איך זה מרגיש לראות דב קוטב? מסע קסום לקנדה
אי פעם חשבתם לעצמכם איך זה יהיה לפגוש מקרוב דב קוטב? בלוגר הטיולים ערן ברימן יצא למסע קפוא לצפון קנדה כדי לראות דובי קוטב ממש מקרוב, אחרי מסע שכלל הרבה מאוד טיסות, נסיעות והליכה על הקרח
דב קוטב הוא הטורף היבשתי הגדול בעולם, מדובר בחיה שמסמלת יותר מכל את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית, דב הקוטב. התחושה הזאת, לראות דב קוטב, בערה בי ולכן יצאתי למסע לפגוש אותו מקרוב. היעד - העיר צ'רצ'יל שבצפון קנדה. הדרך להגיע - מספר רב של טיסות. וזאת בשל העובדה שאין כביש שמוביל לצ'רצ'יל!
דובי הקוטב תלויים באופן כמעט מוחלט בקרח. רק דרכו הם יכולים להשיג את המזון העיקרי שלהם - כלבי ים. דובי הקוטב אמנם שוחים לא רע ואפילו מוגדרים כיונקים ימיים, אבל מהירות השחייה שלהם לא משתווה לזאת של כלבי הים. לכן, בתחילת החורף (אוקטובר) הם מחכים להווצרותו של הקרח במפרץ האדסון ואז יוצאים לחפש ארוחה ראשונה אחרי כמה חודשים של צום.
רגע לפני שהמפרץ קופא, זה הזמן המושלם עבור התיירים לפגוש אותם. יש כבר "ריח של קרח" באוויר והדובים יוצאים החוצה ומתהלכים על גדות המפרץ בחיכוך ידיים. עד הזמן הזה הדובים חיים בצום כמעט מוחלט, כלומר הם לא אכלו משהו משמעותי, משהו עתיר שומן מאז סוף החורף הקודם (מרץ). את השומן הם צריכים כדי להתמודד עם האקלים השורר באזורי המחיה שלהם.
את הקבוצה שלי פגשתי כבר בעיר וויניפג שנמצאת כ-1000 ק"מ דרומית ליעד הסופי שלי. החברה שבחרתי היא בין הוותיקות בתחום וכל התפעול והלוגיסטיקה עובדים כמו שעון. למחרת בבוקר אנחנו לוקחים טיסה חכורה (של החברה בלבד) ומגיעים לצ'רצ'יל. לנו כישראלים זה יותר יזכיר בסיס צבאי כלשהו בנגב מאשר עיר. מדובר על אוכלוסייה של פחות מ-1000 איש ויש רחוב ראשי עם מבנים בני קומה או שתיים.
אנחנו מסתובבים בעיר וכיוון שקורה לא פעם שדובים מתהלכים בעיר, יש כללי התנהגות למצבים האלה, קצת כמו "צבע אדום" שמוכר במחוזותינו. כך למשל בשעת אזעקה של "דב בעיר" על האנשים להכנס למקום מוגן ולכן כל הבתים צריכים להשאר לא נעולים!
בנוסף יש בעיר "בית כלא לדובים" שנכנס לשימוש עבור דובים סוררים. דבר מעניין נוסף שראיתי בעיר הוא אומנות הרחוב. הרבה מהקירות והמבנים מקושטים באומנות - תוצאה של יוזמה של אמנית קנדית מ-2018. בפרוייקט היא הזמינה אמנים בינלאומיים לצציר בנושא היחסים בין האדם והטבע והתוצאה מרשימה ביותר.
יוצאים לטבע
יש מספר אפשרויות לראות את דובי הקוטב, וזה בעצם סוג של ספארי. יוצאים לטבע ואין הבטחה שבכלל נראה את בעל החיים. לכן בחרתי באפשרות של מספר הימים המקסימלי כולל לינה בשטח. הנסיעה מהעיר לשטח מתבצעת ברכב מיוחד שהותאם לתנאי השטח שם וגם להגנה עלינו מפני הדובים. זה סוג של school bus אמריקאי שעבר הרבה שינויים. הנסיעה איטית כדי להקטין את הפגיעה בשטח ונוסעים רק במסלולים מסומנים. עד שהגענו ל"מחנה" כבר היה חשוך ולא היו לי תקוות לראות דב באותו היום, ידעתי שיש לי עוד יומיים מלאים להסתובב שם.
אבל ראו זה פלא! איך שאנחנו מגיעים למחנה, יש דב בקרבת מקום, במרחק של כ-200 מטר. ההתרגשות בשיאה. דב ראשון. הדב מתקרב קצת עד כדי 100 מטר ואז נעצר. ההליכה איטית יחסית והכל מתוכנן לחסכון באנרגיה. בשלב הזה אנחנו נמצאים במחנה, שגם הוא מוגן ולא מורגשת סכנה. המחנה עצמו הוא כמה "קרונות" שהוסבו כל אחד לשימוש פונקציונאלי אחר - יש קרון מטבח, קרון חדר אוכל וקרון לינה עם תנאים פנטסטיים.
View this post on Instagram
כרגע (מרץ 2021) קנדה סגורה לתיירים אבל לחובבי הטבע והמטיילים העצמאיים ביניכם, זה אחד היעדים המומלצים ביותר!
הכותב הוא בעל הבלוג The Laughing Traveller ומרצה בנושא טיולי טבע ובעלי חיים. מוזמנים לעקוב גם באינסטגרם thelaughingtraveller