאפיין בארכיטקטורה מודרנית ונקייה, תעלות מים ושבילי אופניים. מוקד המשיכה המרכזי כאן הוא Paupys Market, שוק אוכל מקורה, מעוצב ותוסס המציע חוויה קולינרית בינלאומית. בין רובע פאופיס לבין אוז'ופיס מחברת טיילת מקסימה העוברת לצד הנהר ולרגע משכיחה את העובדה שאנחנו בלב העיר.
איפה שותים קפה: בתי הקפה בשכונה הם בסגנון נורדי מינימליסטי. חובבי קפה מושבעים שמבינים עניין וגם לאלו שמעדיפים את כוס התה שלהם - "Kavos Reikalai" הוא המקום עבורכם.
6. אריסטוקרטיה ואקדמיה: מאוניברסיטת וילנה ועד בניין הנשיאות וארמון רדזיוויל
בחזרה לעיר העתיקה: האזור המשתרע מאוניברסיטת וילנה ועד בניין הנשיאות הוא אזור קטן, אינטלקטואלי, אריסטוקרטי ומלא הוד. הוא מתאפיין במבנים מפוארים של מוסדות חינוך ותרבות, סמטאות צרות ושקטות וחצרות פנימיות רחבות ידיים. האתרים הבולטים באזור הם קומפלקס אוניברסיטת וילנה (מהעתיקות במזרח אירופה) על ספרייתה המרהיבה וכנסיית סנט ג'ון, ארמון הנשיאות הניאו-קלאסי המרשים, וארמון רדזיוויל (Radvilos) המארח תערוכות אמנות נחשבות.
איפה שותים קפה: מקום מיוחד לעצירה באזור הוא "Mint Vinetu", בית קפה-ספרים קסום שבו אפשר לשתות קפה מצוין או תה צמחים מקומי תוך דפדוף בספרים ישנים באווירה סטודנטיאלית קלאסית.
7. זיכרון והתחדשות: הרובע היהודי
בלב העיר העתיקה של וילנה, נמצא הרובע היהודי, בו שכן הגטו היהודי של העיר, אזור מרגש ובעל חשיבות היסטורית עצומה, שבו שגשגה בעבר "ירושלים דליטא". הרובע מתאפיין ברחובות צרים ומפותלים כמו רחוב הזכוכית (Stiklių), על שם הזגגים היהודים שהתגוררו בו או רחוב היהודים (Žydų). בפינת שני הרחובות יש מסעדת קינוחים מפורסמת בשם "Poniu Laime", שכולם עוצרים להצטלם על רקע החזית המקושטת שלה. ברחוב הגאון (Gaono), הנקרא על שמו של "הגאון מווילנה" תמצאו את פסלו של אחד מגדולי הלמדנים של העולם היהודי.
כיום, האזור הפך לטרנדי מאוד ומלא בחנויות בוטיק לעיצוב, אופנה, סטודיו של אמנים, ברי יין, בתי קפה וחנויות יד שנייה, זאת לצד חצרות נסתרות ושלטי זיכרון המספרים את סיפורה של הקהילה.
איפה שותים קפה: ברחוב Stiklių שוכן "Augustas & Barbora love story café", אחד מבתי הקפה המפורסמים והמצולמים ביותר בעיר, המעוצב כולו באלפי פרחים ומציע חוויה רומנטית ויוצאת דופן. למרות היותו פופולרי מאד נעים לשבת בו וגם האוכל טעים.
8. הצד האמנותי והיהודי: רחבת העירייה והמוזיאונים
האזור המשתרע מרחבת העירייה ועד למוזיאונים השונים הוא נקודת המפגש המנצחת בין העבר הבארוקי של וילנה לבין האמנות העכשווית הנועזת שלה. כיכר העירייה (Rotušė) אליה מובילות שדרות Vokiečių, היא רחבה גדולה, קוסמופוליטית ושוקקת חיים המארחת שווקים ואירועים תחת כיפת השמיים, בעוד הרחובות הסמוכים (שחלקם היו חלק מהגטו היהודי) מציגים את הצד המודרני של העיר. האתר המרכזי כאן הוא מוזיאון MO המרהיב לאמנות מודרנית, שתוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד, לצד מרכז האמנות העכשווית (CAC), מוזיאון התרבות היהודית "Samuel Bak Museum" ובית הכנסת הכוראלי. היחיד ששרד את המלחמה שוכנים באזור זה.
איפה שותים קפה: בית הקפה "mon", שנמצא בסמטה שקטה היוצאת משדרות Vokiečių, מציע עיצוב נורדי, חצר מקסימה ומבחר מאפים.
9. שערי הזמן: אזור חומת העיר ושעריה מדרום
בקצה הדרומי של העיר העתיקה נמצא אזור שמרגיש כמו מעבר בזמן, ומתאפיין באלמנטים הגנתיים של ימי הביניים לצד אווירה רוחנית ודתית חזקה עם לא מעט קתדרלות וכנסיות, בהן כנסיית St. Casimir ששימשה בתקופה הקומוניסטית כמוזיאון לאתאיזם.
האתר החשוב ביותר כאן הוא "שער השחר" (Aušros Vartai), השריד היחיד שנותר מחומת העיר המקורית, שבתוכו שוכנת קפלה המאכלסת את האיקונין המפורסם והקדוש של המדונה מווילנה, אליו נוהרים צליינים מכל העולם. לא רחוק משם נמצא הבאסטיון של חומת וילנה, מבצר הגנתי מרשים המציע תצפית יפהפייה.
10. הטעם האותנטי: אזור שוק האלס
למי שמחפש את וילנה המחוספסת, האמיתית והחיה, אזור שוק האלס (Halės Market) הוא המקום הנכון. השוק, שנפתח ב-1906, הוא השוק הפעיל הוותיק ביותר בעיר, ובשנים האחרונות הוא עובר תהליך מרתק של התחדשות – משוק מסורתי של חמוצים ונקניקים, הוא הפך למתחם קולינרי היפסטרי המשלב דוכני אוכל רחוב מכל העולם וברי יין קטנים. האזור כולו מתאפיין בשילוב של נוסטלגיה וציורי קיר ענקיים ומודרניים על המבנים שמסביב.
* הכתבת הייתה אורחת של חברת התעופה "ארקיע" ושל לשכת התיירות הליטאית.
